הדיון הזה על חלב, הוא אחד היותר אהובים עליי. לי אישית יש דעה קצת שונה משניכם. קודם כל, אני אתחיל בזה שמבחינתי, חלב הוא מהשחקנים היותר טכנים, ואלגנטיים שיצא לי לראות. מבחינה אסתטית, אין הרבה שחקנים שמשתווים לו באירופה, וזה עונג צרוף לראות אותו משחק, ולכן, הוא בבואה של כל מה שהיה טוב במשחק של ארסנל אתשקד, ולפני שנתיים. אבל, באותה מידה, הוא גם בבואה של כל מה שרע במשחק של ארסנל. הנאיביות, ה"אובר קבוצתיות", הקריסה תחת לחץ, המועדות לפציעות, כל אלה ניכרים בחלב, כמו שניכרים בארסנל, וכל אלה הם פחות או יותר שגרמו לנו לאבד ברשלנות תואר אחר תואר בשנה שעברה. חלב אכן היה מעורב מאוד במשחק של ארסנל, אך המעורבות שלו בד"כ לא הביאה למהלכים תכליתיים. לחלב יש תכונה כזאת שהוא גדול כשהכל הולך, אבל נעלם כשלא הולך כלום (באספקט הזה הוא דומה לדנילסון, להבדיל אלף אלפי הבדלות). הוא בחיים לא מסוגל להביא טיל מקצה הרחבה, שיעבור בין 2 זוגות רגליים של שחקני היריבה ויכנס לשער, בפיגור של 1-0, ויהפוך את המומנטום (כמו שנאסרי עשה בשבת). מעבר לזה, הוא יכול לגלות שליטה בכדור, וטכניקה שלא נופלים מזו של ליאונל מסי, אבל כשיגיע אליו כדור באחד על אחד דקה 94 בגול שיכול להציל עונה, הוא יאבד אותו בשלומיאליות (כמו נגד ליברפול ב'אמירויות' בליגה בסוף השנה שעברה). הוא מסוג השחקנים שבאותה מידה שיכולים להוציא ממך קריאות התפאלות, יכולים לגרום לך לרצות לזרוק כפכף על מסך הטלוויזיה. בנוסף, הוא גם לא כ"כ יציב, ודוגמא מעולה לכך, היא אותו משחק מדהים ב'וילה פארק' שציין יאיר. מחצית ראשונה הוא היה בעולם משלו, 7 רמות מעל כולם, והקבוצה הציגה כדורגל יוצא מן הכלל. מחצית שנייה חלב פשוט נעלם מהמגרש, והקבוצה ירדה לבונקר כמו שאני לא זוכר אותה עושה בשלוש שנים האחרונות. השאלה היא מה אתם מעדיפים? עוד פעם להיות חביבת הקהל, או להיות קצת קילריים (להזכירך יאיר, גם אתה חגגת כשנאסרי יצא על בארטון, והשמצת באותה נשימה את חלב הרכיכה)? נאסרי הוא כשרון מדהים, וגם אם הוא פחות אסתטי מחלב (אם כי חובה לציין שגם נאסרי הוא שחקן שתענוג לראות משחק), לבטח הוא יותר תכליתי, ובסופו של דבר, את זה סופרים. נאסרי או חלב, את הכדורגל המדהים שלנו אנחנו נשחק גם עם סונג ואבואה בקישור. אני רק אציין, שאם משתמע מדבריי שאי-אפשר לקחת עם חלב תארים, זו ממש לא הכוונה. במתכונת שברצלונה משתמשת בו, הוא תוספת אדירה. בדומיננטיות שהוא היה בארסנל, זה קצת יותר קשה. אז לא, אני לא כ"כ מתגעגע אליו, ואני ממש מרוצה מסמיר. אם כבר, אז אני מתגעגע לקילריות של פלא-מאני (שהוא גם כלב בוגדני, אבל פחות). נ.ב האסיסט של פברגאס לאדבאיור בגול הראשון ביום שלישי, הוא גאוני. אני לא יודע אם יש עוד קשר בעולם שהיה מוסר לאדבאיור ולא לת'יאו, במצב שההתקפה הייתה. הבלם שעמד ביניהם, אמנם היה יותר קרוב לאדא, אבל היה בחצי תפנית לכיוונו של וולקוט, וססק ניצל את זה בגאונות. גאון...
יאיר, אני חושב שהאמת נמצאת איפהשהו באמצע. זה לא סוד שהייתי ממקטרגיו הגדולים של חלב בארסנל, התייחסתי אליו כשורש כל הרע בקבוצה, אני לא רוצה להיכנס להשוואות עם נאסרי כי זה לא פייר- שחקן צעיר לעומת שחקן מנוסה, 3 עונות לעומת מספר זעום של משחקים. מה שכן, גול כמו שנאסרי הבקיע מול אברטון לא היינו רואים מחלב, ועם זה הולכים למכולת, לא עם "משחק שוטף". בנוסף, אבו אמנם מגזים, אבל ההתנהגות של חלב הייתה כשל rent boy through and through, מהגלידה שהייתה או לא הייתה במילאנו ועד העובדה שלמרות הכרת התודה לוונגר שבנה אותו להיות השחקן המוערך שהוא היום הוא לא גמל בנאמנות ובאמונה בפרוייקט של ארסן בארסנל. הדיבורים על פאבריגס מיותרים אבל אני לא מתרגש מהם. בסופו של דבר, קללת בוגדי ונוטשי ארסנל חזקה יותר מכל פרשנות שלנו http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx (נ.ב. ניסיתי לפרסם את התגובה הזו אתמול בלילה, האתר לא אפשר לי, היום בבוקר לקח לו שעה לעלות ואני כבר רואה מראש שתהיה לי שוב הודעה כפולה, הקשיים הטכניים באתר הופכים את הגלישה בו ללא נעימה וחבל!)
the arsenal, בעונה שעברה חלב כבר גול בדקה ה-94' באחד על אחד, גול שהפך את העונה למה שהיא היתה. לולא השער ההוא מול פולהאם במחזור הראשון, אז לא היינו, לפי דעתי, מתמודדים על האליפות עד המחזורים האחרונים. בשנה שעברה כל הזמן הזכרנו את השער ההוא כשער החשוב של העונה. בנוגע לשאר ההודעה שלך ושל רפאל, אני מסכים לגמרי. חלב היה ארסנל האלנגנטית. ארסנל שמתמסרת עוד מסירה, ועוד מסירה. ארסנל שהיתה כובשת רק אחרי מהלך כדורגל גדול שנגמר מול שער ריק או במצב שאי אפשר להחטיא ממנו (למרות ששנה שעברה ולפני שנתיים הוכחנו שאפשר להחטיא מכל מקום). אבל הוא הוריד הרבה מעמסה מססק, וזה היה חשוב. השנה אין את השחקן שיעזור לססק בניהול המשחק. וולקוט חושב כל הזמן קדימה, נאסרי לא בנוי לזה, ורק דיאבי יכול לעזור לו במידה מסוימת. אולי בעוד עונה נאסרי גם יקח על עצמו חלק בניהול שטף המשחק.
העדכון הרשמי לגבי אדוארדו: http://www.arsenal.com/news/news-archive/e...way-from-return פנטסטי! זה כחודש פחות ממה שצפו לו. אדוארדו יוסיף לנו כ"כ הרבה לגיוון ההתקפי, אם הוא יחזור אותו שחקן שהוא היה לפני הפציעה. על פי ונגר, החזרה אמורה להיות עוד שלושה שבועות(אני מאמין שזה יהיה קצת יותר). עוד בעדכון, רוזיצקי יחזור אחרי הכריסמס, מה שאומר שהוא ישלים שנה מחוץ למגרשים. אדוארדו ישלים קצת פחות מ-10 חודשים.
אני מתחיל לחשוב שהמקרה של רוזיצקי יותר עצוב מהמקרה של אדוארדו. אבל בואו נתעסק בחדשות הטובות, ואלו בהחלט חדשות מצוינות. השאלה הגדולה היא האם ולה לא יפגע קשות מזה. נראה לי שכן...
חדשות טובות: טורה (!) וגאלאס יהיו כשירים לווסט האם. סאנייה בספק, וכנראה שיהיה כשיר לטוטנהאם. http://www.arsenal.com/news/news-archive/g...r-west-ham-trip
תומאס רוזיצקי הגיע לארסנל על תקן של שחקן מפתח,והוא סיפק את הסחורה בכול זמן ששיחק,אבל בגלל הפציעות האלה, הוא לא מימש את הפוטנציאל שבוא. וחוץ מזה היה את המגן הזה,גארי שנפצע לארבע שנים וחזר.ואני מאמין שרוזיצקי יקבל השראה מאדוארדו להראות שלא צריך ואסור אף פעם לוותר.
בהחלט בשורות מצויינות שגאלאס וטורה חוזרים למשחק נגד ווסט האם. עוד משחק עם סילבסטרה וסונג במרכז ההגנה והייתי מקבל התקף לב. אבואה צריך להמשיך לשחק במקומו של סאנייה, שכאמור צפוי לחזור למשחק נגד העופות ברביעי. הייתי מאוד רוצה לראות את דיאבי גם נגד ווסט האם (על חשבונו של דנילסון או נאסרי), אבל לא נראה לי שזה יקרה.
סוף חדשות טובות בגיזרת הפצועים. אני רק מקווה שטורה וגאלאס יוכלו להשלים 90 דקות מול ווסט סתם. במידה ואחד מהם לא יהיה מסוגל, הייתי רוצה לראות את ז'ורו. סילבסטרה וסונג היו פשוט אפסים מול התורכים. ממש אחד המשחקים הרעים ביותר של שחקני הגנה בארסנל. לא הפסיקו לבשל שערים לגויזה.
הוא בהחלט אהב ואוהב את המועדון, תקרא את מה שכתבתי עליו בזמנו עוד לפני שעזיבתו הושלמה: מה משותף לגלידה,קשיי הסתגלות,רהיטים ואנוכיות: http://israeligooners.blogspot.com/2008/07/blog-post.html המציאות היא שגם אם נאסרי יכבוש מחוץ לרחבה ויכבוש יותר שערים מחלב, הרי שהתרומה שלו למשחק של הקבוצה לא תגיע לתרומה של חלב. נתחיל בזה שפבריגאס וחלב פרט לכך שהם חברים טובים מאד גם מחוץ למגרש, התחלקו יחד בעול החזקת הכדור וביצירת המצבים לחלוצים ולשחקנים ההתקפיים. עיקר הכדורגל ההתקפי הגדול של ארסנל בעונה הקודמת (הטוב ביותר ללא ספק תחת שרביט ונגר) היה בעיקר בגלל חלב, חילוץ הכדורים שלו בהגנה והוצאת המתפרצות הקטלניות קדימה זה משהו שאפשר רק ללקק את האצבעות ולצפות שוב שוב (אני זוכר בע"פ כמעט כל מהלך במחצית הראשונה באסטון וילה בנצחון הגדול 2:1 בעונה שעברה, אחת המחציות הגדולות אי פעם של ארסנל, ולא היה צריך שארסנל תכבוש חמישייה בשביל להחשיב את המחצית הזאת כגדולה, אלא מבחינת איכות ורמת הכדורגל שהקבוצה הפגינה). חלב גם שיפר מאד את הבעיטות מחוץ לרחבה ואת האיומים לשער וכתוצאה מכך הבקיע יותר שערים בעונה הקודמת. מלכתחילה הוא לא הובא בשביל להיות סקורר אלא בשביל זה שיבשל את השערים, יכין את המצבים, יוציא את המתפרצות - מי ש"חיכה" לחלב בפינה והפך אותו ל-Scapegoat בגלל שהוא לא תואם פירס או ליונברג, כנראה לא ראה את חלב בשטוטגארט ואת תפקידו, ולא הבין שהתפקיד של חלב הוא מתחת לחלוצים גם אם ונגר הציב אותו כווינגר (להזכיר לאותם אנשים, שחלקם עדיין כותבים פה, שלארסנל לא הייתה שום בעיית הבקעת שערים באף אחת מהעונות האחרונות, ועיקר בעיותיה היו בהגנה). הבעיה של ארסנל העונה היא כפולה (עקב הטעויות של ונגר), גם פלאמיני לא נותן את הגיבוי הדפנסיבי לקשרים הקדמיים, מאחר והוא לא בקבוצה ואין שום קשר אחורי בהרכב (גם דיאבי הוא לא ממש קשר אחורי אלא בעל אוריינטציה התקפית), וגם אין את חלב שיעזור לפבריגאס לשאת בנטל החזקת הכדור ויצירת המצבים. נאסרי עד כה לא לוקח חלק בעול ואני גם לא מאשים אותו כי הוא לא שחקן בקליבר של חלב ובוודאי לא יכול להחליף אותו (גם לא היה צורך להביא את נאסרי למען האמת). בשורה התחתונה, הכדורגל של ארסנל לא שוטף,לא מעניין ולא יצירתי כמו בעונה הקודמת , אין משחק אגפים אפקטיבי ורוב התנועה נעשית דרך המרכז (מול האין הגנה של פנרבחצ'ה זה עבד אך מול קבוצות קצת יותר חזקות זה לא יעבוד, ונוכחנו בכך). מי שנפגע מעזיבתו של חלב , חוץ מהקבוצה והאוהדים שהתרגלו לראות כדורגל סקסי ושמח, הוא כמובן ססק פבריגאס שהיכולת שלו נובעת בין היתר מכך שיש עליו יותר מדי מעמסה (גם צריך לחפות על החורים של דנילסון, גם צריך לייצר מצבים, גם צריך להסתדר לבד בקישור ללא תמיכה מנאסרי). אז פבריגאס הבריק נגד פנרבחצ'ה והיה טוב נגד אברטון, אבל בשאר המשחקים הוא לא הציג את היכולת שאנחנו כ"כ אוהבים ומוקירים, והסיבה בעיקרה היא חלב ולא עייפות מיורו 2008. פצועים: אני שמח מאד שטורה חוזר כמובן, ועוד יותר שמח שאדוארדו המלך יחזור מהר מן המתוכנן. החלוץ הטבעי הכי טוב שיש לארסנל בסגל חייב לחזור לעניינים, כי השילוב שלו עם אדבאיור פשוט קטלני , ומצידי שואן פרסי יירד לספסל כי גם ככה ההולנדי צריך 5 מצבים פשוטים בשביל להבקיע גול אחד.
טל, אני מסכים לגמרי עם הניתוח שלך, אבל אתה מגזים כשאתה קובע ש"הכדורגל של ארסנל לא שוטף,לא מעניין ולא יצירתי כמו בעונה הקודמת". אז נכון שהקבוצה הנוכחית סובלת מבעיות נקודתיות ביחס לקבוצה של העונה שעברה (בין היתר, קישור רך מדי {דנילסון}, קשרים שלא מעורבים מספיק בהנעת הכדור {וולקוט ונאסרי}), אבל מצד שני יש לנו יתרונות אחרים שצריך לנצלם, למשל: התנועה ללא כדור של וולקוט (וולקוט לא שיחק כ"כ הרבה אשתקד, בעוד שהעונה הוא משחק הרבה יותר), נאסרי מהווה איום לשער (הרבה יותר מחלב לצורך השוואתי), דנילסון יותר טכני מפלאמיני, דבר שהופך את המשחק שלנו ליותר שוטף במידה מסוימת (לא בכדי הוא בישל עד עכשיו שלושה שערים וכבש אחד) ועוד.
כך אני רואה זאת, הכדורגל לא מהנה,יצירתי ושוטף כמו בעונה הקודמת. אני מסכים בהחלט שוולקוט הוא נקודת אור (כניסתו למשחק בשבת הביאה את הנצחון, אחרת היה אפשר לסגור סופית את העונה הזאת מבחינת הליגה האנגלית) והיחיד שבזכותו יש לנו איכשהו משחק אגפים, הבעיה שונגר לא בוחר להשתמש בו תמיד ומעדיף את אבואה. דנילסון יותר טכני אולי מפלאמיני אבל בעמדת הקשר האחורי מה שדרוש הוא מישהו שלא יפחד להיכנס לתיקולים, לחלץ כדורים, לרדוף אחרי שחקנים עד שמוציאים להם את הכדור מהרגל. לא בכדי גם מבחינה התקפית הכדורגל שלנו לא מבריק , כי כמו שציינתי: 1. אין את החיפוי הדפנסיבי הנדרש בקישור , 2. אין לפבריגאס מי שיעזור לו בניהול המשחק וביצירת המצבים. איך המשחק יכול להיות שוטף, אם אין לך משחק אגפים, אין לך קשר דפנסיבי ואין לך שחקן כמו חלב שיזין את החלוצים? הפתרונות של ונגר הן נסיונות "כיבוי שריפות", שמנסים לפתור בעיות בצורה זמנית אך הן לא פותרות את הבעיות המערכתיות.
