חיפשתי נושא להעלות בו שאלות ברומו של עולם, שאלות שלבטח לא תקבלנה תשובות חד משמעיות אבל יהיה נחמד לשמוע דעות שונות בתחום. לא מצאתי נושא עבור זה אז פתחתי אחד חדש ברשטתכם, מקווה שזב בסדר(אם לא, אפשר לנעול). לאחרונה אני עובר תקופה קשה רגשית, במהלכה יצא לי יותר מפעם לשאול את עצמי שאלות קיומיות יותר ויותר. אם בעבר לא הייתי מחבר בין אירועים שונים בחיי, ומנסה למצוא בינהם איזהשו קשר "גורלי", היום אני מוצא את עצמי עושה את זה בכל זמן. שאלות כמו לאן אני הולך, מדוע אני הולך לשם והאם אין זה בזבוז זמן בדרך כלל גורמות לי בסופו של דבר למאוס בכל דבר. הכל נראה חסר חשיבות ואז אני שואל את עצמי, למה אני כאן? האם הגענו לכאן רק כדי להתרבות וללכת? האם הוגן שישנם כאלו שמנצלים את השהות שלהם כאן על כדור הארץ בהנאה גדולה יותר ממני? והאם ההוא שם למעלה כועס על אלה שבוחרים לסיים את חייהם לפני שהוא תכנן להם? אשמח אם יש מבינכם שמזדהים ושנוכל לדבר על זה, לנתח ולשאול שאלות יחדיו.
שונא שאלות כאלה ומסתכל עליהן בצורה הכי שיטחית בעולם, כי אם אני ינבור ויחקור-אני אשתגע. האמת, אני בכלל לא מאמין שיש תשובה חד משמעית לשאלה הזאת, כי כול אחד רואה את החיים בצורה שונה לגמרי. אני מאמין שאני פה בשביל להנות, לא לשרת את אלוהים, לא לשרת את העולם בכך שאני יוליד ילדים, אני מאמין שאני פה כי ככה זה יצא והדבר שהכי כדאי לעשות זה להנות מהחיים ולנצל אותם, ושתהיה זקן תוכל לשבת עם הנכדים ולהגיד "אני יכול למות בשקט עם חיוך". האמת, אחרי העונה הזאת, אני באמת יכול עכשיו למות עם חיוך...
אני האחרון שיגיד לך שאני כאן כדי לשרת אלוהים או אדם כלשהו, אבל לומר שאתה כאן בשביל להנות זה לחלוטין סטייה חדה מהמציאות שלך כאדם על כדור הארץ. זה יותר כמו סוג של משהו שהמציאו במאה הקודמת, המאה המתועשת שאנשים התחילו לחיות בשנמנת ולהיות מנוכרים לדבר שהכי חשוב לאדם מכל - הטבע. הניכור מהטבע הוא אוייב לאדם. אנחנו לא כאן בשביל כיף וכל מיני דברים שהאדם המציא, אלא כדי לשרוד. נסה לשאול משפחה שאין לה אוכל ביד מה חשוב בחיים ומצד שני משפחה עם כסף אבל עם מישהו חולה בוא נגיד. כולם רוצים למשוך את השנים בחיים, זה משהו שמושרש בנו כבני אדם. עבודה קשה והשדרות. הדבר נוצר עם האבולוציה וכיף לא לוקח שום חלק בזה.
תהיתי כמה חוכמולוגים יש כאן כשפתחתי את הדיון, בנתיים אני סופר אחד ואני מקווה שהדיון ילך לכיוון שדני דין לוקח אותו ולא למקומות שagent orange לוקח אותו. לא חובה לחבר את הנוכחות שלנו על כדור הארץ לדת, לאלוהים, אבל החיבור הזה הוא בסופו של דבר בלתי נמנע. שאלה עתיקת יומין. agent orange, לך אני מציע להתחיל לשאול את עצמך שאלות כמו למה ממוצע ההודעות שלי הוא 6.2 ליום, האם אין שם בחוץ אנשים שיחבקו את הציניות שלי ? האם קליפת המרירות שלי מונעת מאנשים לאהוב אותי ומובילה אותי להסתתר מאחורי זהות וירטואלית ולהיות השעשוע האינטלקטואלי הזול שאני עבור אנשים שיש להם עוד דקה פנויה בחיים לבזבז בלקרוא הודעות שלי? uri, ראיתי לא מעט הודעות שלך ועשית רושם שאתה יכול להיות מנומק יותר. הייתי רוצה לשמוע עוד.
אורי לטעמי מניסיון עבר בדיונים כאן מדבר על כך שהעולם נברא בשל הרבה צרופי מקרים. זה החל מאסטרואידים, פיצוץ ועוד הרבה דברים שהביאו לכך בסיכוי אפסי כמעט שכדור הארץ הפך למקום בו יצורים חיים יכולים לחיות ואף התחילו להווצר תאים כמו שיש לנו כיום. כנראה שבאמת מדובר במקריות. דבר אחר ידידי. קודם ברוך הבא לפורום, דבר שני, התיזמון לפתיחת הדיון מונע מהחברים המאמנים כאן לומר את שלהם. במוצ"ש אולי יהיה יותר מעניין http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx
מי אתה שתקבע בשבילי מה אנחנו פה? זה לא משהו מדעי ואתה לא יכול להגיד למישהו שהוא צודק או טועה. זאת שאלה אישית-בשביל מה לדעתך אתה פה. לדעתך אתה פה בשביל לשרוד, לדעתי אני פה בשביל ליהנות ולהספיק כל מה שיש לי מהעולם הזה. כל אחד רואה את זה בצורה שונה בהתאם למה שיש לו בידיים, כמו שאמרת-יש הבדלים בין בני האדם, לכן כל אחד רואה את זה בצורה שונה. עניים יראו במטרה שלהם פה לשתות כמה שיותר או לשרוד (תלוי איזה סוג של עניים http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx ) וחלק כמו ילדי השמנת יראו בחיים שלהם כמטרה ללכת לגלוש ולתפוס את הגל הכי גדול בעולם. הכל בהתאם למה שיש לך. אני יודע שאני מרגיש שהמטרה היחידה שלי היא לא לשרוד, היא להנות ולנצל את החיים ומה שיש לי בעולם הזה. לא אכפת לי למות בגיל 20 אם אני אדע שניצלתי כל מה שיכולתי להנאה.
xavi6, הנוכחות שלך כאן, לעומת אותם "ילדי שמנת" ולעומת "העניים" כפי שאתה מכנה אותם היא שונה כמו שאתה אומר. הרי נקודת הפתיחה של כולכם זהה בהיותכם כולכם בני אדם ,אבל שונה לחלוטין בכל מה שקשור לסוציו-אקונומיקה. ועדיין, השאלה היא האם כמו שאתה אומר, אותו עני צריך רק להתעסק באיך הוא שורד, לעומת ילדי השמנת שעסוקים בלתפוס את הגל הבא? לא חסרים הרי ילדי שמנת שהם הבנים של אנשים עניים שהצליחו לשרוד, והצליחו יפה מאוד... הטכנולוגיה המתקדמת, היכולת שלך "להנות" מהחיים כפי שהם בתצורתם המודרנית הם תוצר של עבודתם של אנשים שחושבים שהם יוצרים עולם טוב יותר. הרי גם אבותינו "נהנו" , פשוט מדברים אחרים. השאלה היא למגוון רחב יותר של אוכלוסיה, שגדל עם ההרגשה שהוא נחות, שהוא פחות טוב, שהוא הגיע לכאן רק לשרוד(בניגוד למצליחנים שכאן כדי להנות מהגלים), הוא צריך לחזות באנשים עושים חיים ונהנים מהם בעוד הוא, כבול בתחושת חוסר הצדק נותר להתמוסס בכאביו. ולפני שתרחמו עליי ארגיע ואומר שמצבי החברתי נחשב לטוב מאוד, אם היו סובביי יודעים מה עובר לי בראש הם וודאי היו נשארים פעורי פה. וכאן נכנסת עוד שאלה, איך זה שגם האנשים שכולם יכולים לקנא בהם בכל זאת מוצאים את עצמם מתוסכלים, שבעים, או פשוט לא מעוניינים. לא חסרות דוגמאות לאנשים שעל פי התפיסה החברתית נחשבים למצליחים, שבחרו לשים קץ לחייהם במקרה הרע(קורט קוביין למשל), ובמקרה הטוב פשוט שקעו בדיכאון עמוק..
כי מתרגלים. אתה יכול להגיד שתהיה מיליונר תהיה מאושר, אבל אחרי כמה חודשים או שנים אתה תתרגל ותשכח מזה. שמעתי על זה באיזו תכנית שעשו מחקר וכמה מומחים הסבירו את זה, אבל לא צריך ללכת בשביל זה רחוק. אני אמרתי לעצמי פעם, שביום שאני אעבור דירה ויהיה לי דחר משלי אני אהיה ממש מאושר. שכחתי מזה לחלוטין ואני גר פה לא הרבה זמן. אמרתי לעצמי שביום שאני אנהג לבד סוף סוף אני אהיה הכי מאושר וכבר שכחתי מזה ואני לא נוהג לבד אפילו חודש. מתרגלים.
לא יודע מה איתכם, אבל לכל אחד יש את תפיסת העולם שלו. חלק חיים בשביל לשרוד כי אין להם כלום. חלק חיים בשביל לשרוד גם כשיש להם הכל. חלק חיים בשביל ליהנות כי אין גבולות להנאה בחיים. חלק חיים בשביל אלה שיבואו אחריהם. וחלק חיים כדי פשוט להיות עדים לאירועים מסויימים שמתרחשים במקביל לחיים שלהם. אני אישית, אם רק הייתי יכול לגלות את סודות היקום ואת מהות החיים, מוכן למות באותו הרגע.