היום קיבלתי את גליון החורף של מגזין חברי המועדון של Arsenal ויש שם בין היתר כתבה מעניינת עם אלמוניה שנקראת A DAY IN THE LIFE. מתוך הכתבה הוצאתי לכם כמה פרטים מעניינים על הספרדי: 1. בד"כ קם בבוקר ב-8 בבוקר, שותה קפה ומאזין לרדיו ספרדי דרך האינטרנט. באופן כללי מעדיף רדיו על פני טלויזיה. 2. גר 4 שנים עם אשתו ב- St. Albans , כ-5 דקות ממתחם האימונים של ארסנל, אבל עבר לאחרונה לגור בשכונת המסטד היוקרתית בצפון לונדון. מציין בין היתר את דוכן הקרפים הידוע שם http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx 3. אימוני הקבוצה מתחילים ב-11, אבל כבר ב-10:45 הוא מתחיל לעבוד עם מאמן השוערים ג'רי פייטון. 4. בשנתיים הראשונות שלו בארסנל היה מאמץ את מנהג ה"סייסטה" הספרדי אחרי האימונים אבל עם הזמן התרגל לאורח החיים הדינמי באנגליה. 5. אוהב לטייל עם אשתו ב- Hamstead Heath (הערה: זה באמת אחד המקומות היפהפיים בלונדון). 6. מספר כי כששיחק באלבסטה, כל פעם אחרי שהיו מנצחים, היו הולכים למועדון לילה וכל השחקנים היו חייבים להישאר למשקה אחד לפחות. 7. אשתו לומדת לתואר באוניברסיטה פרטית ספרדית. 8. אלמוניה אוהב לקרוא ספרים במיוחד מאוחר בערב, ומציין שזה עוזר לו להירדם מהר יותר. 9. הולך לישון בד"כ בסביבות חצות. 10. נרדם כשתוכנית רדיו ספרדית בסגנון "ציפורי לילה" משודרת. עד כאן, 10 דברים שלא ידעתם על מנואל אלמוניה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx
נחמד! מסתמן שהשוער הזה מתבגר ולומד בעונה האחרונה,גם שהוא לא בן 20,הוא מראה שניתן להשתפר בגיל 29,28. שימשיך איך שהוא במשחקים האחרונים.
כל הפסימיות הזו צריכה להעלם מכאן. אין ספק שהפציעה הזו עלולה להחריב לנו את העונה הזו אבל מצד שני (ולדעתי) היא יכולה לעשות לנו בדיוק את ההפך. דבר ראשון לא יונייטד ובטח שלא צלסי וליברפול מרשימות, אלא להפך הן מאבדות נק', וזה משאיר אותנו בתמונה פחות או יותר. ברור שכבר ביום ראשון בערב אנחנו עלולים להיות עם שני הפסדים כואבים מאוד שסיגרו את העונה הזו, אבל מצד שני תארו לכם שנשיג שני ניצחונות? במישור המקצועי ברור לחלוטין שאין לנו מחליף לססק. הוא באמת השחקן הכי טוב שלנו ואחרי שקיבל את סרט הקפטן גם היה בדרך להפוך למנהיג שלנו. איך שלא נסובב את זה סגנון המשחק שלנו סובב סביבו. עכשיו שהוא די סיים את העונה לטעמי צריך לשנות במידה מסוימת את הסגנון. אם בעונה שעברה חלב וססק ייצרו לנו את כל הסגנון המשחק של מסירות קצרות ומהירות על הקרקע וחילופי מקום אוטומטיים, עכשיו ששניהם כבר לא פה לטעמי צריך לשנות. אני לא אומר שצריך לשחק מבוקר ומפוחד, אבל אני כן אומר שצריך לשחק עם יותר אחריות, אולי לשנות לסנגון משחק קצת איטי יותר, עם פחות חילופי מקום, צריך לנסות ולייצר 7-9 שחקנים שירוצו בהרכב קבוע כי באמת שחייבים עכשיו לייצר יציבות מסוימת. בגדול אני כן מאמין שארסנל כקבוצה! יכולה להתגבר על הפציעה הזו. איך שאני רואה את זה זה צריך ללכד את הקבוצה, כל השחקנים צריכים TO STEP UP, לתת הכל בכל דקה, אין יותר מקום לכל מיני התלקחויות סטייל גלאס, ולבכיינות מכל סוג שהיא. האבדה הזו היא קשה וכואבת אבל צריך לשכוח ממנה מהר מאוד כי העונה הזו בעיצומה ויש יותר מדי מה להפסיד, וכל כך הרבה להרוויח. לדעתי הפציעה הזו היא הזדמנות יוצאת דופן לכמה שחקנים בקבוצה לשנות את מעמדם משחקנים חשובים לשחקני מפתח ולהפוך ללב ליבה של הקבוצה ואפילו למנהיגים. אני מדבר על רובין, סאניה ואדביור (כן אותו אדביור שהתנהג איך שהתנהג בקיץ, ראו מקרה סמואל אטו של העונה). אני מצפה משלושתם לסחוב אותנו קדימה. אני מצפה מהם לתצוגות שיא בכל משחק. אני מצפה מהם שאם מישהו מהם רוצה להשאיר לעצמו סיכוי לתואר העונה צריכים להתאפס מהר מאוד ולהכניס את הקבוצה לטירוף. להכנס לאווירה של גמר גביע בכל משחק!. כי פשוט אין ברירה אחרת. האוהדים יודעים את זה, השחקנים יודעים וונגר יודע את זה. שחקנים כמו סונג, דיאבי, דג'ורו, דנילסון, נאסרי חייבים להיות יותר מורגשים במשחק. מי המם שצריך לאיים על השער שיתחיל כבר, מי מהם שצריך לייצר קצב משחק, תיקולים או עבודת הגנה שפאקינג יעשה את זה כבר. אין לנו יותר זמן לבזבז. עד עכשיו העונה שלנו עברה בין פציעות קשות לשערוריות בחדר ההלבשה וראיונות תקשורתיים בזיוניים. זה הזמן והרגע של כל השחקנים והאוהדים! (שלהם תפקיד לא פחות חשוב בהחדרת האמונה) וכמובן של ארסן וונגר לדחוף אותנו קדימה. לצאת מחוזקים כבר נגד הוילה. להראות להם שהם יכולים לשכוח מלהכנס לטופ 4. האמנתי לפני היונייטד, האמנתי לפני צלסי, האמנתי אחרי שני המשחקים האלה ואחרי כל ההפסדים שלנו. אני מאמין גם עכשיו, וכולם צריכים להאמין.
רמי, אשריך. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/goodpost.Xxx למרות שצריך להיות הבנאדם הכי אופטימי שיש, כדי להאמין שנוציא משהו מהעונה הזו( אני בכל זאת ישמח לאכול ת'כובע).
אם אתה תמים מספיק להאמין שטוטו תמוז חתם בחשאי בבאיירן מינכן או שאתה תמים מספיק להאמין שגרנט הוא המועמד המוביל לאימון נבחרת ברזיל..אז כן.
הרבה זמן לא הגבתי בדיון כאן(אבל אני בהחלט נהנה לקרוא) ומצאתי לנכון לעשות זאת עכשיו. הפציעה של פברגאס היא ללא ספק מכה קשה מאוד עבור ארסנל, לא משנה באיזה כושר ססק נמצא, הוא היה מושך אליו את תשומת הלב משחקני היריבה ומפנה שטחים לשחקנים אחרים(הבעייה ששאר החברים של ססק לא מנצלים זאת מספיק טוב העונה), הוא היה מנהיג גם לפני שהוא קיבל רשמית את סרט הקפטן וידע מתי להרגיע את המשחק ומתי ללחוץ על הגז וכמובן גם היה עושה פעולות מעניינות והשנה גם שם דגש על החלק ההגנתי, ולדעתי זו גם מכה מוראלית קשה עבור שאר השחקנים. אבל, אני עדיין לא חושב שהפציעה הזו תוביל את ארסנל מחוץ למקום הרביעי. הרבה תלוי ברכש שארסנל תבצע בחודש ינואר, אולי הפציעה הקשה הזו תשנה סוף-סוף את קו המחשבה של וונגר(אני מקווה שדבר כזה לא ייקרה מנסיבות מאכזבות כמו אי העפלה לליגת האלופות, ראו דוגמא באיירן מינכן[השאלה אם דבר כזה עדיף עבור ארסנל, בשביל עתיד המועדון. בשנה הראשונה זו תיהיה אכזבה עצומה כאמור, ההכנסות יירדו, אבל אולי לגבי העתיד זה ייצור את הזעזוע וארסנל תוכל להתקדם, לדעתי ארסנל קצת תקועה כרגע, למרות שיש שחקנים מוכשרים עם פוטנציאל). בתקשורת הספרדית דווח על גישושים של ארסנל אצל מרקוס סנה, קשרה האחורי והקפטן של ויאריאל. למרות שחלה ירידה בכושרו של סנה השנה, הוא עדיין שחקן נהדר שהראה מה הוא שווה ביורו האחרון. הוא יודע לתקל, יש לו חוכמת משחק וארסנל צריכה קשר אחורי שיעצור את התקפות היריבות על קו האמצע. אני חושב שאחת הסיבות לירידה ביכולת של ססק היא העובדה שהוא עושה השנה יותר הגנה. בשנה שעברה היה לו את פלאמיני לצידו והשנה יש בור גדול באמצע. הוא מרגיש אחריות גדולה ומנסה לחסום את הפער הגדול הזה, והתוצאה היא ירידה בתפוקה מבחינה התקפית במובן מסויים. אני מאמין שארסנל תתקשה להביא את סנה כעת(גם יא יא טורה הוזכר והוא דווקא מהווה אופצייה הרבה יותר ריאלית, הוא גם האח של קולו..), זה יהיה אפילו בלתי-אפשרי, אבל הכיוון נכון הגיע הזמן לשחקן עם ניסיון, קבוצה של צעירים בלבד לא תגיע לשום מקום. בעונות שבהן ארסנל זכתה באליפות, היה מן שילוב בין הוותיקים לצעירים, כמו קמפבל, טוני אדאמס, רוברט פירס ודניס ברגקאמפ. חבל שהשחקן הוותיק המרכזי בסגל של ארסנל הוא דווקא ווליהאם גאלאס שרחוק שנות אור משיאו ומזיק מאוד לחלק ההגנתי. דיברו כאן על שחקנים שצריכים לעשות את קפיצת המדרגה לקחת מנהיגות כאשר ססק פצוע, ואני חושב שואן פרסי עשה התקדמות השנה. יש לו ממוצע של שער בשני משחקים וזה בסדר גמור(היו לו השנה החמצות גדולות, אבל גם היו משחקים שארסנל בקושי יצרה מצבי הבקעה), והוא הבקיע שלושה שערים נגד הגדולות וכל אחד מהם פשוט יותר יפה מהשני. השנה ואן פרסי גם משחק יותר יחסית משום שהוא לא נפצע. הוא כן מתחיל לקחת על עצמו ולדעתי הוא השחקן הכי טוב בארסנל של השנה. סמיר נאסרי נכנס לאט לאט לעניינים וכבר ראיתי משחקים מעולים שלו כמו נגד מנצ'סטר יונייטד. אני חושב שוונגר יכול לנצל את הפציעה של ססק כדי לדחוף את נאסרי למרכז(במידה והמערך ממשיך להיות 4-3-3), שם נאסרי יהיה יותר אפקטיבי ויוכל לנהל את המשחק. מה שכן, זה אומר שצריך להזיז מישהו לצד שמאל ואן פרסי יכול לשחק שם בזכות יכולת הדריבל הנהדרת שלו, המהירות, הזריזות וגם יכולת המסירה. אני מאמין שגם שם הוא יסכן את השער. אופצייה נוספת עבור וונגר היא שילובו של קרלוס ולה, אני אומר זאת כבר הרבה מאוד זמן. וונגר צריך לתת לו יותר קרדיט, הוא לא יתאכזב. ולה לא ממש חלוץ אלא יותר מתאים למערך של 4-3-3 כאשר הוא נמצא בצד. הוא יכול לשמש ככלי מצויין עבור ארסנל בהתקפות מתפרצות למשל. גם במשחק מסודר הוא יועיל מאוד עם יכולת הדריבל שלו. הבעיטה היא כבר סיפור אחר, אבל בשביל זה יש את וונגר, שלוקח שחקנים צעירים והופך אותם למגה סטארים. אני רוצה להדגיש שגם אם ארסנל הייתה זוכה סוף סוף לעונה עם מעט מאוד פציעות, אני לא מאמין שהיא הייתה זוכה באליפות, ואני אומר זאת על אף התוצאות הטובות מול הגדולות. כמו הבעייה בקישור האחורי, גם ההגנה של ארסנל מאוד חדירה, הסגל קצר בכל העמדות על המגרש ועובדה שגם לפני שהפציעות הרבות החלו להגיע, ארסנל הייתה מהוססת, ניצחון פה ופתאום הפסד בלתי צפוי. ממש בלתי אפשרי להשוות את ארסנל הנוכחית לזו של לפני ארבע שנים, בכל עמדה על המגרש. הפציעות הרבות משבשות לארסנל את הסיכוי להגיע לליגת האלופות, אבל לא הן הסיבה לכך שארסנל גם העונה לא תיהיה אלופה. אולי זה לא הוגן לצפות מכל קבוצה שוונגר בונה, שהיא תיהיה טובה לפחות כמו ארסנל האדירה של 2002 או ארסנל הבלתי מנוצחת של 2004, אבל אני חושב שקבלת ההחלטות של הקבוצה כבר הרבה זמן לא מספיק טובה, וגם התהליך של קידום הצעירים לא יגיע לאותם גבהים ואסור להאמין רק בו.
ונגר לא מתחרט על מכירתו של דיארה: http://www.arsenal.com/news/news-archive/diarra-story ממש לא מפתיע, הרי ונגר לא יודה לעולם בטעויות שלו, הוא מעדיף להמשיך להתחפר ולהתגונן במקום להודות שהוא לא קרא את המפה כמה צעדים קדימה ונשאר בסוף בלי כל הקשרים האחוריים האיכותיים שהיו לו.
לאן ארשבין הולך? לא ידוע , רק מה שבטוח זה שבינואר הוא יעבור מזניט סט. פטרסבורג: http://setanta.com/uk/Articles/Football/20...ink/gnid-32916/ הסוכן של ארשבין הוא לא אחר מאשר דניס לכטר, שהוא גם הסוכן של דרק בואטנג. מרידה שמח מההשוואות לפבריגאס אבל אומר שפבריגאס יש רק אחד http://setanta.com/uk/Articles/Football/20...gas/gnid-32915/ ה- PODCAST של ארסנל, הפעם עם ארסן ונגר לפני המשחק מול אסטון וילה (תורידו את הקובץ): http://feeds.arsenal.com/~r/O2arsenal/~5/4..._pre_avl(a).mp3 שאר השידורים הקודמים: http://feeds.arsenal.com/o2arsenal
ונגר הציע על אינלר 10 מיליון פאונד. אני ישמח מאוד אם הוא יגיע. הוא שחקן מצוין,ויש לו עונה מצוינת באונדיזה (מבחינה אישית כמובן)
אני מאד לא אשמח אם הוא יגיע, לא ראיתי ממנו שום דבר מבריק. עכשיו עולים כל כך הרבה שמות בתשקורת שמקושרים לארסנל: סקוטי פארקר, גארת' בארי, יאיא טורה, צ'אבי אלונסו, מארק נובל, ג'ימי בולארד. כאילו יש תחרות, איזה עיתון או אתר ימציא את שם השחקן הכי לא קשור והגיוני לארסנל.
הוא דווקא נתן כמה משחקים אחרונים טובים, אבל בכל מקרה זה לא רלוונטי, אף אחד מהשחקנים ברשימה הזאת לא יהיה בארסנל.
