מכירים את זה שאתם חוזרים מהמסע מפולין ואז שואלים אותכם איך היה ואתם לא יודעים לבחור מילים (מגרש, עוצמתי, מזעזע (מבחינת הסיפורים), חוויתי וכ'ו)
אשכרה. לא יודע אם הייתי צריך להתאושש, פשוט הייתי צריך להתרגל לחוסר תחושת האופוריה המטורפת בה הייתי שרוי [ההווי החברתי אצלנו היה הרבה יותר עוצמתי מאשר התכנים ההיסטוריים, לא במכוון וגם לא מבחינת זמנים, פשוט אלה הזכרונות החזקים שלי משם]
מכירים את זה שאתם מגיעים לדלת ורשום "דחוף"\"משוך" ואתם תמיד תבצעו את הפעולה ההפוכה למרות שקראתם בזה הרגע שאתם צריכים לדחוף ולא למשוך?
1.אני לא ילד 2.זה פעולה של אינסטינקט ולכן אתה כבר בדרך לדחוף את הדלת ושום "משוך" לא ימנע ממך לנסות ולדחוף אותה
אני שונא את זה. מכירים את זה שאתם מתים לישון בעבודהף לתפוס איזה תנומה קלה, מצאתם איזה חדר של רופא שהוא ריק ושיש לו את המיטה המסריחה והופה-יש תיקים!!! ירדן, בקרוב מתפטר.
מכירים את זה שאתם מגלים שנמלה הולכת לכם בבית, ואז אתם לא תהרגו אותה.. אתם תשימו עליה איזה גליל או משהו שהיא תוכל ללכת אבל במקום מוגבל.. :\