יאללה נמאס לי מפוליטיקה. ההיסטוריה של האזור נמצאת בפרשת דרכים הכי קריטית שהייתה פה אי פעם. החרם ההזוי על העולם הערבי חסר הידיים והרגליים לא החזיק כמו שחשבו בממשל בוש הפאשיסטי ועכשיו ישראל צריכה להשלים גם היא ולקבל את זה שצריך לשבת ולדבר עם העולם הערבי שלא נמצא במזרח הרחוק אלא כאן ליידנו במזרח התיכון. שאני אומר ישראל, אני אומר ציפי ליבני. קדימה חייבים להכנס לממשלה ולתת לביבי ולממשלה תמיכה מלאה, לחיצת יד אמיתית כדי שהדברים שביבי הולך לומר על 2 מדינות יהיו מפי רוב הכנסת וייצגו את רוב העם. יאללה ליבני, בלי משחקים ובלי פוליטיקה עכשיו, הפעם זה רציני.
ביבי פונה פניה חדה. מצע העבודה וקדימה זהה לדברים, אידיאולוגיה של שנים אצל חצי אוכלוסיה, אבל עכשיו ביבי חייב לקבל את המציאות: - 2 מדינות ל 2 העמים בארץ. - מדינה פלסטינית, באלו המילים, לצד ישראל לא מאמין לו להפסקת ההתנחלויות, אבל זה צעד מספק לכרגע.
נאום סביר אבל לא היה פה משהו "מכונן". כצפוי הוא התחמק מארבעת מילות הקסם שהאמריקאים רצו לשמוע (שתי מדינות לשני עמים) והביא משהו חצי מובן אבל ככל הנראה עטף את זה במילים אחרות כדי לשמור את הקואליציה אבל את המשמעות כולנו מבינים. לא היה שם כמעט כלום על ההתנחלויות אבל בדבר אחד הוא אכן צדק ועל זה אני חושב אין מחלוקת, צריכה להיות הכרה בישראל כמדינה יהודית ועל מדינות ערב לשכוח מזכות השיבה.
אין פנייה חדה. יש שינוי אבל אין פנייה חדה. אמנם אמר 2 מדינות לשני עמים אבל אם תנאים גדולים. אני דווקא מרוצה מהנאום בסך-הכל ואני חושב שגם מבחינת נתניהו היה לו נאום טוב ובאמת חד. רק שגם יהיו מעשים ודיבורים. 2 מדינות ל-2 עמים זה יפה אבל איפה על רחוב וחצי בעזה?
תשמע, אידיאולוגית זאת פנייה חדה מאוד. המצע של הליכוד כבר לא רלוונטי, הולכים להכנס בו שינויים מרחיקי לכת. הסכמה למדינה פלסטינית היא הסכמה לויתורים טרטוריאלים מפורשים. זהו זה. כמובן שהביצוע רחוק רחוק. מפה ועד בזה שהוא יזיז גם דברים מרצון, זה עוד רחוק. הלחץ האמרקאי הוא התקווה וזה כבר בדרך הנכונה.
אובאמה שם את ההתנחלויות במרכז- ביבי שם אותן בפינה. איך אופיר פינס סיכם את כל הנאום הזה: "'כן' כזה קטן... 'אבל' כזה גדול"
תשמעו, אני לא רוצה להיות השחפץ של ביבי פה, אבל אתם חייבים להבין, ששינוי כזה גדול וקשה לעיכול בליכוד לא עושים ביום (וגם בעם). ביבי עשה צעד לכיוון הנכון, המציאותי שאנחנו בשמאל מדברים עליו שנים. כל פעם צעד זה בסדר, לאט לאט. לא מצפה ממנו כבר להגיד שצריך לפנות התנחלויות. זה קפיצה של 4 צעדים קדימה בשבילם ולא מצפים לדבר כזה. לימין לוקח זמן לקלוט, לאט לאט, לא ממהרים. כבר 25 שנה אומרים להם שיש כאן עם פלסטיני שלא צריך לשלוט בו, חלקם מבינים, אבל לאט. צריך סלבנות בדברים האלו. מה שכן, לא אהבתי את הירושלים המאוחדת הזה שוב. להמשיך לשלוט על פלסטינים ביש"ע לא, אבל לשלוט על השכונות הפלסטיניות במזרח ירושלים כן? מה זה לא יש"ע? בידור. אני מאמין שזה היה קצת כדי להפיג את ההלם. בהסדר הקבע אין סיכוי שנמשיך להחזיק בפלסטינים עם צבא במזרח ירושלים.
אבל השאלה היא האם זה באמת שינוי והוא באמת מתכוון להתפשר על קווים בולטים באידאולוגיה שלו או שזה רק "תשובה מספקת" לארה"ב ולאובאמה. אם מפה, בשיחות עם העולם הערבי וראשי ההנהגה בפלסטינית, הוא ימשיך לשנות כיוון לאט לאט, מה טוב, אבל אני חושב שהנאום הזה מאוד לא מובן כשמנסים להסתכל בין השורות. נראה כאילו הוא אמר דברים שיכולים להשתמע גם כימין וגם בשמאל, ככה אף אחד לא יבוא אליו בטענות, אפילו לא אובאמה. יכול להיות שבעוד חצי שנה נהיה באותו מצב כמו לפני הנאום הזה, אז בעצם הנאום כמו שאמרתי הוא סתם "תשובה" לנאום של אובאמה.
כן כן, הוא ימצא דרך לבלום הסכם, זה ידוע. שיש הרבה דרישות, דרישות מוגזמות, אלו מנפצים משאי ומתן. כבר היינו בסרט הזה. לפחות המילים שהוא אמר על מדינה פלסטינית זאת התקדמות. אנחנו הולכים בצעדי צב, אבל הוכלים קצת..
ח"כ מגלי והבה (קדימה) אמר כי "נאום שתי המדינות ואלף התנאים של נתניהו מהווה התקדמות, אבל קטנה מאוד. כמעט בעל כורחו הצליח נתניהו להוציא מפיו את צמד המילים "מדינה פלסטינית" אבל דאג לעטוף אותן באין ספור תנאים שעלולים להפוך אותן לבלתי ישימות", הסביר. רק לרצות את אובמה, להציג את ישראל כשפוייה ושחורת שלום, אבל בשטח הוא ימצא כל דרך לבלום את הזכות הפלסטינית לשליטה על עצמם במדינה ריבונית.
אני היחיד שלא רואה פה שום התקדמות? אז ביבי אמר שהוא בעד שלום. מתי הוא היה בדיוק נגד שלום? הוא לא הראה שום רצון לקדם באמת את השלום, הוא עדיין בהצעה שהפלסטינים תהיה מדינה מלאת הגבלות וכמובן שעל מזרח ירושלים הוא לא מוותר. הם בחיים לא יסכימו לכל ההגבלות האלה... אם משהו יקרה, זה שאובאמה יכופף אותו לגמרי.
הוטספר אני מאמין שהכל בתיאום עם אובמה, לא סתם היתה להם פגישה שהיתה אמורה להיות בת שעה ונמשכה 4 שעות כשהם נפגשו לפני חודש וחצי, זה היה נאום מוצלח ביותר,ביבי שמר על האינטרס הלאומי הרחב עם הושטת יד אמיתית וכנה לעבר הפלסטינאים, בלי ספינים,מה אנחנו רוצים ומה אנחנו מוכנים לתת, פעם ראשונה שהוא דיבר על מדינה פלסטינאית אבל בניגוד לקודמיו,בלי למכור שום דבר לפני שמקבלים משהו,בלי הבטחות שווא, לטעמי הוא דחק את הפלסטינאים לפינה,עכשיו הם בבעיה ונראה אם יהיה להם את המנהיגות האמיצה להבין את המציאות ולחתור למען פיתרון אמיתי.
אחד דוחק את השני לפינה. אובמה רצה לשמוע 2 מדינות ל 2 עמים, מדינה פלסטינית והפסקת הבנייה. הוא קיבל 2 מתוך 3. עכשיו הפלסטינים יעמדו בלחץ לקריאה למשא ומתן וישבו לדבר עם ביבי בבית הלבן. אחרי זה ידרשו לחזור לקווי 67 המלאים, אובמה יקבל את זה כי זה חלק ממפת הדרכים, ביבי לא ידע איך לומר זאת לימין ושוב הלחץ עליו. וכן הלאה וכן הלאה.
בקיצור, הוא אמר מספיק דברים שבקדנציות קודמות של נשיאים אמריקאים היו מסדרים לו שקט והציג בפני הערבים אתגרים שהם לא יהיו מסוגלים לעמוד בהם או להסכים להם. אם זה יספיק אצל אובמה, נחיה ונראה, אבל בסופו של דבר, הוא עשה את מה שהפרשנים אמרו כבר לפני חודשיים שעליו לעשות.
ל 2 הצדדים יש קשיים עם הצעדים שהם צריכים לעשות. אז נתניהו הקשיח עמדות למשא ומתן, לגיטימי, אבל גם לו יהיה קשה לצאת מהשטחים ובכנסת שלנו זה כמעט בגדר הבלתי אפשרי. בשורה התחתונה צריך לחכות ולראות עד כמה אובמה באמת חזק גם במעשים וכמה הוא מסוגל לגרום לצדדים לצעדים מרחקי לכת.
