איזה רבע שלישי ענק של קובי. איזה משחק ענק של קובי... פשוט אדיר מכל אספקט של המשחק, בהגנה הוא לא נח ושומר טוב, מבחינה התקפית כל מה שאני אגיד יהיה כבר מיותר... 40 נק', 8 אס' 8 ריב'. 34 זריקות!!! פשוט לא עשה חשבון, היה אגרסיבי ברמות שהוא לא היה כבר המון זמן... ההגנה של ל.א פשוט תענוג. מדהים לראות איך הם מצליחים לעשות דאבל טים על האוורד ושקלעי שלוש מקבל את הכדור ישר שחקן קופץ עליו. זה נראה כאילו הם משחקים עם 7 שחקנים על הפרקט. ההנעת כדור של אורלנדו נהית פשוט לא יעילה וצולעת שנמשכת בערך 20 שניות עם זריקות יאוש בסוף.
אני חושב שמה שהכריע את המשחק הזה זה יותר ההתקפה של אורלנדו מאשר ההגנה של הלייקרס. ברגעים של הריצות של הלייקרס ברבע השני ועד אמצע השלישי המג'יק הגיעו להמון זריקות חופשיות לחלוטין אבל החטיאו ברשלנות המון, כשלואיס, טורקוגלו ואלסטון בראש המחמיצים - ולאחר מכן כבר היה ברור שזה משחק של הלייקרס. אבל כן מגיע קרדיט לגבוהים של LA שהצליחו לנטרל את הווארד התקפית, הוא היה מאוד דומיננטי מתחת לסל מבחינת ריבאונדים אבל בשנייה שהוא נכנס לתוך הצבע חנקו אותו ישר לפחות שני שחקנים, מה שהוביל כמו שציינתי להרבה זריקות חופשיות אבל היום זה היה שווה את זה כי הקלעים של המג'יק פשוט לא מצאו את עצמם.
קל מדי. קובי, עם עוד הצגה לפנתאון, בדרך לטבעת רביעית. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/multi.Xxx
רק שלא יסתנוורו יותר מדי מהניצחון הזה שהפך לקל, זה הולך להיות שונה במשחק הבא, כי הקלעים של אורלנדו לא יהיו שוב ביום כ"כ חלש. מה שכן אפשר להיות מרוצים, זאת העבודה המצויינת בצבע. קובי- ליג'נדרי, זה מה שיש לי להגיד על ההופעה שלו. רבע שלישי מדהים, משחק מדהים, קובי ממשיך את הכושר שלו מהסדרה מול דנבר ועם שיא קריירה בפיינלס. השפן של פיל היה היום לוק וולטון, שברגעים הפחות טובים במחצית הראשונה עשה את העבודה. פאו שפתח רע נכנס לעניינים במחצית השנייה וסגר משחק טוב, ולאמאר מצויין גם כן. 3 ימים למשחק הבא. פאק. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/sad.Xxx
Scouser Tommy, מסכים, ומן הסתם נוצר שילוב ככל שהמשחק התקדם. מי שחי על הקליעה מבחוץ גם מת עליה, שום דבר חדש. אף אחד לא פגע היום וזה לא שלא היו מבטים טובים אבל ברגע שאל.איי התחילו את הריצה שלהם כבר היה קשה לחזור. בכל זאת, הם לא לברון קאבלירס ולא צריכים לצמצם פיגור נגד שחקן אחד. העובדה שהווארד סיים את המשחק עם סל שדה אחת פשוט הזויה מבחינתי, וגם פה, שבחים גדולים לגבוהים של הלייקרס שדאגו לתת את המכה כשצריך כדי שלא ייכנס למשחק בעזרת דאנקים קלילים. אשכרה כמו קליבלנד... http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx לא צריך להתרגש יותר מדי מההפרש, לא קרה כלום, באו, נאנסו קשות על ידי הממבה במופע אלוהי, עכשיו לאסוף את השברים ולבוא מפוקסים ביום ראשון ל-make or brake של העונה. לדעתי אחרי מה שראינו היום מג'אמיר, ואן גאנדי צריך לשקול ברצינות אם לפתוח איתו בחמישייה ולתת לו דקות של פותח כפי שהציע מארק ג'קסון בשידור. לא ראו במחצית הראשונה שמדובר בשחקן שלא ראה פרקט כבר 4 חודשים ואם אין בעיה מבחינה גופנית, אני בעד.
אחי, אמרת נכון. אבל תראה, גאסול סיים עם 16 נק', ואודום עם 11. היחידים, מלבד KB, עם דאבל פיגרס. ותראה את ההפרש העצום בסקור. זה מדהים. סתם נותן דוגמא עכשיו, במשחק השישי בין אורלנדו וקליבלנד, ווסט סיים עם 22 נק', וויליאמס 17, ו-ורז'או עם 14. ואורלנדו ניצחה בקלות את הקאבס. גם פה המג'יק שיחקו נגד שחקן אחד. נכון, אחלה דיפנס של הגבוהים על הווארד, אבל התקפית מה? ההבדל הוא בשחקן הבודד, שפשוט התפוצץ.
שללתם את דבריי שאמרתי שכל הליגה היא תפאורה ורק הסלטיקס והלייקרס קבוצות עם סגל עמוק וחזק באמת. כל השאר הן תפאורות. בלי גארנט אז נשארנו רק עם הלייקרס שהכי חזקה וצריכה לדלג בצעדי בלט לאליפות. אורלנדו, דנבר או קליבלנד זה יפה, זה רומנטי, אבל זה לא מספיק תחרותי מול 2 הקבוצות הבאמת טובות בליגה הזאת. עכשיו כן מסכימים איתי?
ממש לא דנידין. מגיע שאפו ענק ללייקרס על המשחק הקרוב לשלמות, אבל זה רק משחק מספר 1 וזה לא מלמד יותר מידי על שאר הסדרה. אני לא לוקח את הקרדיט ללייקרס על ההגנה המצוינת שהצליחה לעשות מה שנראה בלתי אפשרי - גם את האחוזים של המג'יק מהשלוש וגם את הווארד. אנחנו כאן דיברנו על כך שג'קסון צריך לבחור, לחיות עם מספרים מפלצתיים של הווארד ולעצור את הצוות המסייע הוא ההפך. אבל, אסור לשכוח ששחקנים כמו פיטרוס ואלסטון, שתמיד נותנים את הערך המוסף גם שלשלישיה לא הולך, תפסו יום חלש בעיקר באחוזים מחוץ לקשת. וזה דבר שבסופו של דבר יתיישר ככל שהסדרה תתארך. חוץ מזה אני לא מאמין שקובי ימשיך בכזאת יכולת וההגנה של הלייקרס תמשיך בכזאת אינטנסיביות, בקיצור זה פתוח ואני עדיין עומד על ההימור שלי, אורלנדו. בשישה משחקים? אני כבר לא בטוח
אני לא רואה בהודעה הזאת יותר מאשר תקווה שאולי יהיה יותר טוב. לחזור אחרי משחק מספר 3 אחרי שזה יהיה כואב? איך השיר אומר: זה לא נעים לראות גן סגור. במקרה הזה: זה לא נעים לראות סדרת גמר גמורה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx
דנידין, אופטימיות http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx גם בשנה שעברה כולם הלכו על הלייקרס, חלק על סוויפ אני הייתי בין היחידים בפורום שהלך עם הסלטיקס ובסופו של דבר כולנו יודעים איך זה נגמר. לא משווה בין הניסיון והמסורת של הסלטיקס לאורלנדו, אבל לא גמור ולא נעליים. איך אפשר לגמור את אורלנדו? עם דוויט הווארד המפלצת, איזה טורקי 2.08 עם ראיית משחק של סטיב נאש (איך אני מתגעגע..) צלפים כמו לואיס, פיטרוס, אלסטון וחודר כמו נלסון שחוזר ונראה מעולה יחסית לארבעה חודשים בחוץ
http://www.youtube.com/watch?v=688gAmSea54...ec-HM-לא לפרסם+div איזה אנשים סרוטים יש בעולם הזה :aaarofl: ברבאטוב, תשמע לי, 4 משחקים יוכיחו לך שהיה חבל להתעורר בלילה לכדורסל לא תחרותי. האלופה הכי מוצדקת שיש וסדרה לא צמודה. הלייקרס אלופים עם 0-4 ואם ג'קסון יהיה נחמד אז 4-1.
אליפות לוקחים קודם כל מההגנה ותצוגה הגנתית כזאת מהלייקרס לא ראיתי השנה בכלל. וואו! הם ממש לא נתנו לבחורים של אורלנדו לנשום, עשו את הכל כמו שצריך עם הדאבל-טים על הווארד ולפעמים אפילו יותר, וישר שהוא מוציא את הכדור כבר קופץ שחקן לחסימה. זה כביכול נראה כמו זריקה פנויה, אבל זה ממש לא. בכל אופן, לאורלנדו היו כמה זריקות פנויות שבדרך כלל הם היו קולעים בעיניים עצומות, אבל זה עדיין לא היה מספיק להם. משחק מושלם של הלייקרס. לגבי הווארד, רואים שהוא עדיין חסר ניסיון. אני עדיין מצפה משחקן דומיננטי כמוהו לקלוע יותר מסל שדה אחד, גם אם זה היה נגד הגנה כה מושלמת. קרדיט לביינום שתרם את העבירות, לפעמים אפילו יותר מדי, וגאסול דווקא הצליח לעשות עליו עבודה נהדרת יחד עם העזרה שהגיעה. אודום היה פנטסטי מהספסל. נקווה שיראה יציבות, שכידוע זה לא ממש הצד החזק שלו. עבודה נהדרת של אריזה על טורקוגלו, פישר סוף-כל-סוף פוגע ו-וולטון תמיד יהיה שם בכדי לעלות מהספסל ולהביא את הכל בהגנה. הפעם הוא גם היה מצוין בהתקפה. ובראיינט... בראיינט. כל מילה נוספת מיותרת. אגב, זה בדיוק מה שהתכוונתי שלפעמים לואן גאנדי יש יותר מדי מהלכים תמוהים. למה לא לשנות משהו בשמירה על בראיינט? פיאטרוס יודע לפעמים לעשות עבודה טובה ולפעמים עוברים אותו כמו כלום (ואתמול זה נטה יותר לכיוון השני), ולי פשוט לא יכול לשמור על קובי. למה לא לשנות משהו? למה לא להפתיע? נלסטון בסופו של דבר חזר ועלה מהספסל, והאמת, זה לא היה נראה כאילו הוא היה כמה חודשים בחוץ. היה לו משחק מצוין. נראה אם ואן גאנדי ידע להמשיך לנצל את זה. מוקדם מדי בשביל להסיק מסקנות לטעמי. זה עדיין לא גמור. סטן ואן גאנדי יראה איפה היו החולשות של הלייקרס במשחק הזה (אם היו כאלה, באמת שקשה לזהות אותן) וינצל אותם במשחק 2. מה גם, שרמת אינטנסיביות כזו אני בטוח שלא נראה במשחק 2 מצד הלייקרס. קובי אולי יתן יום טוב, אבל יום אדיר כזה קשה להאמין שהוא ישחזר. הווארד כבר ידע לנצל את הכוח שלו על גאסול והמג'יק יצטרכו לקלוע כבר את הזריקות הפנויות שלהם אם הם רוצים להישאר במשחק. בקיצור, זה עוד מוקדם מדי להגיד שהליגה משמשת תפאורה ללייקרס ולבוסטון עם גארנט. נראה איך משחק 2 יתפתח.
http://web2sport.com/video.php?userid=24126&vid=18288 לברון ג'וניור. כבר בגיל 4 מככב. עוד ספורטאי שייכנס לרשימה של "אההההה הוא לא טוב כמו אבא שלו" : )
אז מה היה לנו שלשום? תצוגת שיא של קובי, תרומה נהדרת מהספסל של LA (אודום+וולטון), ערב קליעות מזעזע מבחוץ של המג'יק, שליטה הרמטית של הלייקרס בצבע ומשחק הגנה נהדר, בעיקר של הגבוהים שלה. עם נתונים כאלה לאורלנדו אין סיכוי. המשחק הבא (המשחק שקבוצות החוץ תמיד מסמנות לעצמם, בטח ובטח שבשיטת המשחקים הפיינלס) הוא להיות או לחדול עבור המג'יק. הקליעה משלוש היא הימור, כמו שהמשחק אתמול הוכיח (הם הגיעו למצבי נוחים מאוד אך פשוט לא הצליחו לקלוע), והדאגה העיקרית של המג'יק צריכה להיות השליטה בצבע. לא יכול להיות שהווארד יסיים משחק עם סל שדה אחד. גם פיטרוס יצטרך להתעורר כי בלי תרומה שלו בהתקפה יהיה להם בלתי אפשרי לנצח. הX פאקטור שלהם יכול להיות נלסון שנראה פנטסטי בדקות הראשונות שלו (אני מניח שפשוט התעייף בהמשך, בכל זאת 4 חודשים בלי לראות פרקט) ואני כלל לא אופתע לראות אותו בחמישייה. לפני הסדרה הימרתי על LA ב7, כשבמשחק השני הלכתי על אורלנדו. אני עדיין חושב שהם שווים ניצחון אחד בסטייפלס בסדרה הזו ולכן אני נשאר עם ההימור הזה. מה שכן, תצוגת הגנה נוספת כמו אתמול והסדרה הזו תהיה הרבה יותר קלה מהצפוי. אף קבוצה בעולם לא יכולה לנצח את LA כשהם באים לעבודה בשני קצוות המגרש.
אגב, הכרוז של הלייקרס הוא ללא ספק המשעמם ביותר ששמעתי בחיים. יורם ארבל נשמע נלהב כמו בחורה בת 12 שרואה את זאק אפרון לעומתו. כל כך מונוטוני, עם הקול הבאס הרציני הזה, כל כך לא שייך. זה אירוני שדווקא בהוליווד הצגת השחקנים כל כך משעממת. גם הכרוז, ובעיקר המוזיקה שמלווה את השחקנים. מן מנגינת ניו אייג' שמתאימה יותר לשיעורי יוגה או פילאטיס ולא לפריגיים של הפיינלס. אין פלא שהקהל נשאר אדיש. הפעם אני אפילו לא אאשים את האוהדים נונשלנטיים בLA. גם האולטראס בקורבה נורד היו משתעממים מכזו פרזנטציה. אם יש משהו שהלייקרס יכולים לקחת מבוסטון זה את הצגת השחקנים של בוסטון בגארדן. מוזיקה מקפיצה שמחדירה אדרנלין בקהל ובשחקנים, כרוז מתלהב, הקהל נכנס לאווירה, ככה צריכה להראות הצגת שחקנים.
