יש לי את אותן התחושות, אני מקווה להתבדות, כמוך. הדבר הטוב שיוצא מהעיסקה זה שזוהי בסה''כ עיסקת השאלה, אם יציג יכולת גבוה, יוחתם, אם לא, ישוחרר מבלי יותר מדי בעיות.
סך הכל משחק ידידות, אבל נראה שביובה בפרט ובתקשורת האיטלקית בכלל יש שמחה וסיפוק רב אחרי הניצחון אתמול על ריאל מדריד. בטוטוספורט ובגאזטה שיבחו את משחק ההקרבה ואת האופי היובנטיני, צ'ירו פרארה מצידו התראיין ואמר שמבחינתו אין דבר כזה משחקי ידידות, ושכל ניצחון כזה מול קבוצת צמרת חשוב מאוד כי הוא עוזר לפתח מנטאליות מנצחת. הציפיות מהקבוצה הזאת בשמיים, ואת זה אפשר היה לחוש עוד טרם המשחק מול ריאל. הניצחון הזה רק הוסיף לאופוריה סביב הקבוצה, ויש תחושה שהחבורה שנבנית בוינובו תהיה זאת שתסיים את השושלת המגוכחת של אינטר, או לפחות תהווה סוף סוף אלטרנטיבה ראויה. גם אני לא נשאר אדיש למה שקורה במועדון בקיץ הזה וההתרגשות מהעונה הקרובה מציפה אותי כבר עכשיו. אני מקווה מאוד שהאווירה החיובית והאופטימיות תשאר מנת חלקנו, כל הדרך לעונה בלתי נשכחת. אני עוזב לצבא ביום שני ואמור לחזור הבייתה בדיוק בסופ"ש של לפני מחזור הפתיחה מול קייבו. לא יכול כבר לחכות!
אני דווקא שומר על אופטימיות זהירה,לדעתי קיום אינטר היא הקבוצה הטובה בליגה,אם בעונה שעברה אמרו שמוריניו פשוט המשיך את דרכו של מנצ'יני ולא הביא כלום,אז עכשיו כבר רואים מה הוא בונה,ואני מפחד,עם גם קאסנו יגיע לאינטר בכלל הם יהיו חזקים,כבר כרגע הם לדעתי טובים מאיתנו..
אני מודע ליחסי הכוחות, לעובדה שלאינטר יש סגל רחב ועמוק יותר ושלנו יש מאמן טירון. אני גם מודע לזה שלמוראטי אין שום בעייה להוציא עד סוף החודש עוד 40 מליון יורו על שחקני רכש אם הוא ירגיש שצריך. אבל בשבועות האחרונים, אחרי 3 שנים ארוכות ומסריחות, אני שוב מדבר וחושב כמו אוהד יובנטוס, הקבוצה הטובה באיטליה. נקודה. אתה חייב להסכים איתי שמה שהולך בקיץ במועדון נראה טוב במיוחד, ושמלבד כמה נקודות ספציפיות שאפשר להתווכח עליהן, קיבלנו את כל מה שרצינו על מנת לחזור ולהיות סוף סוף רלוונטיים. תוסיף לזה את האמונה העיורת שלי בקבוצה הזאת ובזה שזה סך הכל עניין של זמן עד שאנחנו חוזרים למקומנו הטבעי, ותקבל אותי אופטימי ונרגש מתמיד לקראת העונה הקרובה.
קאסרס מתחיל להזיע, והחל את אימוניו הפרטיים: http://www.tuttosport.com/images/39/C_3_Media_850039_immagine_xl.Xxx http://www.tuttosport.com/images/41/C_3_Media_850041_immagine_xl.Xxx
כנראה כשהקבוצה תחזור לאיטליה, ככל הנראה מחר, זה יהיה רשמי. אלסיו סקו לא יודיע על כך ברשמיות כשהוא בספרד. אגב, אלסיו סקו התראיין אתמול ואמר שקאסרס זאת לא הרכישה האחרונה. מעניין מה הממזר הזה זומם... :aaa021:
מרגיש כמו חזון אחרית הימים. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx והאמת, למה שלא יבזבז יותר? אם נמכור את אלמירון ופאולסן נוכל להשיג באזור ה-15 מיליון יורו, וביחד עם מכירת טרזגה (באזור ה-14 מיליון יורו), יהיה לנו 29 מיליון יורו לבזבז על חלוץ מהשורה הראשונה. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/rolleyes.Xxx כנראה אבל שזו רק פנטזיה...
כרגע הנטייה היא להשאיר את טרזגה. לא בגלל שסקו כל כך מתחשב ברגשות האוהדים ומעריך את הצרפתי, אלא פשוט משום שהסוכן שלו לא מצליח למצוא לו קבוצה מחוץ לאיטליה. למילאן ורומא, שקושרו אליו כבר הקיץ, יובה לא מוכנה למכור אותו ולכן נראה שאלא אם כן יקרה משהו בלתי צפוי בשבועות הקרובים - דוד ישאר איתנו לעוד עונה. אני אישית לא נתקלתי בראיון הזה של סקו שבו הוא טוען שקאסרס הוא לא הרכש האחרון, ולדעתי אם באמת יגיע עוד מישהו הקיץ הזה זה יהיה חלוץ נסוג (בתנאי שטרזגה אכן יעזוב בסופו של דבר). פאנדב הוא האופציה הריאלית ביותר, כשגם לאבצי יכול להפוך למועמד אם הבלגאן שלו עם דה לאורנטיס יימשך. חוץ מזה קשה לי לראות מישהו אחר מגיע, ונראה לי שבשבועות שנותרו עד סוף הפגרה יובה תתעסק יותר במכירות והשאלות.
אני חושב שלא משתלם יהיה למכור את טרזגה ועדיף להשאיר אותו בקבוצה כעוד חלוץ ברוטציה. בגילו ואחרי שהוא כמעט ולא שיחק מעט קבוצות באירופה ירצו להביא אותו, או לפחות כאלו שמסוגלות להביא מישהו במעמדו ולשלם לו שכר מספק. טרזגה תמיד הראה שיש לו חוש לשערים וגם בעונות בהן נפצע הוא כבש סכום דו-ספרתי של שערים ביובה (למעט העונה האחרונה). היכולות שלו הן לא משהו שהגיל ישפיע עליו. הוא חלוץ רחבה עם חוש לשערים ואני מאמין שיש לו לפחות עוד שתי עונות לתת. תראו את אינזאגי - חלוץ מטרה באותו סגנון שיחגוג החודש 36 ועדיין נותן תפוקה מספקת. בעיני טרזגה תמיד היה חלוץ טוב מאינזאגי ואם פרארה יידע לשלב אותו נכון הוא ייתן את שלו.
הרכב משוער, כמובן. לדעתי בסופו של דבר בראצו (למרות שלא התאמן אתמול בגלל תשישות) יפתח כמגן שמאלי ודל פיירו יתחיל מאחורי טרזגה ויאקוינטה (למרות שאני מקווה מאוד לראות את ג'ובינקו). בעניין טרזגה, הוא באמת נמצא במצב לא נח בכלל; מצד אחד הוא קולט שביובה לא בונים עליו יותר מדי ומתקשה להתרגל לרעיון שהוא יהיה בסך הכל הבחירה הרביעית בעמדת החלוץ. מצד שני ההנהלה גם לא עושה יותר מדי כדי למכור אותו ומערימה קשיים, מסיבות כאלו או אחרות, על הקבוצות שכן הביעו בו עניין. מצד שלישי, הסוכן הלא יוצלח שלו מתקשה למצוא לו קבוצה מחוץ לאיטליה שתהיה מוכנה לעמוד במשכורת הענקית שלו (טרזגה מסרב לשמוע על קיצוץ). בהחלט סיטואציה מוזרה, אני מקווה מאוד בשביל השחקן הענק הזה שכל העניין הזה ייפתר בקרוב והוא יוכל לחזור ולהתרכז נטו בכדורגל. גם אם זה לא יהיה אצלנו...
דווקא ההנהלה שלנו יצאה ממש טוב בכל הסיפור,הודיעה שהיא מעריכה את הצרפתי ומרגישה חייבת לו על כל מה שעשה למועדון לכן לא תמנע מבעדו ללכת אך אין לה רצון למכור אותו,ההגבלה היא כמובן קבוצות באיטליה ואפשר להבין את זה..
אפשר להסתכל על זה כמו שאתה מציג, מצד שני העובדות מדברות בעד עצמן - הקבוצות היחידות שגילו עניין רציני בטרזגה (מלבד מארסיי של דשאן שנזכרה אחרי רגע כמה קשה יהיה להביא אותו ונבהלה) היו רומא ומילאן, ועם שתיהן ההנהלה מסרבת בכלל לנהל משא ומתן, למרות שהשחקן עצמו הביע רצון להשאר בכדורגל האיטלקי. אני אישית עדיין מתלבט איך אני רוצה שהסאגה הזאת תסתיים. מצד אחד טרזגה הוא אחד מהשחקנים האהובים עליי אי פעם. גם אם נתעלם מהרגשות שלי אליו, אנחנו מדברים על חלוץ אדיר שבעונה נקייה מפציעות יכול בכיף לסיים כמלך השערים של הליגה. מצד שני נראה לי כאילו האווירה השלילית שנוצרה בינו לבין המערכת תמנע ממנו לחזור למיטבו ושהוא צריך אתגר חדש בקבוצה שתוכל לתת לו תפקיד מרכזי, דבר שביובה הנוכחית, מסיבה כזאת או אחרת, לא יכולים או לא רוצים לעשות.
אני איתך, הרגשות חלוקים ל-2. מצד אחד ללא ספק מדובר באחד החלוצים היותר טובים שהיו ליובנטוס, סקורר אדיר, מכל חצי מצב הוא מסוגל לתת גול, חלוץ מטרה אחד הטובים בעולם, פינשר אמיתי. טרזגול הוא השחקן הזר הפורה ביותר, אך מנגד הכל כבר נאמר, כשהוא לא במשחק, זה כאילו שהקבוצה משחקת בעשרה שחקנים, הוא מיושן, לא נייד, לא מייצר מצבים, חסר תכונות טכניות, טרזגה תוקע את המשחק או טרזגה לא שווה דבר במשחק בו הוא לא כובש. יש צדדים חיוביים ושליליים, אך לדעתי כרגע זה יותר נוטע יותר לדברים השליליים מאשר לחיוביים, קשה לי כרגע לראות אותו מתגבר על הסכסוך עם סקו. כאשר הראש של השחקן לא נמצע על כר הדשא, אלא במקום אחר, קשה לדמיין שמשהו טוב ייצא מכך.
