למועדון שמתנהל בצורה כזאת לא מגיע מאמן ענק כמו אנצ'לוטי. יש שחקנים, יש רצון, אבל יש גם יותר מדי פוליטיקה שההנהלה מכריחה על המערכת, ולמאמן אין שום בררה אלא להיכנע. זה עבד יפה בין 2002 ל-2006, אבל כדי שזה גם יצליח כשהדורות מתחלפים, יש צורך במתן חופש מוחלט למאמן כמו ביונייטד ובארסנל. כמו בתחילת המילניום, הפתרון היחיד הוא לזעזע עם מינוי מאמן חדש, אלא אם כן יקרה נס - ההנהלה תקבל ותיתן למאסטר לעשות את העבודה שלו מעכשיו והלאה בשקט. הזבל הזה עם המספר 76 על הגב ממשיך לגזול מאיתנו יותר ממה שהוא תרם בשבע עונותיו. למה, לעזאזל?! קרלטו, תעזוב. לא מגיע להם.
גם אם זה נכון שכל השחקנים האלה הגיעו על הגב של אנצ'לוטי בלי לשאול אותו (ג'ילארדינו, אמרסון, רונאלדיניו, פלאמיני)... אז יש שני דברים שצריכים להאמר: קודם כל- עם חומר השחקנים של אנצ'לוטי, המאמן ה"ענק" היה צריך לעשות יותר ממה שהוא עשה, ובטח שיותר בסטייל ממה שהוא עשה. אני לא מקבל את זה שמאמן שיש לו בקאדר את פירלו, נסטה, קאקה ועוד רבים וטובים, נראה כמו מה שראיתי היום מול גנואה. וזו ממש לא הפעם היחידה שמילאן משחקת ככה בשנים האחרונות. דבר שני- איזה מן מאמן בעולם מוכן לקבל על הראש כל כך הרבה שחקנים שהוא "לא רוצה". אנצ'לוטי רוצה את השחקנים האלה מספיק, אני מבטיח לכם (אולי חוץ מרונאלדיניו, שגם אליו הוא בטח לא התנגד נחרצות) אבל מדיניות הרכש שלו, אם להיות עדין, טעונה שיפור (פאבאלי? פלאמיני? סנדרוס? הרשימה מתארכת). אם אנצ'לוטי היה מקבל את כ-ל אלה בלי לרצות אותם אז או שהוא מאמן גרוע שנאחז בכסא כבקרנות המזבח, או שהוא הכי חסר אופי מכל מאיישי הכסאות בכדורגל העולמי. מוריניו קיבל שחקנים- והתפטר(התפוטר), קרבישלי בווסטהאם איבד שחקנים בלי לרצות- והלך הביתה. זה קרה בפורטסמות', זה קרה בריאל ובחייכם: זה קרה גם ליצחק שום... אין מאמן טוב ששנים מקבל שחקנים על הראש, נכשל, ואפילו לא מצייץ.
רק כדי להמחיש את הסמכות של אנצ'לוטי במילאן, יום לפני החתמת שבצ'נקו בחזרה הוא אמר משהו בסגנון "מילאן לא צריכה עוד חלוץ נסוג כמו שבצ'נקו אלא חלוץ מטרה". בהמשך היום הוא קיבל שיחה מברלוסקוני, ואחרי זה החליט שהוא בעד שבצ'נקו. אומר משהו? כמו שסוכן כתום אמר מעלי, אנצ'לוטי לא יכול להצעיד קבוצה שש שנים בלי להחליט על רכש בעצמו. זה כבר לא עובד (אגב, אנ'צלוטי הוא ממש לא היחיד. רוב המאמנים מחוץ לאנגליה הם לא לגמרי המנג'רים, אבל במילאן זה מדי מוקצן). אתה יכול לקרוא לו חסר אופי, אבל אין ספק שהוא מאמן נהדר. הסיבה היחידה לפטר את המאמן היא כדי לזעזע את המערכת קצת. שילך יאמן את איטליה, שם גם עדין נהנה ממנו, וגם לא יהיה אף אחד שיחליט לו את מי לזמן.
במילאן הדברים מתנהלים קצת אחרת מכל קבוצה שתביא בעולם. הקבוצה בבעלותו של ברלוסקוני, כל עוד זה לא מזיז לו אז כך יהיה (בשנות ה90 היו שנים שהגיעו למילאן 3 מאמנים בעונות 96,97 אוסקר טבארז, ג'ורג'יו מוריני ופאביו קאפלו...בעונת 2000-01 היה את צ'זרה מאלדיני ואז פאטיח טארים---זאת אומרת שהכל עניין של מצב רוח). והכל שם בקטע של "אחי". גליאני "אחי" לך תעשה מסע רכש ותביא שחקנים שיזהרו ויראו טוב במהדורות הגאזטה, וכמובן יביאו גם מנויים. ומה הצד של אנצ'לוטי? כל שם שזורקים לו הוא אומר, נו טוב "אחי" . גליאני ובראיידה הרי מבינים בכדורגל, וגם ברלוסקוני מבין בגלל שהוא החזיר את שבצנקו חזרה. עכשיו גליאני לאחר ההפסד לג'נואה יצא בהצהרות שהם רוצים לחקות את המורשת של פרגסון וונגר באנגליה, ולהישאר עם ה'בובה' כי לדעתם הבעיה לא במאמן. לאנצ'לוטי מתאים כל העסק הזה, גם שכר של 4 מיליון אירו לעונה, גם נשאר בבית, גם מאמן מועדון עם המסורת של מילאן, ועם שמות מפוצצים, למה לו לעזוב? אם להנהלה זה מתאים אז גם מבחינתו זה בסדר....אם כל הצדדים מגיעים לפשרה, הוא לא יעשה עניין שהנחיתו עליו את רונאלדיניו ושבצנקו, בכל זאת שניהם זכו בכדור הזהב בזמנו.
גם במולדת הישנה זה קורה ועוד איך זה קורה. רק עכשיו שתי דוגמאות רלוונטיות בדמותן של ניוקאסל וווסטהאם רק ששם היה לשני המאמנים ביצים לעזוב את התפקיד ולהישאר עם היושרה המקצועית שלהם. אני לא מהמעריצים הגדולים של אנצ'לוטי אבל צריך לדעת להודות לו על מה שעשה עבור המועדון אבל המצב הנוכחי הוא שונה. לדעתי היה מקום לעזיבה כבר אחרי האסון ב-2005 מאחר וניהול המשחק שלו היה לקוי וגם העובדה שהוא איבד את הסקודטו אחרי שורת תוצאות מביכות נגד הקבוצות הקטנות לא פעם ולא פעמיים הרימה כמה גבות. גביע האלופות ב-2007 היה עוד נקודת מפנה ואולי נקודת השבר, נקודת האל חזור. העיוורון ששרר בקבוצה גרם לכך שדבר לא השתנה ובנקודה זו כל מה שהיה איכפת לאדון ברלוסקוני וגליאני זה התהילה האירופאית והעולמית בכלל וזה בא על חשבון הלגיטימציה לאנצ'לוטי ועל חשבון הקבוצה שלא נעשה רכש הגיוני זה מספר שנים, לא בשנה שעברה וגם השנה. רונאלדיניו הגיע עקב גחמת הנשיא וגם בגלל הבטחות פוליטיות, 76 הגיע בגלל שהוא קשור רגשית לנשיא, זמברוטה הגיע אחרי השיא (כואב לי רק להיזכר בעוד סיפור לילה טוב של גליאני שבגלל מיליון הוא עבר בזמנו מבארי ליובנטוס), בוריילו הובא על תקן מושיע כי הייתה לו עונה אחת טובה וגם זה בסימן שאלה. המצב בקבוצה נראה רע במיוחד בגלל שרואים שאין חשק, לאנצ'לוטי נגמרו הרעיונות היצירתיים ויש גבול לכמה בובה חסרת אישיות אתה יכול להיות שאתה מקבל הנחתות, מבחינתי אנצ'לוטי אימן כל אמון שקיבל על עצמו שחקן שקרא לו במילה הבאה-בוגד. גליאני חי כעת בסרט משלו ואי אפשר להזיז אותו מעמדתו, מה שגורם לפרגוסון להיות פרגוסון או ונגר להיות ונגר זה מה שהוא לא מוכן לעשות במועדון שלו עצמו. אני רוצה לראות אם הוא ימשיך לדבר ככה אחרי שההפסדים ימשיכו (והם ימשיכו) ושהוא יאבד עוד כספים מעוד עונה גביע אופ"א.
גליאני משחק אותה שולט בעניינים, אבל זו רק שאלה של זמן עד שהסנדק ייצא באיזו הצהרה נוספת על אנצ'לוטי, מעניין מה זה יהיה הפעם. "אני רוצה לשחק עם 5 שחקנים התקפה" אם לא "אנצ'לוטי יילך הבייתה" או שגליאני יקבל הנחתה מלמעלה אחרי עוד איזה פדיחה בחוץ מול רג'ינה והשפלה בדרבי. מה שמדאיג אותי כרגע זה שלאציו של ברוקי מוליכה את הליגה, ואז ניצחון דחוק עליהם בסן סירו שוב יסנוור את ההנהלה, והם יגיעו לדרבי עם מצב רוח מרומם כאילו כלום לא קרה. השתלשלות אירועים שכזו תשאיר את אנצ'לוטי עד לסיום העונה, אך ללא סקודטו כמובן, שרק אלה שהיו עם משקפיים ורודות של רונאלדיניו ובוריילו דימיינו לעצם את מאלדיני מניף סקודטו. דוגרי אני מוכן לסבול כמה שצריך כדי לראות את ונגר או ראייקרד מנסים את מזלם. אבל מדונאדוני וואן באסטן נשאר לי טעם מר, מה לעשות.
אנצ'לוטי אחרי המשחק: "אני ביקשתי לרכוש את רונאלדיניו, זו הקבוצה שלי. אין לי שום דבר להבהיר מול המועדון, שתמיד היה קרוב אליי וניסה להעניק לי שלווה. אני ממשיך בדרכי מבלי להתייחס למה שנכתב בתקשורת." אין מה לעשות, תמיד צריך לקוות לטוב. ננצח את ציריך ונתפוצץ על לאציו. ניצחון על אינטר והפער יצטמצם עד כדי כלום (אם לא נפתח בפער משלנו).
ההולנדי המקורזל לשעבר לא יגיע בגלל רונלדיניו וזה אבסוד להאמין שהוא באמת יגיע, ונגר זה בדיחה או חלום טוב מידי. האופציות אכן לא מעוררות עניין רב.
היתה פה רשימה של חבר'ה שלא ציפו ליותר מדיי ממילאן, אנשים שבד"כ פאסימיים בנוגע לקבוצה בשנים האחרונות, אבל יש לכך סיבה. אני קורה להם אנשים ריאליים יותר ממה שהם פאסימיים. בגלל זה חלק גם אמרו פה שהזכייה בצ'מפיונס היה מצד אחד דבר אדיר לאוהדים ולקבוצה, אבל מנגד הכניסה אותנו לבור עוד יותר עמוק ממה שהיינו בו בעיקר בגלל שההנהלה לא ידעה לצפות את הנולד. או גרוע יותר היא ידעה שזה כן יקרה, כמו לכל קבוצה שזוכה בצ'מפיונס חוק מרפי אומר שחייבת לבוא ירידה ביכולת ובמוטיבציה, ולכן הם יצאו לעונת חיסכון העונה על שמות כמו קאפו,פאבלי,סרג'יניו,בורקי,קאלאץ',סימיץ' ואפשר להמשיך עד מחר. הקיצוניים יותר בפורום כמו יוסי ואליאור, רצו את ראשו של אנצ'לוטי כבר אחרי אסון איסטמבול, ומבחינה מקצועית לפחות זה היה הדבר הטוב ביותר לעשות. גם מרענן לך תקבוצה, גם מכניס אדרנלין והכי חשוב זה מנקה את הסגל מהשמות השבעים. מי אמר שהתלכיד, פירלו,אמברוזיני,גאטוזו,סיידורף,אינזאגי חייב להישאר איתן במילאן? האם לא הגיע הזמן לשנות? האם החבר'ה האלה מסוגלים להביא סקודטו? לא ברור. מילאן פשוט נכנעה לאהבה שלה לשחקנים, נכנעה לתלות שלה בקאדר הזה שרץ ביחד אי אילו שנים. אבל זה לא עובד יותר, השחקנים פשוט לא מתפקדים לא בהגנה ולא בהתקפה וקשה להבין מה יגרום להם להשתנות...בטח שלא קארלו אנצ'לוטי זה חוץ מסימני השאלה בדמותם של שבצנקו,רונאלדיניו,פלאמיני,בוריילו,סנדרוס,אנטוניני,קארדצ'יו,ויודז אתה לא יכול להצביע על אף אחד מהם ולהגיד וואלה זה יהיה תותח, זה לא איזה קווארזמה או דאני אלבס שהיו בשיא הכושר כשקנו אותם, לא אלכסנדר חלב או דקו ואפילו לא אדביור (שנתן שלושער במחזור האחרון). ומה שאני אומר לא מצריך איזה ידע מיוחד בכדורגל, זה COMMON SENSE פשוט מאוד. שחקנים שהיו במגמת ירידה ייקח להם זמן להיכנס לעניינים, ובכלל לא בטוח שאכן זה יקרה אותו רונאלדו נזאריו, שהגיע אלינו שמן מריאל נתן כמה שערים נחמדים, אבל לצפות ממנו לסקודטו היה יומרני מדיי. עכשיו תבינו עוד משהו שאני מסביר ואנשים שוכחים כל הזמן, לשחק חלוץ יחיד במילאן זה סרטן לחלוצים. כשיש לך חצי קאקא וחצי רונאלדיניו/סיידורף ועוד 3 קשרים אחוריים העונים על השמות פלאמיני,אמברוזיני ופירלו שמשחקים על קו החצי מה אפשר לצפות שיקרה? שזאמברוטה ירים כדורים מדוייקים? הרי כל טמבל יודע שהכדור יילך לזאמברוטה שינסה להרים כדור זה לא שהם עושים את זה בנגיעה תוך כדי מתפרצת, אלא בהתקפה עומדת. הכדור עובר לסיידורף או לקאקא שדוחקים 'הלאה' לזאמברוטה. עד אז כולם מאורגנים שם בהגנה וכלום לא יוצא מזה. אם הקבוצה הזאת רוצה להצליח, אז קודם כל חייבים במגמתיות ולא רק במשחק אחד, לעבור לשחק עם נגר אחד בלבד ליד פירלו, ואז קאקא ורונאלדיניו חייבים לשתף פעולה מאחורי צמד חלוצים, פאטו ובוריילו/שבצנקו. מערך 4-5-1 לצערי זה מתכון לכשלון, במיוחד עם איך שרונאלדיניו וקאקא נראו בסטאדיו לואיג'י פראריס. ולא דיברתי מילה על ההגנה, כי אנצ'לוטי הביא אותנו למצב שאפילו האוהדים לא יודעים מי הכי טוב בעמדה מסויימת מרוב הקאלאדזה,מאלדיני (יסלח לי) והפאבלי שמאיישים שם את העמדות כל משחק שני בערך. מתי יהיה הסוף לסבל? דוגרי לא יודע. אולי אחרי שנחטוף עוד רצף הפסדים ומפלה בדרבי. אולי אחרי שלא נצליח להשיג את המקום הרביעי, אבל מה שכן אנצ'לוטי לא ימשיך במילאן וזאת בגלל שסקודטו וגביע האואפא הוא לא יביא השנה, והפעם גם להנהלה לא יהיה תירוץ. אם בשנה שעברה מילאן פתחה את העונה כאלופת אירופה, ולא היתה סיבה לפטר את אנצ'לוטי (לפחות לא סיבה מוסרית), אז בסיום העונה הזו אפילו לי קשה להאמין שמשהו יצליח להשאיר אותו על הכיסא. הקו האדום בכל זאת חייב לעבור באיזה מקום, וגם לגליאני וברלוסקוני כמה שהם ליצנים לרוב הגבול הזה קיים. למי שזוכר משפטי ה"היתי מתפדח לרדת ביציעי הסן סירו אם היינו מחתימים אז את לוקה טוני, שחקן שנדד בליגות המשנה עד גיל 27" , אז בטח שעם עוד כמה הפסדי "לוגאנו" למיניהם לא יוסיפו הרבה כבוד לרזומה של "אנשי כדור הזהב" שמנהלים לנו את המועדון, וכבודם מונח במקום.
yonwa- אני לא מסכים עם האמירה שהסיבה היחידה לפטר את אנצ'לוטי היא כדי לזעזע את המערכת. זו אמנם סיבה. זו אמנם סיבה מתקבלת על הדעת במצב הקיים, אבל בכל זאת, אני מאמין שאם כבר הולכים במילאנו על פיטורי מאמן, הסיבה צריכה להיות טמונה בכשלון המערכתי של אנצ'לוטי. צריך to face it. אנצ'לוטי לא צריך ללכת הביתה עם הכסת"ח של "המערכת נכשלה". אנצ'לוטי צריך ללכת הביתה כי אנצ'לוטי נכשל. דוגמאות שמבססות את הטענה שלי: 1. מילאן היא הקבוצה היחידה שאני מכיר בעשור האחרון, שלקחה את גביע הצ'מפיונס לקולות של אוהדים מודאגים. בעצם לאן שהיא לא הגיע בשנים האחרונות, מילאן הגיעה עם צלילים צורמים של דאגה. עם קריאות נגד הפחדנות של המאמן ולא פעם עם תצוגות לא מחמיאות שנגאלו משחיטה רק בעזרת הרבה מזל. 2. דשנו וחרשנו את עניין מדיניות הרכש של אנצ'לוטי שלדעתי נחשבת לאחת האי-הצלחות (אני בכוונה לא אומר כשלון) הגדולות יותר בטופ. ג'ילארדינו, ספק בגלל השיטה ספק בגלל עצמו, הוא בעיני פלופ העשור, אוליברה היה הימור לא מוצלח נוסף, פאבאלי הגיע גמור והחיזוקים של השנה, פלאמיני וסנדרוס, הם לא האנשים שיירשו את נסטה ומאלדיני שלאט לאט (לאט) נגמרים. אין היום למילאן שום שחקן שיכול למלא את המקום של נסטה ברגע שהלה יפסיק לתת תפוקה שבועית (ואי-השיתוף שלו במוקדמות אופ"א מסמל את תחילת התהליך הזה) והצרה היא שדומה שאנצ'לוטי גם לא ממש מודאג מהמצב הזה. בהתקפה? רונאלדיניו הוא רכש בעייתי כי הוא 50/50 ענק שגם אם לא יהיה פלופ, כבר משפיע ומרים גבות (באופן אישי אני מאוד מקווה שהוא יסתום פיות ויחזור להיות הבחור מעונת 05/06) ושבצ'נקו הוא גם למלמ, כי גם אם הוא יהיה כשלון מוחלט, צ'לסי שלמה למילאן 30 מליון יורו על אוויר, ואין עסקה טובה מזו כדי להאפיל קצת על חרפת ג'ילארדינו. 3. שימו לב לנתון די יוצא דופן: עונת 2004 היתה עונת האליפות האחרונה של מילאן. בעונת 2005 היא כבר סיימה במקום השני. בעונת 2006 במקום השלישי. בעונת 2007 במקום הרביעי ובעונת 2008 במקום החמישי. גם אם מחשיבים את פרשת השחיתות, מילאן נמצאת בנסיגה מתמדת, כשהשיא היה הביזיון של אי-ההעפלה לצ'מפיונס. ומולן, טענות לטובתו של אנצ'לוטי (חייב להיות אוביקטיבי אחרי הכל): 1. מאז שאני זוכר את עצמי, מילאן תמיד פתחה את העונה ברברס. בכל השנים לפני חשיפת השחיתויות, כשיובה שלטה בליגה ללא עוררין, ראינו תסריט זהה: יובה פותחת את הליגה בשאגה עם סדרת נצחונות או משחקים רצופים ללא הפסד ומתעייפת לקראת סוף העונה, תוך שהיא מפסידה נקודות מטופשות, ומילאן לעומתה מגיעה לפתיחת העונה עם הרבה חלודה (גם בעיה של צוות האימון, אגב) אבל מתעוררת ונושכת בבשר החי עד לעונות ארוכות מאוד שנגמרו רק בדקה ה-90 או בשלל נוק-אאוטים, מה שמוביל אותי לנקודה השניה: 2. אני לא יודע אם זה בגלל מה שיש לשחקנים בראש או שזה אולי הזהב שיש לקרלו על הלשון, אבל כל האוהדים שלכם בטח זוכרים את עונת הקמבקים שלכם לא מזמן, שבה מילאן לקחה 7-10 משחקים בערך (שזה עניין של רבע עונה) החל מהדקה ה-80. מקבצים של שערים בדקה ה-85, 90, הארכה וכו', שתסכלו את האוהדים מלאי התקווה של יובה, אינטר ורומא שבת אחר שבת. אי אפשר לשכוח כמה אופי היה לקבוצה הזו. למישהו במילאן, תבחרו אתם מי, מגיע על זה המון קרדיט.
