שמע, אין לי כוח כבר, אנחנו מתחילים לחזור על עצמינו, יש לי מה להגיד וגם לך, העתיד ישפוט מי צודק מבינינו. הפנים לקראת סטוק סיטי, ללא ספק משחק שניצחון בו הוא חובה. אגב המחזור הבא, נכון שליברפול נאבקת איתנו בצמרת והכל, אבל באמת שאני אשמח מאד לראות אותם שוחטים את חבורת המסכנים שגנבה אתמול תיקו באמירויות.
קודם כל ניצחון על פולהאם במשחק האחרון ואנחנו מעליכם. דבר שני - מה זה משנה כמה נקודות הוצאנו מצ'לסי וליברפול בחוץ? הנקודה היא שעברנו כבר שניים מתוך שלושת המשחקים הקשים ביותר, ובקרוב גם את השלישי. תראה את לוח המשחקים שלכם עד כה, ואת שלנו, ותבין שהמצב שלכם לא הכי טוב...
אחרי השער של בנטלי היה לי ברור שאלמוניה יאבד את כל הביטחון שלו, וכן חששתי שנספוג עוד שערים באשמתו, וכך היה. אני כבר לא יודע איך לאכול את אלמוניה. מצד אחד, אני מסכים שהוא עשה התקדמות משמעותית בעונה שעברה והעונה, אך, מצד שני, אני לא סומך עליו במאת האחוזים. לדנילסון יש חלק נכבד בחלק מן השערים שספגנו אתמול. גם אם הוא לא קשר אחורי בהגדרתו, הוא צריך לעשות את העבודה הדפנסיבית. תפקיד הקשר הדפנסיבי הוא בעיקר לשמור על ההגנה. שלושה מתוך ארבעת השערים של העופות באו כתוצאה ממצבי בעיטה נוחים מחוץ לרחבה. הם הגיעו למצבי בעיטה נוחים, מכיוון שלא היה אף שחקן שהפריע להם. מבחינתי, דנילסון הוא השחקן שצריך לשמור על ההגנה, הוא השחקן שצריך להפריע להם. אגב, ונגר אמר אחרי המשחק שדנילסון היה יוצא מן הכלל. גם לסילבסטרה יש חלק בשער השלישי והרביעי של העופות. הוא צילם את ג'נאס ומודריץ', בהתאמה, במקום לתקוף אותם. עד עכשו התייחסתי לבעיות המקצועיות, אבל הבעיה העיקרית של הקבוצה היא מנטלית, ולא מקצועית. כתבתי אחרי המשחק נגד האל שלקבוצה הזו אין אופי. ונגר אמר שהשחקנים למדו את הלקח מהמשחק נגד האל סיטי. אתמול הוכח שלא. למען האמת, אני לא כל-כך מופתע. אני התחננתי שהשופט ישרוק ב-4-3. ה-2-1 הספיק לי, שהרי ידעתי, שלקבוצה הזו אין אופי. שאחרת, איך ניתן להסביר שהקבוצה לא מצליחה, ולא בפעם הראשונה, לנצח משחק עם השיניים, לשמור על היתרון, ואפילו יתרון של יותר משער אחד בדקות הסיום? איך ניתן להסביר שקבוצה שלא עושה כלום 90 דקות מצליחה להבקיע רביעייה? איך ניתן להסביר שקלישי, עונה שנייה ברציפות, מתרשל ברגע כל-כך קריטי? בברמינגהאם, כמו שוטה, הוא רץ שלא לעבר הכדור, וכתוצאה מכך - גרם לפנדל בדקה התשעים. אתמול הוא החליק. אמנם זה יכול לקרות לכל שחקן, אבל למה דווקא בעיתוי הזה? כתבתי זאת בעבר, ואני יודע שהרבה לא יסכימו אותי, אבל הלוזריות (חוסר האופי) הזו מאפיינת, במידה רבה, את הקבוצות של ונגר. ונגר ירש שחקני אופי, שחקנים עם נשמה גדולה, כגון: אדאמס, קיאון, פארלור, דיקסון ואחרים, ולכן לקבוצות קודמות של ונגר היה אופי גם היה, אבל מהרגע שהאחרונים עזבו, ונגר עיצב את הקבוצה בצלמו ובדמותו, והמשמעות היא שהקבוצה יהירה הרבה יותר, בדיוק כמו ונגר עצמו. הקבוצה משוכנעת שהעליונות הטכנית והקבוצתיות שלה תביא לה ניצחונות (ותארים), אך בפועל לא תמיד העליונות הטכנית והקבוצתית מספיקה לניצחונות (תארים). שחקנים כמו הנרי, פירס, ואן פרסי, פברגאס ואחרים מבטאים את היהירות הזו. קבוצה אלופה-מנצחת היא קבוצה שיש לה שחקני אופי, קבוצה שיש לה מנהיגים על המגרש, קבוצה שמסוגלת לנצח משחקים עם השיניים, קבוצה שיודעת לשמור על היתרון. לנו אין את זה. אם אני שחקן בקבוצה, אני לא מצליח להתאושש, מבחינה מנטלית, מהתיקו הזה. יהיו שיגידו שצריך לקחת את המשחק בפרופורציה, שהרי בסך-הכל מדובר בתוצאת תיקו. בדומה לאלו, שאמרו בעונה שעברה שנתנו עונה גדולה, אף על פי שסיימנו אותה בלי תואר. ואני אומר: בנסיבות שבהן איבדנו אתמול את שתי הנקודות, קשה יהיה להרים לשחקנים את הראש. העובדה, שהובלנו 4-2 עד הדקה ה-89, אך לא הצלחנו לשמור על היתרון, מעידה שמשהו חסר, משהו מנטלי. אני מוכן לקבל הפסד בדרבי, ובכלל מוכן לקבל הפסד לקבוצה שהייתה טובה מאיתנו במשחק נתון, אך מה שמתסכל, מבחינתי, הוא האופן שבו אנו שומטים נקודות, ולא לראשונה. העופות נראו אתמול, במקרה הטוב, כמו קבוצה מליגת העלק, הם לא חיברו יותר מ-4 מסירות, אך בכל זאת הצליחו לכבוש רביעייה, כאשר שנים מתוך ארבעת השערים בדקות הסיום. עצוב לי נורא. התיקו הזה הוציא לי את הרוח מהמפרשים.
יאיר, אני יכול להסכים שיש בעיה מנטלית לקבוצה הנוכחית, אני לא מסכים להכללה הזו של ונגר כאיש שחסר לו אופי ווינרי. אחרי הכל, האיש בכל זאת ניצח גם טורנירי נוק אאוט (והפסיד גם בשני גמרים, זה נכון), ומבין השחקנים שונגר לא ירש אלא גידל שכחת ווינר לוחמני אחד, פאדי ויירה שהיה אגב השחקן האהוב עליי ביותר בארסנל, זה שעד היום לא התאוששתי מעזיבתו וגם הקבוצה מסתבר- הוא כקפטן זכה להניף את התואר האחרון של ארסנל (זכייה בגביע האנגלי במפגן של ווינריות, ד"א). אני חושב שאם כבר לעשות אנליזות, אז העובדה שלא גדל בארסנל מנהיג שיכנס לנעליים הגדולות של ויירה בתפקיד הקפטן זו הטעות של ונגר. לא הנרי, לא ג'ילברטו ובטח שלא גאלאס- אף אחד מהם הוא לא "אוקטופוסי" האגדי, האיש שידו בכל ומנהיג אמיתי על המגרש.
ממה התאכזבת, אם אפשר לשאול? וגאלאס אתמול? פשוט ענק ועוד הוסיף שער. איך זה יעשה לנו טוב אם הוא לא ישחק, את זה כנראה רק מר odobry יודע.
יש לסילבסטרה חלק נכבד בשני השערים של הפרגיות. ג'אנס ומודריץ רצו באין מפריע עד הרחבה. סילבסטרה הסתכל עליהם, עמד במקום, ושהחליט לצאת אליהם, זה כבר היה מאוחר מדי.
הטעות הכי גדולה היא אשכרה לצפות מסילבסטרה למשהו... אגב, לטעמי אתם הולכים לסבול בגדול מול החוצים הארוכים של דלאפ. גם ככה אתם סובלים ממשחק ראש לקוי, אז בלי גאלאס וטורה זה הולך להיות קשה מאוד.
דווקא נגד טוטנהאם משחק הראש שלנו עבד מצויין. לא זכור לי מתי הבלמים שלנו הכניסו שני שערי נגיחה במשחק. מעבר לזה, בהגנה אי אפשר לשפוט את ההתמודדות שלהם כל-כך, מכיוון שהעופות עברו את החצי רק 4 פעמים.
אם סילבסטרה לא ישחק אתם תחטפו בראש מהחצים של דילאפ. אתם צריכים מישהם עם משחק ראש במשחק הזה, וסילבסטרה הוא השחקן האולטימטיבי לכך (ממי שיש לכם בסגל). במילא סטוק בקושי ישחקו על הדשא, אז מזה אין לכם מה לדאוג.
מצחיק פשוט. אתה בטוח יודע שכל מה שרשום ב'סאן' זה שקרים ושטויות, אבל כשידיעה מוצאת חן בעיניך, אז פתאום היא נכונה? תמשיך לקוות ובהצלחה במאבק על הירידה. עריכה : ונגר מגיב על השקרים, כמו כן מצוין באתר שזה הראיון היחיד שהוא נתן מאז המשחק מול טוטנהאם. בקיצור ה'סאן', כל מילה מיותרת.
היום יוצא לדרך חודש סופר קשה וחשוב עבורנו, שאנחנו צריכים לפגוש בחודש אחד את מנצ'סטר יונייטד, מנצ'סטר סיטי, אסטון וילה, וויגאן וצ'לסי. המצב הנוכחי שלנו לא הכי טוב והיינו יכולים להיות עם יותר נקודות לפי לוח המשחקים שלנו, ואני מאמין שהחודש הזה יראה את הכיוון לאן אנחנו הולכים. אבל קודם כל, חייבים לעשות את העבודה ולנצח את סטוק.
