סן אנטוניו ספרס (54-28) - דאלאס מאבריקס (50-32) עוד סידרה מעניינת מאוד שנקבעה רק ביום המשחקים האחרון תצא לדרך מחר כאשר סן אנטוניו עם יתרון הביתיות ישחקו נגד דאלאס מאבריקס שכרגע לפחות נמצאים בכושר מצוין. הרבה אומרים שאצל סן אנטוניו זה כבר לא זה. הרבה אומרים שהגיע הזמן לעשות חושבים ולהתחיל עידן חדש והאמת? אפשר להבין אותם. סן אנטוניו, למרות ניצחון מדהים ביום האחרון של העונה הסדירה על ניו אורלינס (ניצחון שהביא לה את המקום השלישי, הפסד היה מוריד אותה לחמישי), לא נראית כמו שמצפים מהמכונה היעילה של פעם להיראות. אולי זה החיסרון של ג'ינובילי, שיחסר גם בפלייאוף ואולי למעשה אלו הברכיים של טים דאנקן שבוגדות בו. בכל אופן כולם כבר יודעים שהיא לא הקבוצה הפייבוריטית כבעבר. בכל אופן, אם מסתכלים על הסטטיסטיקה, השנה הזאת אמורה להיות שלהם. הספרס זכו בשש השנים האחרונות בשלושה אליפויות, כאשר זה מתחלק לאליפות כל שנתיים וזה תמיד נעשה בשנה אי-זוגית (03, 05, 07). אז אם ללכת לפי הסטטיסטיקה, הם אמורים לזכות גם השנה באליפות ולהמשיך את הרצף הזה. אז כאמור ג'ינובילי יחסר והברכיים של טים דאנקן לא הכי בריאות (אף על פי שאמר כי הוא יהיה כשיר במאת האחוזים לפתיחת הפלייאוף), דני אלה הופכים את טוני פארקר להיות השחקן המרכזי הבלתי מעורער של סן-אנטוניו. יתרונות: ניסיון אדיר וכאמור זאת אמורה להיות השנה שלהם. אולי למעשה טים דאנקן באמת יהיה כשיר במאת האחוזים ויהיה השחקן היעיל כמו בעבר וטוני פארקר אחד. אה, ואחד המאמנים הטובים שיש כיום ב-NBA, גרג פופוביץ'. חסרונות: אין ג'ינובילי, אולי הברכיים של דאנקן כבר בוגדות בו והוא לא יהיה יעיל כבעבר ואם זה אכן יהיה כך, אז הם יהיו תלויים בשחקן צרפתי אחד - טוני פארקר שמו. ולהיות תלוי בשחקן אחד שהוא לא לברון זה דיי בעייתי. שחקן מפתח: טוני פארקר כמובן. עם דאנקן, בלי דאנקן, הוא יהיה השחקן שיצטרך להוביל את סן אנטוניו לשלבים המתקדמים, ומי יודע אולי אפילו להדהים ולהוביל לאליפות. אחד השחקנים הזריזים בליגה, קלעי נהדר וכשדאנקן כבר לא כמו בעבר, הוא יצטרך להתעלות על עצמו אפילו יותר. http://www.nba.com/media/act_tony_parker.Xxx טוני פארקר. מעמסה גדולה יותר מבעבר. מנגד, מגיעים הדאלאס מאבריקס. כשנשארו תשעה משחקים לסיום העונה, המאבס היו במקום התשיעי, מקום שכידוע אינו מוביל אל הפלייאוף. הם נאבקו יחד עם פיניקס על המקום בפלייאוף. אז הגיעו שבעה ניצחונות בתשעה משחקים, וזה לא היה על קבוצות פשוטות - מיאמי, ניו אורלינס, יוטה, יוסטון ופיניקס(אותה דרסו) היו היריבות שלה ברצף הזה, ובכולם הם ניצחו (היה להם משחק נוסף נגד ההורנטס בו הם הפסידו) בצורה משכנעת. בסופו של דבר הניצחון על יוסטון הביא להם את המקום השישי והמפגש המסקרן נגד סן-אנטוניו. בדאלאס רוצים לחזור על ההישג שמלפני שלוש שנים כאשר הם הגיעו לגמר ה-NBA כשהם עוברים את פיניקס וסן-אנטוניו בדרך והאמת, יש תחושה שהם מסוגלים לעשות את זה כי יש להם סגל שחקנים טוב מאוד ויש להם את הביטחון העצמי שצריך בשביל לשחזר את ההישג הזה. יתרונות: מגיעים כאנדרדוג, חדורי ביטחון, יש להם על הספסל אולי את השחקן השישי של העונה ונמצאים בכושר פנטסטי כאשר הם מקווים להופיע עם הכושר הזה גם בעונת הפלייאוף. חסרונות: הוכיחו שלפעמים הם לא מגיעים אל המאני טיים כאשר הם לא עברו את הסיבוב הראשון בשנתיים האחרונות, כולל הדחה בבושת פנים לגולדן-סטייט ב-2007. שחקן מפתח: דירק נוביצקי. הוא השחקן שצריך להוביל את דאלאס, סיים עונה נהדרת עם כמעט 26 נקודות למשחק ולמרות שיש את ג'ייסון קיד שם, הוא לדעתי יצטרך להנהיג את דאלאס בסידרה הזאת. http://www.nba.com/media/act_dirk_nowitzki.Xxx נוביצקי. המנהיג של דאלאס.
פורטלנד טרייבלייזרס (54-28) - יוסטון רוקטס (53-29) אחד המפגשים הכי מסקרנים שיהיו השנה בפלייאוף כאשר הקבוצה הצעירה ואחת המפתיעות של העונה, פורטלנד, תפגוש את יוסטון לה אחת ההגנות הטובות בליגה. הסידרה תצא לדרך ב-5:30 לפנות בוקר ולמעשה זה יהיה המשחק שיסגור את היום הראשון של הפלייאוף. מה נאמר ומה נגיד על פורטלנד. אחת הקבוצות עם ממוצע הגילאים מהנמוך ביותר, כל-כך הרבה פוטנציאל בקבוצה אחת והם הוכיחו השנה כי הם לא רק פוטנציאל עם שחקנים כמו ברנדון רוי, סטיב בלייק, רודי פרננדז, גרג אודן וכו'. אודן אגב, לא התאמן אתמול וכרגע לפחות הוא בספק לפתיחת הפלייאוף. ועם כל זה שהם קבוצה צעירה ומצוינת שהוכיחה את עצמה בעונה הסדירה ככה הם קבוצה חסרת ניסיון כאשר זאת הפעם הראשונה של פורטלנד שהם מגיעים לפלייאוף מאז 2002-03. למרות שהם נמצאים במקום גבוה יותר מיוסטון הם לדעתי מגיעים כאנדרדוג, שוב מפני שהם קבוצה חסרת ניסיון לחלוטין. בכל אופן יש להם את אחת מהמגרשים הביתיים בליגה, הרוז גארדן, וצפוי להיות שם ממש חגיגה עם הקהל הנהדר שיש להם. ביום המשחקים האחרון של העונה הסדירה, פורטלנד גברה בצורה משכנעת מאוד על דנבר וכתוצאה מהניצחון הזה יש להם את יתרון הביתיות בסיבוב הראשון. יתרונות: קבוצה צעירה ותוססת שקשה מאוד לעצור. אחד המגרשים הביתיים ביותר בליגה עם אחד הקהלים הטובים ביותר בליגה. חסרונות: חוסר ניסיון. כאמור, זאת הפעם הראשונה שהם מגיעים לפלייאוף מאז עונת 2002-03 ובשביל כל השחקנים שלהם זאת תהיה הפעם הראשונה בפלייאוף. יהיה דיי נדיר לראות אותם מתקדמים לשלבים המתקדמים ביותר עם חוסר הניסיון הזה, מתישהו הוא אמור להשפיע לטעמי. שחקן מפתח: אין ספק בכלל שברנדון רוי. נבחר לרוקי העונה לפני שנתיים, המנהיג הבלתי מעורער של פורטלנד עם נתונים נהדרים של 22.6 נקודות למשחק, 5.1 אסיסטים ו-4.7 ריבאונדים. יהיה מעניין לראות אם חוסר הניסיון ישפיע גם עליו. http://www.nba.com/media/act_brandon_roy.Xxx רוי. שחקן המפתח של פורטלנד. מנגד מגיעה יוסטון עם אחת ההגנות הטובות בליגה. יוסטון כמובן תגיע ללא טרייסי מקגריידי אך הרבה חושבים שאין זה חיסרון. הם טוענים שעכשיו הלוזריות הניצחית שלו (עוד לא עבר סיבוב אחד בפלייאוף) לא תפגע ביוסטון ועכשיו סוף-כל-סוף הרוקטס יצליחו לעבור את הסיבוב הראשון, ויש להם את השחקנים לכך. ליוסטון אחת ההגנות הטובות בליגה ויש להם מספיק שחקנים שיכולים לעצור את ברנדון רוי כמו שיין באטייה ורון ארטסט, שעל היכולות ההגנתיות שלהם אין צורך להרחיב. במפגש הראשון ביניהם העונה רוי הביא את הניצחון לבלייזרס כשקלע שלשה מדהימה עם הבאזר, אך זה היה כשעוד רייפר אלסטון היה בקבוצה וטרייסי מקגריידי בחמישייה הפותחת. מאז, בלי מקגריידי, בשני המשחקים הנוספים שנערכו ביוסטון, הרוקטס שמרו את רוי על 21-64, ואם הם יעשו את זה גם בפלייאוף אין ספק שהם ינצחו. ביום המשחקים האחרון של העונה הסדירה יוסטון הפסידה לדאלאס, ובעקבות ההפסד הזה הם צנחו אל המקום החמישי וכתוצאה מכך לא יהיה להם את יתרון הביתיות. יתרונות: שני שחקני הגנה נהדרים כמו רון ארטסט ושיין באטייה שיכולים לעשות את המוות עבור ברנדון רוי. בכלל הם קבוצת הגנה נהדרת. מה גם שיש להם את יאו מינג, ויהיה מעניין לראות את ההתמודדות שלו עם פרזיבילה ואודן. חסרונות: עד שלא יעברו את הסיבוב הראשון (לפחות) תדמית הלוזרית שהודבקה להם לא תצא. מאז 1997 יוסטון לא עברה את הסיבוב הראשון בפלייאוף כאשר הם מפסידים שישה סדרות רצופות בסיבוב הראשון. שחקן מפתח: רון ארטסט. אחד משחקני ההגנה הטובים ביותר בליגה והשחקן שככל הנראה יצטרך לשמור על השחקן הבולט בפורטלנד, ברנדון רוי. מה גם שזה לא נגמר רק בהגנה, הוא גם שחקן התקפה נהדר. http://www.nba.com/media/act_ron_artest.Xxx ארטסט. השחקן הבולט ברוקטס.
http://img7.imageshack.us/img7/1303/lake1221rs.Xxx המאבק הכי חד צדדי בפלייאוף, ללא עוררין. מצד אחד - הלייקרס, הקבוצה הטובה במערב BY FAR, שניצחה בשבעה משמונת המשחקים שלהם באפריל, קיבלה את אנדרו ביינום חזרה בריא ובכושר, את הספסל שוב תומך ועוזר, וגם תהנה מקובי בראיינט רענן ומוכן לדבר האמיתי אחרי שברוב משחקיה האחרונים של קבוצתו השתעשע עם החבר'ה על הספסל ברבעים האחרונים נטולי המתח והעניין. קובי סיים זה עתה עונה יחסית שקטה, בסטנדרטיים שלו, עם "רק" 26.8 נק' למשחק, שלישי בלבד, אבל הקבוצה שלו לא נזקקה ליותר. לא כשפאו גאסול נותן עונה נהדרת ויציבה עם כמעט 19 ו-10 למשחק, לא כשלמאר אודום ואנדרו ביינום, כל אחד בזמן שלו, נותנים אחלה מספרים ומחפים אחד על השני כשצריך, ולא כשהספסל סוגר משחקים ברבעים המכריעים ומעניק לקובי עוד ועוד דקות של סתלבט בספסל. יתרונות: משחק פנים אדיר, עם פאו, אודום וביינום, בטח כשהוא אט אט שב לכושרו מתחילת העונה, קלעים נהדרים כמו פישר שתמיד יעקוץ בדיוק כשצריך, סשה וויאצ'יץ' (Machine!) מיסטר שלשות, ג'ורדן פארמר, ו.... מי עוד? אה כן, קובי. ואפילו הגנה יש ברוסטר של הלייקרים, כן תתפלאו. לא רק קובי, גם אריזה, ביינום, שאנון בראון ואודום. רק תנו להם סיבה לשמור. חסרונות: הגנה. אז כן, יש לקבוצה הזו שחקנים שיודעים לשמור, אבל לא תמיד הם מראים זאת. לפעמים מחפפים, לפעמים מתעצלים, אבל אם בפלייאוף זה לא ישתנה, פיל ג'קסון בצרות. אשתקד בוסטון לימדה את הקבוצה שלו שיעור בפיזיות, בסגירה הרמטית על הסל, ושלחה אותה עם דיכי חזרה להוליווד. הפיסטונס לקחו אליפות עם הגנה, הספרס, בוסטון אשתקד. אל.איי - תפנימי. שחקן מפתח: קובי שוב יצטרך להוביל כמו אשתקד, אז עשה זאת בהצלחה גדולה עד הגמר, עם משחקים נפלאים מול דנבר בסיבוב הראשון, יוטה בשני, וכמובן דריסת סאן אנטוניו, קבוצת ההגנה השניה בטיבה דאז, אחרי בוסטון, בגמר המערב. השנה, זה אמור להיות אפילו יותר קל. http://img93.imageshack.us/img93/2128/565x.Xxx קובי מול וויליאמס. יוביל שוב לפיינלס? כנראה שכן. מהצד השני - הג'אז המדרדרים, שאיבדו גובה באפריל עם שישה הפסדים בשמונת משחקיהם, כולל לנמושות של הליגה, אלו שלמען האמת לא היה כל סיכוי להגיע לפלייאוף עוד מ-DAY 1, מינסוטה וגולדן סטייט, וגם ליריבות המתמודדות עימה על מקום גבוה במערב, כמו סאן אנטוניו ודאלאס. לא נעים, לא במקום, אבל האמת שדי צפוי. לא, לא ההשפלות מול הוולבס והווריורס, אלא הקריסה הכללית ביכולת רגע לפני התכל'ס, הפלייאוף בו יוטה, אחרי עידן סטוקטון ומאלון האגדיים, באמת רוצה כבר להשאיר חותם, לעשות משהו מעבר לסיבוב שני ולהדחה מוקדמת מהצפוי, לפחות לפי נקודת מבטם של הנגנים.. את זה שיוטה קבוצת חוץ רעה כולנו כבר יודעים, אבל מה עם ההגנה? רק מול ניו אורלינס והקליפרס דרון וויליאמס והחבר'ה שלו ספגו מתחת ל-100 נק' בחודש הנוכחי. בששת המשחקים האחרים הם היוו תפאורה און דיפנס, כולל ספיגת 130 נק' בטקסס מול המאבס. ועכשיו, עכשיו יש להם את קבוצת ההתקפה הטובה בליגה, הלייקרס, על הראש. אאווץ'. יתרונות: הביתיות. 8:33 העונה בסולט לייק יכול רק לעזור, גם מול הלייקרס, שכבר הפסידה העונה בדלתא סנטר (או בשמו החדש). לג'אז יכול להיות יתרון עצום בעמדת הסנטר.ממט אוקור הוא מכונת שלשות אדירה לשחקן בגובהו ובתפקידו, והעונה בשלושת המשחקים בין יוטה ללייקרס, פאו גאסול שמר מרחק וקיבל בראש פעם אחר פעם. דרון וויליאמס יכול וגם יעשה צרות לדרק פישר, ולג'רי סלואן יש קלעי שלשות נהדרים כקייל קורבר, רוני ברואר וסיג'יי מיילס. חסרונות: קרלוס בוזר לא בשיא כושרו, אחרי ששב מפציעה ארוכה לא מזמן. ממילסאפ יהיה קשה לצפות לתרומה מול ענקיים כגאסול וביינום, ואוקור בכלל משחק בחוץ. הצבע לא ממש קיים, ומבחינה הגנתית קשה לראות את יוטה עוצרת את הלייקרס, שהרשיתה מולה 115.7 נק' בממוצע בשלושת המפגשים בניהן, ואת קובי, שקולע נגדה 31 נק' למשחק. שחקן מפתח: דרון וויליאמס. המנגן הראשי בחבורה יצטרך להיות בשיאו, תרתי משמע. זה אומר לתת מספרים מפלצתיים בכל משחק, להנהיג, להוביל, ובקיצור - לעשות הכל. הבעיה היא שגם אם ייתן הרכז סידרה חלומית, זה כנראה לא יספיק, אלא אם כן AK47 ישחזר את היכולת מלפני כמה שנים, בוזר את מילסאפ ינטרלו את גאסול וביינום (כן, זה אפשרי), אוקור יצלוף מכל מקום, וגם הקלעים יתפסו ימים ויענישו בכל הזדמנות. נשמע דמיוני? התשובות ביום ראשון. http://img16.imageshack.us/img16/7899/6576s.Xxx מי יעצור את מי? פאו ואוקור.
האמת היא שיוטה כבר עשתה קצת מעבר לסיבוב השני והגיעה לפני שנתיים לגמר המערב.. אבל שם לא באמת היה פייט וסן אנטוניו עלתה ב- 4-1.
הסדרה של פורטלנד - יוסטון: אוהד יונייטד אמר כבר הכל, רק אני חולק עליו בדבר אחד..וזה ברנדון רוי. במידה ורון ארטסט ישמור על רוי, לקבוצה הצעירה יש עוד 2 חצי-כוכבים אפשר להגיד שיכולים לקחת את המשחק. סטיב בלייק ורודי פרננדז. היו כמה משחקים העונה שרוי אפילו לא הגיע לדאבל פיגרס בנקודות, ופורטלנד ניצחה בעזרת בלייק ופרננדז. לייקרס - יוטה: חבר'ה זה פלייאוף. כל ההפסדים האחרונים של יוטה לא מעניינים עכשיו, כי כמו שנאמר כבר זה התכלס. דרון וויליאמס בעונה הסדירה במשחקים החוץ נותן 20 ו 10, סולידי מאוד לרכז.. מול הלייקרס ב 3 מפגשים הוא נתן 22 ו 12, שזה 6 נקודות (לפחות) יותר מהממוצע העונתי שלו. אין ספק כשוויליאמס במיטבו יש הרבה עניין.
שלל מילים טובות על הפרוייקט הנהדר שהרמתם כאן. איזה כיף לקום בבוקר עם כל זה ובעיקר עוד שיש היום פלייאוף http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
תשימו לב ש'לכל הקבוצות בלי יתרון ביתיות במזרח יש מאמן בלי שום ניסיון בפלייאוף. בגלל העובדה הזאת קשה לי לראות את אחת הסדרות נגררת ליותר מחמישה משחקים. אולי רק בוסטון שתמיד תמצא דרך לסבך את עצמה...
בוסטון לא יסבכו את עצמם, אלא יציגו את היכולת האמיתית שלהם ללא גארנט. אותה יכולת שכנראה לא מספיקה לגרד מקום שישי בליגה אם גארנט לא היה משחק כל העונה. בלי גארנט כנראה שהסלטיקס לא יזכו לחוות העונה גמר מזרח.
ואיפה אאוטלאו במשוואה? שיותר חשוב מבלייק הבינוני? והכי חשוב - איפה אולדריג'? ממוצע 18 נק', השחקן הכי טוב שלהם אחרי רוי שגם הוא יכול לנצח משחקים עבור הבלייזרס.
אם בהימורים עסקינן, אז הנה התחזית שלי: קליבלנד - דטרויט - סדרה צפויהמדי. 4-1 לקליבלנד. בוסטון - שיקאגו - בלי גארנט הסדרה הזאת פתוחה לחלוטין. אני אנסה 4-3 לטובת הירוקים. אורלנדו - פילדלפיה - אורלנדו בטיול קליל. 4-1. אטלנטה - מיאמי - אטלנטה הרבה יותר טובים. 4-1. לייקרס - יוטה - תהיה סדרה צמודה. 4-2 ללייקס. פורטלנד - יוסטון - אין לי ספק לגבי המנצחת (פורטלנד), השאלה אם זה יהיה בשישה או בשבעה משחקים... דאלאס - ס"א - לא מתאר לעצמי את ס"א עפה בסיבוב הראשון. 4-2. דנבר - ניו אורלינס - ניו אורלינס יותר טובים, ויש להם את השחקן הכי טוב בסדרה. 4-2.
קליבלנד - דטרויט 1-4 אורלנדו - פילי 1-4 בוסטון - שיקגו 2-4 אטלנטה - מיאמי 2-4 לייקרס - יוטה 2-4 פורטלנד - יוסטון 3-4, כרגיל, הקבוצה שלי תפסיד בשבעה משחקים... ספרס - דאלאס 2-4, למרות שגם 3-4 קורץ דנבר - ניו אורלינס 2-4 לא רואה הפתעות בסיבוב הראשון, ניו אורלינס ויוסטון הן האופציות היותר חזקות להדיח קבוצות עם יתרון ביתיות, אבל ניצחון בסדרה של הרוקטס ו/או ההורנטס לא יהוו הפתעות של ממש...
אורלנדו מג'יק (59-23) - פילדלפיה סוונטיסיקסרס (41-41) אורלנדו לא נמצאת בתקופה טובה. אמנם הם ניצחו ביום המשחקים האחרון של העונה הסדירה את שארלוט, אך לפני זה היו להם שלושה הפסדים רצופים לקבוצות לא משהו בלשון המעטה - ממפיס, ניו-ג'רזי ומילווקי. הם לא נראים כמו שמצפים מהקבוצה הזאת להיראות. יכול להיות שזה בגלל הפציעה של טורקוגלו, שבסופו של דבר לא תמנע ממנו לשחק בפלייאוף, אבל הוא עדיין לא כשיר במאת האחוזים. גם ראשרד לואיס לא כשיר במאת האחוזים. להוסיף לזה את ג'אמיר נלסון שנעדר כבר תקופה ארוכה מאוד וימשיך להיעדר בתקופת הפלייאוף ותקבלו קבוצה פגועה וחבולה ולכן יש כאן סיכויים לא קטנים להפתעה. אורלנדו היא הקבוצה שזורקת הכי הרבה שלשות למשחק והיא עושה את זה ב-38 אחוזים. יש להם את הסנטר הטוב ביותר בליגה מה שכמובן מוסיף לכוח ההרתעה שיש לקבוצה הזאת בהגנה (אחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה, סופגת רק 94.35 נקודות למשחק). בכל אופן, יהיה מעניין לראות איך הם מתמודדים בדבר האמיתי עם טורקוגלו וראשארד לואיס לא הכי כשירים ובלי ג'אמיר נלסון. יתרונות: זורקת השלשות הכי טובה בליגה, יש להם את הסנטר הטוב בליגה שבכל משחק יכול לעשות 20-20, וכוח ההרתעה שיש לבחור הוא ענק שכן הוא מונע חדירות של שחקני היריבה ומול פילי זה חשוב מאוד. חסרונות: שוב, טורקוגלו ולואיס לא כשירים במאת האחוזים. מה גם שהאחוזים של לואיס לשלוש יורדים בהרבה מאוד בזמן הפלייאוף מהעונה הסדירה. בנוסף, יצטרכו להסתדר בלי השחקן המרכזי, ג'אמיר נלסון. שחקן מפתח: דוויט הווארד. הסנטר הכי טוב בליגה ששווה 20.6 נקודות, 13.8 ריבאונדים ו-2.9 חסימות למשחק. נתונים נהדרים. ושוב אני אזכיר את כוח ההרתעה המדהים של הבחור שמכריח את הקבוצות היריבות לעשות זריקות לא רצויות. http://www.nba.com/media/act_dwight_howard.Xxx הווארד. הרבה על הכתפיים שלו. מנגד מגיעה פילי לאחר ניצחון ביום האחרון על קליבלנד מינוס לברון ומו וויליאימס. הניצחון הזה הגיע לאחר רצף של שישה משחקים בלא ניצחון וספק מאוד אם היכולות האלו יכולות לעזור להם בסידרה נגד אורלנדו. לפני רצף ההפסדים לסיקסרס הייתה תקווה לתפוס את המקום הרביעי ויתרון ביתיות בסיבוב הראשון, אך ששת ההפסדים הללו הוריד אותם אל המקום השישי ואל מפגש מול אורלנדו. הפציעות לא פסחו גם עליהם כאשר ת'אדיואס יאנג נפצע ב-31 למרץ, אך הספיק להיות כשיר לשני המשחקים האחרונים של העונה כאשר בשניהם יחדיו קלע 38 נקודות והיה נראה כי הוא מוכן ומזומן לפלייאוף. לפילי יש את השחקנים לעשות צרות לאורלנדו, הרי בסך הכל היא אחת הקבוצות האתלטיות בליגה ואולי האתלטית שבהם ויהיה מעניין לראות אם הם ישימו את התקופה הרעה מאחוריהם ואולי יצליחו אפילו להפתיעה. יתרונות: אולי הקבוצה האתלטית ביותר ב-NBA, ועם שחקנים כמו יאנג ואיגוואדלה אפשר להבין מדוע הם קבוצה אתלטית. בכל אופן, הם יצטרכו להראות קצת יותר מאתלטיות בשביל לעבור את המג'יק. חסרונות: אולי התקופה הרעה עדיין לא נגמרה. הניצחון על קליבלנד ביום האחרון לא אומר כלום, וסביר להניח שאם אחד מלברון או וויליאמס היה משחק זה היה נגמר בתבוסה. לשחקן הכי טוב שלהם, איגוואדלה, לא הולך בכלל נגד אורלנדו העונה כאשר הוא קולע רק ב-37 אחוזים מהשדה. שחקן מפתח: השחקן הטוב ביותר של פילדלפיה והוא כמובן אנדרה איגוואדלה. התחיל את העונה רע אך המשיך אותה בצורה קצת יותר טובה. אתלט בצורה בלתי רגילה ושווה 18.8 נקודות למשחק. בכל אופן, האחוזים שלו נגד אורלנדו רעים והוא יודע שהוא חייב לשפר אותם אם הם רוצים לעבור. http://www.nba.com/media/act_andre_iguodala.Xxx איגוואדלה. יצליח להתעלות?
