החיפושים אחרי חלוץ ממשיכים וכרגע השמות הבולטים הם: :aa1: ניקולה דג'ורג'ביץ' מסרביה , בן 21 ומשחק בקבוצת פ.צ. ווז'דובק מהליגה השניה בסרביה. :aa1: איגו אוטגרי הניגרי , בן 25 , משחק בקבוצת הארטלנד הניגרית. --------------------------- די מוזר לראות שחקנים כמו דג'ורג'ביץ' ואוטגרי מועמדים לבית"ר אחרי שהתרגלנו לשמות כמו רומולו ואבראו שאני אגב עדיין לא מאמין שאחד השחקנים הגדולים ביותר שהגיעו לקבוצה לא שיחק משחק ליגה אחד בצהוב שחור , אנימקווה שאולי גם יואב זיו יימכר וכך יגדל התקציב לרכש ולא נצטרך להסתפק בשחקנים מהליגה השניה בסרביה. http://images.one.co.il/images/d/dmain/361_185/gg850243.Xxx דג'ורג'ביץ'נבחן בחיפה
עצוב. בואטנג, אחרי שנתיים מצוינות איתנו, עוזב, ואולי יבוא חלוץ עם רזומה קטן בהרבה מהשמות שהיינו רגילים אליהם. מצד שני, בית"ר זו בכל זאת קבוצה גדולה, כזאת שגם שחקנים בינוניים יכולים לעשות בה נפלאות (רונן חרזי, לפני שהגיע לבית"ר, היה חלוץ כושל. כנ"ל שאלוי). למשחק חשוב אחד הוא כן הגיע- ברדיוס בוינטר מול הפועל, הוא נתן שם אחלה של גול. זוכרים? וזוכרים את הגול שלו באותה שנה מול כפ"ס? וולה מ- 30 מטר?
המטרות של בית"ר עם כניסתו של גאיידמאק היו בהתחלה לזכות באליפות ואחר-כך להתפתח לרמה של מועדון אירופאי, לכן הגיעו זרים איכותיים כמו לרואה ופרננדס(על האישיות אפשר להתווכח, על הכדורגל שהיה לו ברגליים קצת פחות) וגם שני מאמנים שאמורים היו להפוך את המועדון לכזה. פרננדס הנחיל לבית"ר יסודות מעולים אבל הוא היה חייב להסתכסך עם אנשים בקבוצה, וארדילס לעומתו היה סתם בדיחה, בית"ר ניצחה משחקים בפוקס כאשר הוא אימן(והשוד הגדול - בטדי נגד הפועל). הפעם, כאשר הכסף הגדול הוא כבר היסטוריה, המטרות שונות לפי דעתי - בית"ר רוצה קודם כל להחזיר את הנשמה ואת שמחת החיים. השלב הבא הוא להישאר קבוצת צמרת. בשביל זה, בית"ר לא צריכה לרוץ ולהשקיע מיליונים, שנה או שנתיים של פאסון לא יזיקו לאף אחד. כדאי לבית"ר להביא חלוץ כמו עידן שריקי או יובל אבידור, שחקנים צעירים עם פוטנציאל גדול שהם מהשורה הראשונה בליגת העל, מאשר להמר על איזה זר בינוני שמשחק בליגה נידחת. וגם אם יהיה איזה שם לא רע על הפרק, לא צריך לבזב עכשיו מיליונים, בית"ר תיהיה קבוצה טובה שתוכל לרוץ לאליפות גם עם חוד של שריקי ויצחקי. אני זוכר את השער של בואטנג נגד הפועל במשחק הרדיוס, בדקה האחרונה הוא השלים מהפך. בואטנג אומנם הבקיע וזה חשוב, אבל גם הוא הציג יכולת בינונית כמו שאר חבריו. כשעוד היה על מה לשחק, למשל בשני המפגשים הקודמים נגד הפועל, בטדי במחזור השני ובבלומפילד בסיבוב השני, הוא היה חלש מאוד. בטדי הוא קיבל אדום אחרי עבירה מכוערת על דגו, שתיסכל אותו במהלך כל המשחק, ובמשחק השני הוא היה פושר. אגב, בגמר גביע אני הייתי בטוח שהוא מבקיע, ובסוף דווקא הוא החמיץ.
דרק בואטנג הגיע בשביל להוביל את בית"ר לתארים , וזה קרה זכינו ב-2 אליפויות וגביע אמנם לא הצלחנו באירופה אבל בליגה ידה של הקבוצה הייתה על העליונה. עידן שריקי ויובל אבידור הם חלוצים טובים ואולי טובים יותר מאשר החלוצים הזרים שבית"ר מתכוונת להביא , אבל יש לנו 3 כמוהם בקבוצה עכשיו , בית"ר צריכה חלוץ שרץ 4 פעמים כל המשחק וכובש צמד מישהו כמו רומולו או אבראו.
למען-האמת, כל תהליך "החזרת הנשמה לקבוצה" לא מוצא-חן-בעיניי. אמנם קבוצות הליגה הן לא חזקות ומאיימות, אך עדיין אני חושב ששחקני הנוער יוכלו להתמודד בלחץ שיופעל מהקהל והתקשורת. לפני הכל, גאידמק צריך להודיע על העזיבה שלו מכיוון שכל הסחבת הזו מיותרת ומזיקה, לא נותנת למועדון לנשום כמו שצריך, ומעקבת תהליכים נדרשים שיש להוציא לפועל בקבוצה. אני חוזר לעניין "הנשמה": מאז בואו של ארקדי, בית"ר היא לא אותה בית"ר, ועברנו כבר את עידן השכונה-נשמה-סמלים וכו'. אני חושב שבעידן הכדורגל של היום קבוצות עם יותר מדי רגש לדברים שכאלה מצליחות פחות, מבחינתי (אני בטוח שאני מיעוט ולא הרבה יסכימו איתי), אשמח לראות קבוצה קרה, ללא יותר מדי "שחקנים נשמה" (לא מאמין בזה היום), ללא יותר מדי "סמלים", אלא קבוצה של שחקנים מצויינים שיובילו את הקבוצה קדימה, לתארים, לחולל היסטוריה, וקשה לי לראות את זה קורה עם שחקני הבית או מאמנים שהמועדון חייב להם תארים והישגים רבים שתמיד יכובדו, אך לא על חשבון הצלחת הקבוצה.
בית"ר כבר הגיעה למקסימום בליגה כאשר לקחה אשתקד דאבל היסטורי. אני לא אוהב שמפילים את המצב של בית"ר העונה על התבוסה שהיא ספגה בקראקוב, לא הגיוני שההשפעה תהיה לטווח הארוך, הבנייה לאירופה היתה לא נכונה, גם אבראו המצוין שהסכים לנחות בארץ ישראל הקטנה עם הכדורגל הבינוני, ואני עוד עדין, שוחרר במהרה, שלא בצורך. חלוץ שיכול להתאים לבית"ר הוא ללא ספק דימיטאר מקרייב, אך קשה לי להאמין שבאשדוד ישקלו אפילו אם לשחררו.
באשדוד ישחררו אותו תמורת הרבה כסף שאין לבית"ר לתת לה ככה שהוא לא רלוונטי בכלל, גם החלפת שחקנים הם לא רוצים (לפי מה ששמעתי הם ביקשו את ברוכיאן) ככה שהאופציה שלו נפלה מהר ובגלל זה אנחנו מביאים זרים למבחנים, לכו תדעו אולי נצליח לדוג איזה מקרייב אחד בכסף קטן גם זה יכול להיות. בנוגע לדרק בואטנג: כעסתי עליו מאוד בחצי השנה האחרונה ואני עדיין כועס על הזילזול שלו במועדון אבל אי אפשר להתכחש לכך שכשהוא בחר להגיע למשחקים הוא פשוט היה הכי טוב על הדשא ואי אפשר להתכחש לכך שהוא שחקן מאוד איכותי שההגעה שלו סימלה תחילת עידן בבית"ר והעזיבה שלו מסמלת סיום עידן בבית"ר אבל הגיע הזמן להיפרד, הקשר הזה בין השחקן למועדון מיצה את עצמו בצורה המקסימאלית, בואטנג הוכיח שהוא לא מסוגל לסחוב את המועדון הזה אל ליגת האלופות ומצד שני הוכיח שהליגה הישראלית היא ממש לא בשבילו לכן הפרידה הייתה צריכה להיעשות מוקדם יותר אבל גם עכשיו זה בסדר, כעת לאחר העזיבה שלו אני אשתדל לזכור ממנו את הדברים הטובים שהוא נתן למועדון ואאחל לו הצלחה רבה בגרמניה כי מגיע לו להצליח. בנוגע ל"נשמה" או "חוסר נשמה" אנשים לוקחים את זה לצדדים קיצוניים מדיי, קבוצה צריכה ליצור איזון בין שחקני הרכש לשחקני הבית שלה, אי אפשר להישען או על שחקני בית או על שחקני רכש, במיוחד במועדון אמוציונלי, רגשי ועוצמתי כמו בית"ר ירושלים שמצד אחד דורש הישגיות ומצד שני דורש לויאליות ונאמנות, הנה למרות כל מסע הרכש הגדול של השנתיים האחרונות בסופו של יום מי שהביא את האליפות הראשונה ברגעי הקלאץ' היה ברק יצחקי שהגיע לבית"ר כשחקן אלמוני ומי שסוחב אותה היום זה אבירם ברוכיאן שגדל מגיל 8 בבית"ר ירושלים, ככה שהשילוב בין השניים חייב להימצא ואני מאמין שבבית"ר יצליחו למצוא אותו כאשר קורנפיין נמצא בהנהלה, זאת כמובן אם המצב הכלכלי יאפשר לו זאת.
מקרייב אמר שהוא לא מעוניין 'להיות בטווח הקסאמים' ולכן הוא פוזל לכיוון שלנו. גם אבידור הסתכסך בק"ש עם אלי כהן. בסוף עוד נביא חלוץ טוב בפגרה.
אף אחד לא אומר שהקבוצה צריכה להיות עם הרכב שלם של שחקני בית בכל מחיר , אבל אני גם מצפה שבכל עמדה שבה יש לנו שחקן צעיר ומוכשר לא נביא שחקן רכש ישראלי או זר בינוני. לדוגמא , בית"ר רוצה את יובל אבידור אבל יש לה גם בעמדת החלוץ את חן עזריאל שכרגע נמצא בהשאלה , חן עזריאל לא נופל מאבידור , הוא סקורר , מהיר , בעיטה אדירה ופשוט לא קיבל עדיין צ'אנס ממשי וזה די חבל כי העונה הזאת הייתה יכולה להיות ההזדמנות שלו בבית"א חסרת הכוחות ההתקפיים. אני חושב שעדיף לראות שחקנים כמו ברוכיאן , בן שושן , יצחקי , קוז'וקין , הרוש ודנין משחקים מאשר ישראליים בינוניים או זרים חלשים.
מקרייב יכול להגיד הרבה דברים אבל בבית"ר הוא לא ידרוך בחלון ההעברות הנוכחי לפחות ולדעתי גם לא בעונה הבאה כך שאפשר לקפל את החלומות כלפיו. לגביי יובל אבידור אני מקווה שזו אופציה שנשקלת אצל קברניטי המועדון כמחליף של טוטו תמוז שבתום העונה בית"ר צריכה למכור אותו לדעתי, כמובן לקבוצה כחו"ל. אה ושוב: תודה דרק: http://pl.youtube.com/watch?v=qe2dS6qi1i8 http://pl.youtube.com/watch?v=AtSz37zdnRU
חוזרים לימי משה דדש משה דדש אחד היו"רים הכי מפורסמים בהיסטוריה של בית"ר ירושלים חוזר לקבוצה כנציג ארקדי גאידמק בהנהלה , בעקבות מצבו הרפואי הקשה של גאידמק. דדש אמור להיות הסמכות הגבוהה מעל איציק קורנפיין ויהיה מעניין לראות איך שניהם יעבדו יחד. דדש יהיה האחראי על מציאת רוכש לקבוצה ואם לא ימצא רוכש עליו לצמצם את הוצאות המועדון לעונה הבאה. משה דדש החל בעונת 1971/72 לעבוד בבית"ר ירושלים בתור מנהל הקבוצה. דדש נשאר כמנהל הקבוצה 3 עונות , אבל אחרי התקרית המפורסמת בפתח-תקווה שכונתה 'משחק הצינורות' התפטר יחד עם היושב ראש ריבלין. רק בעונת 1982/83 דדש חזר לקבוצה אחרי 9 שנים(!) הפעם כיושב-ראש הקבוצה. דדש שינה את התפיסה בבית"ר שעד אז הייתה קבוצה בינונית פלוס ולא זכתה באליפות , הוא החתים את מלמיליאן על חוזה לשלוש שנים בסכום של 70 אלף דולר שהיה נחשב גבוה מאוד לתקופה , והחתים בתור מאמן את דוד שווייצר ל-2 עונות שבמהלכן זכתה בית"ר בגביע המדינה 1985. דדש היה זה שהביא לבית"ר את דרור קשטן שהיה מאמן צעיר שהגיע מכפר סבא , קשטן הוביל את בית"ר לגביע המדינה ב-86 , ובסיום אותה עונה דדש נאלץ לעזוב ולראות את בית"ר זוכה באליפות היסטורית בלעדיו. דדש חזר ב-91 בתקופה קשה של המועדון , הוא נשאר היו"ר עד 2000 אז רכש גד זאבי את בית"ר , בתקופה הזאת בית"ר זכתה ב-3 אליפויות וגביע טוטו אחד. מעונת 2000/01 דדש כבר לא בבית"ר , כמובן עד ינואר 2009. http://images.one.co.il/images/d/dmain/361_185/gg824850.Xxx
לךא חוזרים ולא עמייאת, עד שארקדי בא ומודיע את זה בעצמו אסור להאמין לשום דבר, בטח לא לגנב מלוכלך ושקרן כמו משה דדש והמסיבת עיתונאים של איציק רק מוכיחה את זה עוד יותר.
זה מאוד ברור מה הולך פה, לפחות מבחינתי. איציק קורנפיין הוא יו"ר בית"ר ירושלים, ארקדי גאידמק הוא בעלי בית"ר ירושלים. משה דדש ודניאל אזוגי הם גנבים(כל אחד לעצמו או שניהם יחד זה אני לא יודע וגם איציק נזהר בלשונו) שרוצים לעשוק את בית"ר ולהפיל את איציק קורנפיין ששומר על בית"ר כמו שהוא שומר על הילדים שלו ואת זה אני יכול לומר לכם בוודאות, כל עוד איציק הוא יושב הראש אני לא דואג לעתידה של הקבוצה, ברגע שהוא חלילה וחס יועזב אני חושב שהקהל האמיתי יצטרך להתערב.
משה דדש=דניאל אזוגי=פשע=הסוף של בית"ר אני מכיר לא מעט את פרשיות דניאל אזוגי אבל אין לי את הזמן ולא את הכוח לדבר על עליהן כרגע. הסיבה היחידה שגאידמאק "זורק" את המושכות על דדש(לא ממש מעביר אותן) היא שהעיקר שהקבוצה תעוף לו מהעיניים כבר,לא משנה למי. מבחינת בית"ר-זה הסוף שלה ברגע שהיא עוברת לידיים כמו של עסקן עלוב כמו דדש.שרק רוצה לסחוט עוד כסף מגאידמאק דרך גורמים עבריינים.יש עדיין ערפל סביב הפרשה:האם דדש מנסה לסחוט את הכסף דרך אנשיו?האם גאידמאק מסובך עם העולם התחתון דרך הלוואות בריבית גבוהה שנטל כדי להציל את עסקיו ואת בית"ר? כך או כך זה לא נשמע טוב