המשחק היה צמוד כמעט לכל אורכו, עד שהיה איזה 3-4 דקות של מומנטום ברבע האחרון לדנבר (בכלל קבוצת מומנטום אדירה) שלמעשה דיי סגר את המשחק. כריס אנדרסן בהחלט פרובקטור, אין ספק בכך. אבל את היכולות שלו אי אפשר לקחת. הוא וקניון מרטין לא נתנו לנוביצקי לנשום, ובכלל עשו עליו עבודה נהדרת אחרי הרבע הראשון. למרות שדאלאס הוכיחה שהיא יכולה לקחת משחק והיא לא תבוא לשמש תפאורה, אני נשאר עם ההימור שלי שהסידרה הזאת תיגמר 4-1.
מאזן של 35-47 זה בסדר גמור לקבוצה שעד לפני שנתיים לא הייתה בתמונת הפלייאוף בכלל. תיהיה בטוח שבמערב היא הייתה עושה יותר כדי לנצח, אחרי שלמעשה כבר הבטיחה את המקום הרביעי הרבה לפני סיום העונה ולא היה לה הרבה בשביל מה לשחק... ההוקס לא מושלמים, אבל מה שטוב בהם שהם יחידה מגובשת. מנצחים ביחד, ומפסידים ביחד. אין כוכב על שהם חיים עליו לטוב ולרע (גם לא ג'ונסון). הקבוצה הזאת יעילה בצורה בלתי רגילה, לא נוצצת אבל יעילה. תראה את האחוזים של ווייד, תראה מה ג'ו עשה לו. רק כשהוא יצא לקחת אוויר, ווייד עשה את הסלים שלו. ג'יימס אמנם חיה בגוף, אבל JJ יגרום לו לעבוד קשה ולקחת זריקות קשות. אם אני מאמן אטלנטה, אני נותן לג'יימס מטר מבחוץ, שיפציץ מבחוץ כמה שירצה, העיקר לא לתת לו לחדור לסל, או למשוך ת'הגנה כדי למצוא את האחרים. זה המפתח לעצירת הקאבס עבור אטלנטה. וויד וג'יימס היה חגיגה אין ספק, אבל ההיט לא שווים יותר ממשחק בסידרה הזאת. לא עדיף קבוצה יותר חזקה שתיתן פייט ותעשה לנו סידרה מותחת ומעניינת? מי יודע, אולי נראה שיחזור קטנטן מהסידרה של הבולס ובוסטון. תודה ענקית ל-ESPN שישדר הלילה (5:30) את הלייקרס ויוסטון! יש יש יש.
בוסטון סלטיקס - אורלנדו מג'יק אחת הסדרות הכי פתוחות בחצאי הגמר יפגיש בין הבוסטון סלטיקס לאורלנדו מג'יק. בוסטון בסיבוב הראשון עברו בקושי רב את שיקאגו ומגיעים תשושים ואילו אורלנדו אמנם התקשתה לא מעט מול החבורה האתלטית של פילדלפיה, אך הצליחה בסופו של דבר לעלות לשלב הבא בקלות יתרה. לא הרבה מנבאים לבוסטון להגיע לגמר האיזורי, למרות שבסופו של דבר הצליחו לעבור את החבורה הצעירה והתוססת של שיקאגו. הרבה ניתוחים והרבה דיבורים על-כך שהסידרה בין בוסטון לשיקאגו היא הסידרה הטובה ביותר איי פעם, אך את בוסטון זה לא מנחם כשהם יודעים כי יכולת כזאת מצידם לא תספיק להם בסידרה נגד אורלנדו. הרבה שיאים נשברו בסיבוב הקודם, ביניהם שיא הארכות בסידרה אחת כאשר הסידרה נכנסה ל-7 הארכות. הרבה מאוד דרמות, הרבה מאוד עימותים ובעיקר בלי הרבה מנוחה. הסלטיקס קיבלו יום מנוחה אחד בלבד לפני הסידרה נגד אורלנדו וזה עלול מאוד להשפיע על השחקנים שלהם, בעיקר על המבוגרים שבהם כמו ריי אלן ופול פירס. סביר להניח שאם קווין גארנט לא היה פצוע הם היו עוברים את המשוכה הזאת במקסימום שישה משחקים, אך הוא כן פצוע והרבה מטילים ספק ביכולת של בוסטון לעבור את אורלנדו בלעדיו. יתרונות: לפי זיכרוני, הקבוצה היחידה שעוד איכשהו הצליחה להסתדר עם סופרמן דוויט הווארד. קנדריק פרקינס מצליח להחזיק אותו קצר בלא מעט פעמים. גם גלן דיוויס עוזר במלאכה, אך את עיקר העבודה עושה פרקינס שיצטרך לשמור על הווארד ועל הידיים על מנת לא להיכנס לבעיית עבירות מוקדמת. חסרונות: כאמור, תשישות. בוסטון קיבלו יום אחד של מנוחה ואפילו דוק ריברס עייף יותר מהשחקנים של אורלנדו. חיסרון נוסף, אותו הזכרתי, זה בעיית העבירות שפרקינס נכנס אליה. הוא יצטרך לעשות עבודה טובה מאוד על הווארד, אך יחד עם זאת יצטרך להשתדל לא להיכנס לבעיית עבירות. שחקן מפתח: הפעם אני לא ארשום את רונדו, למרות המספרים הנהדרים שהוא העמיד בסיבוב הראשון (19.4 נקודות, 11.6 אסיסטים, 9.3 ריבאונדים ו-2.7 חטיפות). אני ארשום את ריי אלן, שמוביל את ממוצע הנקודות בקבוצתו עם 23.4 נקודות למשחק. אבל זה הרבה מעבר לזה, הוא הוכיח שבמאני טיים הוא תמיד נמצא שם בשביל לקבור שלשה חשובה ולנצח את המשחק. ואם את רוב תשומת הלב יפנו לפול פירס, הוא יצטרך להיות שם בשביל לקחת את ה"ביג שוט" והוא הוכיח שהוא עושה את זה פנטסטי. http://a.espncdn.com/media/apphoto/cb5f0bf5-d39d-468f-ac42-104a23aa71dc.Xxx ריי אלן לאחר זריקת ניצחון נגד שיקאגו. מנגד, מגיעה אורלנדו לאחר כמעט שבוע של מנוחה שמקנה לה יתרון על בוסטון, אם כי ישנם סיכויים קטנים שהשחקנים איבדו קצת מהחדות שלהם. בסיבוב הקודם המג'ק עברו את הסיקסרס כאשר החבורה מפילדלפיה הערימה עליהם לא מעט קשיים, אך בסופו של דבר הם השיגו את הכרטיס לשלב הבא לאחר שישה משחקים, וניצחון בסטייל במשחק השישי עם משחק פנטסטי של רשארד לואיס. גם בסידרה הזאת היה לא מעט דרמה כאשר אנדרה איגוואדלה מצליח להביא שתי ניצחונות בשניות הסיום, ואילו הידו טורקוגלו החזיר לו עם סל ניצחון גם כן שניות לסיום. במשחק האחרון בסידרה הם נאלצו להסתדר ללא דוויט הווארד וקורטני לי, אך זה לא ממש השפיעה עליהם. קורטני לי, אגב, צפוי להחמיץ גם את צמד המשחקים בבוסטון גארדן. ג'אמיר נלסון, כידוע, גמר את העונה ולא יחזור לשחק. יתרונות: מגיעה רעננה מאוד לסידרה הזאת לעומת בוסטון. אני לא מאמין שהשחקנים איבדו מהחדות שלהם ולכן זה לטעמי יתרון גדול מאוד על בוסטון. דוויט הווארד גם כן מגיע רעב מתמיד שכן לא שיחק במשחק 6 בעקבות ההשעייה (מרפק לדלמברט) והוא אפילו יותר רענן מחבריו לקבוצה. חסרונות: קורטני לי נפצע במשחק 5 נגד הסיקסרס ולא חזר לשחק מאז. צפוי להחמיץ את צמד המשחקים בבוסטון גארדן, וזה עלול להיות מכריע (היה נהדר במשחק ששיחק) שכן בשביל לעבור הם חייבים ניצחון שם, אבל מי אמר שזה חייב להיות עכשיו? חיסרון נוסף, אם כי אני דיי בטוח שהם יצליחו להסתדר איתו, זה שהם מתמודדים מול הקבוצה היחידה שעוד איכשהו יכולה לסגור את סופרמן. שחקן מפתח: סופרמן כמובן שיצטרך להתעלות על עצמו. בסידרה נגד הסיקסרס היה שווה 24 נקודות למשחק ו-15.3 ריבאונדים (מספרים מפלצתיים). אני בטוח שהנתונים האלה ירדו בסידרה הזאת, אך הוא יהיה חייב לשחק טוב. אם לא, לא בטוח שלאורלנדו יש סיכויים. http://www.nba.com/media/act_dwight_howard.Xxx הווארד. הרבה על הכתפיים (הרחבות!) שלו.
אף אחד לא אמר שקליבלנד פחות טובה מאטלנטה או משהו בסגנון. היא טובה יותר אבל לא בהרבה. עם קצת התחזקות והתנהלות נכונה בקיץ, כבר בעונה הקרובה אטלנטה יכולה להיכנס לקבוצות העילית של הליגה. יש לה את אחד הרכזים החכמים בליגה. יש לה סקורר ענק. יש לה שחקן אול אראונד כמו ג'וש שיכול להיכנס לחמישייה של כל קבוצה בליגה, ויש לה את אחד הסנטרים המוכשרים בליגה (נכון, כישרון לא מבטיח כלום, אבל הוא עדיין ילד שיכול להפוך למפלצת יום אחד). וגם מרווין וויליאמס השתפר פלאים העונה. קצת חיזוק של הספסל ויש לך קבוצה שמועמדת לתואר. אף אחת לא הופך אותה למוןשלמת. אולי לקבוצה טובה מאד. היא לא הייתה עולה במערב? למה, כי ניו אורלינס לדוגמה, יותר טובים מהם? אני דווקא חושב ההיפך. לאציו אמר דבר נכון. הם הבטיחו את המקום הרביעי כבר בפברואר ולא היה להם סיכוי לעקוף את קליבלנד, אורלנדו ובוסטון, אז הם לא בדיוק ירקו דם בשביל להשיג כל ניצחון וניצחון.
"ג'יימס רשם העונה ממוצעים של 28.4 נק', 7.6 אס' ו-7.2 ריב' כשהוביל את קליבלנד למאזנה הטוב בכל הזמנים, 66 ניצחונות לעומת 16 הפסדים בלבד בעונה הרגילה. בנוסף לכך סיים שני במירוץ לתואר שחקן ההגנה של העונה, שני בטבלת מלך הסלים וכמלך הטריפל דאבלים ב-NBA עם 7. לברון קבע שיאים אישיים באחוזים מהשדה (49%) ומהעונשין (79%), בכמות המשחקים ששיחק (81) והפך לשחקן השני אי פעם מלבד אוסקר רוברטסון שמסיים חמש עונות ברציפות עם לפחות 27 נק' ו-6 בריב' ואס'." :aaa8: http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx
לא מבין אדון ריקלמה מה רצית להגיד בהודעה הזאת ש'ך. שיהיה לו לבריאות, אבל בתכל'ס, את מי זה מעניין?! אני בסרטים שקובי אולי לא ישחק הלילה בגלל פציעה. הוא החמיץ את אחד האימונים האחרונים, סעמק. http://my.nba.com/thread.jspa?threadID=5800024133 אה ו... ה-MVP של הפיינלס הוא הדבר האמיתי, יש לי תחושה טובה לגביו.
כשקובי לוקח זה מעניין, שהוא לא לוקח לא מעניין. כמה טיפוסי אה? http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx אני לא רוצה להתווכח איתך לאציו, אני מכבד את דעתך. אם הפיינלס MVP הוא החשוב ביותר, אז מייקל בפער מספר 1 http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/cool.Xxx
אני אוהד של קובי, לא של לברון, אז מבחינתי זה אכן לא מעניין ולא מזיז. אותך כן, את ריקלמה כן, אותי, מצטער, אבל לא. נורמלי לא? להתווכח? למה? שכל אחד יגיד מה שבא לו. אני מזמן לא מתרגש מדברים כאלה ואחרים שנכתבים פה.
אין בעיה עם זה שזה לא מעניין אותך. גם אותי זה לא היה מעניין אם היה זוכה בזה שחקן כמו דאנקן. אבל התגובה שלי באה בעיקר בגלל שחשבת שעוד קובי יכול לזכות בזה... זה היה סגור עוד בחודש השלישי של העונה ואיך אפשר לחשוב שיש תחרות על ה-MVP אני לא יודע
אהבתך לג'יימס מקובלת, אבל קובי היה מועמד לגיטימי. לא בטוח שיקירך היה מוביל קבוצה למקום ראשון במערב... כולם ידועים מה ההבדלים בין המערב למזרח. קבוצה עם מאזן שלילי נכנסה לפלייאוף שם.. אומר הכל.
עוד לילה לבן. אני רק מקווה שהלייקרס יתנו הצגה טובה או לפחות יהיה משחק מעניין, כי מחר יש לי מתכונת ואני לא רוצה להרגיש שנשארתי סתם.
