הבעיה (וזה מתקשר גם לאורך ההודעה והירידה לפרטים) שאני מבין את זה, אתה מבין את זה, אבל אוהדי סיטי והנהלת סיטי לא באמת מבינים את זה. עדות לכך יש לאורך כל הטופיק.
תן להם לשמוח בחגם.זה קשה אני יודע, אבל קורה להם משהו טוב.הם לא מתיימרים, הם לא שחצנים, וההומור שלהם לא הורג אף אחד.מותר להם. הם סבלו מספיק(מיקצועית) כדי להרוויח את התקווה. אין בזה שום דבר פסול.אם אתה בטוח במעמדך(ואין לך סיבה שלא)אז תזרום. המציאות היא הדשא. ושם שוב הכל מתחיל מאפס(או כמעט מאפס).
http://www.newsnow.co.uk/A/358785528?-1808 100-1 טבז עושה דניס לאו העונה (כובש בדרבי עם העקב ) 800000-1 טבז עושה דניס לאו מושלם ,כלומר כובש עם העקב והם יורדים ליגה ! לפחות ההימור הראשון שוה 5 פאונד , איזה קייץ שלא ייגמר לעולם.
פלא הלבן "המציאות היא הדשא. ושם שוב הכל מתחיל מאפס(או כמעט מאפס" טוב שהוספת כמעט מאפס ,יפה מצדך שאתה לא מתעלם מהיתרון שייש לכם(מרק ריילי, האוורד ווב ההתאחדות ובעצם מי לא) אתה יודע כמה הוא חשוב ברגעי האמת , הנקודות הקטנות האלה מכריעים אליפות בסוף ,בדיוק כפי שראינו העונה.
אמת היא שהפוסטר של טבז די מצחיק. הפוסטר הכי טוב מאז שזה נראה על חומות בירת הגשם. http://www.themightymjd.com/wp-content/uploads/2006/07/ourcity.Xxx אגב, מאז ומתמיד היה ידוע שריילי הוא רנט בוי של פרגוסון
חלק מהדיונים כאן ובמקומות אחרים בפורם מסובב סביב "האוהדים הכי טובים", "האוהדים הכי נאמנים", "האוהדים הכי רעשנים". לא תמצא אותם בפרמיירשיפ, זה בטוח. קודם כל לא אצל סיטי, שכמו בכל מקום חלקם הייתי מת להרוג, אתם מכירים את הסגנון, בפעם הראשונה שסנטה כרוז יחמיץ הזדמנות הם כבר יהיו בסגנון "זבל, ביזבוז כסף, וואנקר" ובטח ובטח לא ההמצאה של סטרטפורד שאוהדי יונייטד הם 'אוהדי החוץ' הכי טובים - הגודל לא קובע, אוהד אחד של דונקאסטר שנוסע למשחק חוץ בפלמוט' שווה 10000 מחפשי תהילה. האוהדים הכי טובים אלה האנשים שהולכים לעודד את קבוצתם המקומית בליגות הנמוכות, שלעולם לא זוכים בכלום. זה אבא שמלמד את בנו ששייכות למסורת, למשהו שזה שלך, זה מה שחשוב. להיות אוהד של בארי, כאשר כל ילד בכיתה עם חולצה אדומה (וכן זה נכון גם אם בעתיד חלק מן החולצות האלה יהיו בצבע תכלת) זה גיבור אמיתי. קל מאד להיות אוהד של קבוצה בפרמיירשיפ, ואת זה אני אומר למרות העובדה שחלק מאוהדי סיטי למדו "להנות" מעמדת ה "תראו כמה אנו נפלאים להישאר נאמנים לקבוצה"
איסטלנד כל עוד אתה תמשיך לדבר שטויות על שופטים והתאחדות(שזה בכלל הזוי)של יונייטד ושבגלל זה זכינו באליפות האחרונה אז שיטי מצד אחד יכולה להתעורר מקצועית על הדשא,אתה תמשיך להיות אוהד מריר ורדום.
איזה יופי,שבת בבוקר ומבחינתי כולם בפורום ערים. נאמנות כמו שפיטר כתב נמדדת כשהקבוצה בתחת. כתבתי אתמול לעופר שהמדד לקהל של סיטי היה כבר והם הוכיחו שנאמנים ממש יש בכמות מסויימת והגדולה שלהם היא שאת אותה נאמנות הגרעין הזה הוכיח גם בירידות ליגה ואפילו בליגה שלישית. אני חייב להוסיף כמובן עוד קבוצה שכל כך הרבה שנים לא פוגעת בליגה (למעט עונה גדולה שברגע האחרון נגמרה באופ"א ולא באלופות) ועדיין אין משחק חוץ שהיציע שלה לא מפוצץ ואין משחק בית שהמגרש שלה לא מלא. איך אמר וונגר הפדופיל : " הקהל של טוטנהאם הוא ההוכחה שהם בהחלט יכולים לחזור להיות פאקטור למעלה.הם ממלאים בכל משחק כולל באירופה ובגביע הליגה". ואם וונגר אומר את זה בידיעה שהרבה אוהדי פרנסנל לא יאהבו את ההשתפכות אז זה אומר הכל. נ-א-מ-נ-ו-ת.
פיטר אני לא מסכים איתך לאורך כל התגובה שלך. קודם כל בכל פורום וגם אנגלי שאני מבקר בו מעבירים ביקורת או מדסקסים את נושא אוהדי הקבוצות וגם בשיחות פאבים יצא לי לא מעט לעשות השוואות של איזה קהל חוץ היה הכי טוב באולד-טראפורד או איך היה אצלנו,איך אנחנו היינו וכן הלאה. דבר שני, זו לא המצאה שלי שאוהדי יונייטד נחשבים לקהל החוץ המוביל באנגליה, זו גם לא קביעה שלי או רק שלי, שחור על גבי לבן או במקרה הזה מאוזן לאוזן,אוהדי יונייטד ואתה מוזמן לקרוא העונה לאחר שהיא מבקרת במגרשי חוץ,לקרוא את תגובות הקהל הביתי לאחר משחק של יונייטד ומה הם אומרים על קהל החוץ של יונייטד. מגוון השירים שלנו הוא הכי גדול ועל זה אני מוכן ללכת גם לבית משפט, בכל משחק חוץ אפשר לשמוע אותנו בצורה קולנית הרבה יותר מהרב קבוצות אחרות, זה לא עניין של גודל,ההקצאה שאוהדי יונייטד מקבלים ליציעי החוץ שווה ולעיתים אף פחות מקבוצות אחרות,פחות בגלל שאוהדי יונייטד מובילים(ביחד עם אוהדי לידס וניוקאסל)את קמפיין עניין העמידה בזמן משחק והחזרת יציעי העמידה למגרשים באנגליה ולכן מועדונים שונים(צארלטון,מידלסברו,סנדרלנד)הענישו את יונייטד בכל עונה בהורדת מכסת הכרטיסים עבור אוהדי יונייטד כשהם הגיעו לשחק מולן. מי שנוסע למשחקי החוץ הם ברובם בעלי המנויים מכוון שלהם יש את הזכות הראשונה ובת'כלס היחידה להתמודד על הקצאת כרטיסי חוץ, כלומר זה לא משחק ביתי שבו יש הקצאה גם לקהל הרחב ושאליו מגיעים כמובן גם מספר מסויים של אנשים שעבורם זו רק חוויה או מקום לסמן בו V או מחפשי תהילה. לא,אין פה קביעה חד משמעית כאילו היתה זו נוסחה מתמטית או משהו כזה אלא דעה והיא רחוקה מלהיות משהו באוויר. מה אשם אוהד יונייטד קטן או אוהד ארסנל קטן או אוהד טוטנהאם קטן שהקבוצות שלהם לא בילו בליגות נמוכות? מה עושה אותו מגיע לבית הספר עם החולצה של הקבוצה המצליחה שלו כשאח שלו אוהד ואבא שלו אוהד וסבא שלו אוהד את הקבוצה הרבה הרבה לפניו לאוהד לא אמיתי לעומת ילד אחר אוהד ברי או דונקאסטר? האבא של אותו אוהד יונייטד או ארסנל או טוטנהאם לא לימד את הילד הקטן שלו את המסורת של הקבוצה? האם ילד כשפעם הראשונה הולך לכדורגל ומתהאב בקבוצה יודע בכלל כן היו או לא היו בליגה נמוכה? כן זכו ביותר או פחות תארים? זה בדיוק כמו שחקן צעיר בתחילת הדרך שלו,הוא מתחיל לשחק ועושה חישובים כמה כסף הוא יכול להרוויח לו יצליח כמקצוען או ישחק במקום כזה או אחר או שהוא משחק בתחילה אך ורק מאהבת המשחק?! אוהד של קרלייל נניח עוד נהנה מעליות ליגה פה ושם, אוהד של וילה למשל או טוטנהאם במשך לא מעט שנים אחורה "נהנו" מעונות אפורות או מתסכלות שבכבר בחודש ינואר הם יכולים לקפל את הצעיף והדגל ולסמן ביומן עוד עונה שבה הם לא יזכו בשום דבר ולא יאבקו על שום דבר,גם לא על ירידה,שם התרגשות,שום כלום,עוד עונה לפרוטוקול, אבל הם ממשיכים לנסוע לכל מקום אחרי הקבוצה, זה קל?זה עוד יותר מתסכל אני חושב,להיות שייך לליגה הבכירה אבל להרגיש מיותר.
רציתי להגיב בדיוק על הנושא הזה מול פיטר ועשית את העבודה יפה סטרטפורד. אוהדי יונייטד מדהימים בקטע של קהל החוץ ואולי שם זה המקום היחידי שנשאר לגרעין הכי אמיתי של הקבוצה והם לוקחים את ההזדמנות ונותנים הצגות מדהימות של שירים סרקסטיים ומצחיקים ועידוד נון סטופ ביציעי החוץ. גם בפורומים של אוהדי טוטנהאם תמיד מנתחים קהלים של קבוצות אחרות. סיפור קטן של אוהד הפועל כפר סבא. בשנת 1980 אח שלי יצא לגמר גביע המדינה והשאיר ילד בן 7 מתפלל לניצחון בגמר. ישראל פוגל הניף את הגביע השני שלנו ואני עליתי לכיתה א כמחזיק גביע המדינה הגאה. כעבור שנתיים (1982) קיבלתי אישור מההורים ללכת למשחקים וזה היה לקראת סוף העונה. ראיתי את אלופת המדינה.אותה אחת שדיברו עליה בכל הארץ.אלופת המדינה הפועל כפר סבא. כילד בטח חשבתי שאני אוהד אימפריה למרות שהייתי אוהד כפר סבא גם ללא כל זה. אף אחד רק לא הסביר לי שב30 שנה מאז אני אגרד עוד גביע אחד בדרך ואתנדנד בין הליגות. אין בחירה באהדה. כמו במין אוראלי "מתחילים ומצפים לטוב"... (מתוך סיינפלד)
אני מאד מסכים ומזדהה עם החלק הזה. אני אוהד יונייטד שמה לעשות מפאת גילי אני שייך לתקופה מדהימה של הקבוצה(תחילת שנות ה90) ולפעמים כאוהד יונייטד אנשים גורמים לי להרגיש(או רוצים לגרום) כאילו אני אשם שבחרתי בקבוצה מצליחה, בקבוצה גדולה, מפוארת. דבר ראשון, אני כל הזמן אטען ואומר שאוהד אמיתי לא יבחר את הקבוצה שלו אלא הקבוצה תבחר אותו ואני התחלתי לאהוד את היונייטד עוד בגלל אבי שהוא היה נער ורק חיכה לחדשות מהרדיו או לפוסטרים של ג'ורג' בסט וחבריו כדי לשמוע חדשות על הקבוצה האהובה מאנגליה. וכך למעשה חונכתי לשיר את השירים עוד לפני שאני יודע בכלל אם הקבוצה שלי שווה משהו(או לפני שאני יודע כדורגל בכלל). מכל זה רציתי להבהיר שאוהדים שאוהדים קבוצות גדולות ולא היו שיכיים לתקופות השפל שלהם לא צריכים להרגיש אשמים שהם לא היו שם. אוהד אמיתי בעיניי לא נמדד בכך שהוא "היה שם" והמשיך לאהוד(כי מה לעשות לא כולם היו שם)אלא אם הוא מדוע לעבר, מכבד אותו, מתעניין בו ויצעד בעתיד אחרי הקבוצה שלו לא משנה מה יקרה.
לא אמרתי שאסור להיות אוהד של יונייטד (למרות שזה אסור כמובן), אלא שממש לא קשה להיות אוהד של יונייטד (או סיטי), להיות אוהד של רוט'ראם או בריסטול סיטי כן קשה.
אני לא מאמין בדברים כאלה. זה אולי קשה בצורה אחרת, אבל זה עדיין קשה. מה, כשיונייטד נאבקת על תארים, אני עצבני פחות מאוהד שרואה את קבוצתו נאבקת על חייה בליגה השלישית? לא. כשהיא לא מצליחה, כואב לי פחות? לא. מדובר אמנם במועדונים שנאבקים ברמות אחרות ועל דברים אחרים, אבל המהות של אהדה לא משתנה.
