שמועות רבות באיטליה רצות לגבי עתידו הלא המזהיר של מאמן נבחרת איטליה, עדיין, רוברטו דונדוני. אחרי שהצליח לשבור את הטאבו, לעלות לאליפות אירופה בפעם הראשונה אי פעם כמחזיקי גביע העולם, באיטליה, מיליוני אוהדים דורשים את ראשו. את הדיון הארוך הזה, עד למונדיאל 2010 בדרום אפריקה {בתקווה לטוב}, נתחיל דווקא עם ראיון של אחד המאמנים הכי אהובים שהיו אי פעם איטליה: הצ'כי זדנק זמאן. http://images.gazzetta.it/Hermes%20Foto/2008/06/25/0K2MAVDA--346x212.Xxx מצד אחד, מסירות נפש לרוברטו דונאדוני: "אני טוען שלפטר את רוברטו תהיה טעות נוראית, במונדיאל לפני שנתיים ועכשיו בשוויץ ובאוסטריה, איטליה שיחקה באותה הצורה בדיוק. רק המזל משחק פה עם הפנדלים האלה." בינתיים עוד ביקורות נוקבות על ניהול הכדורגל: "כאחד שאמר שצריך להוציא את הכדורגל מבתי המרקחת, אני חושב שזה לא הגיוני שעדיין באיטליה אחרי הקאלצ'ופולי, אותם עסקנים נשארו לנהל את העסק המושחת הזה. הקאלצ'ופולי לא הייתה רעידת אדמה מספיק חזקה, וכנראה שלא תהיה כזאת לעולם, אני לחלוטין פסימי לגבי ניהול הכדורגל באיטליה וחבל. הנה, גם במקרה של דונאדוני זה קשור, ההתאחדות האיטלקית גורמת למאמן טוב לשלם הרבה וביוקר על חוסר מזל. בכלל, היורו היא תחרות קצרה מדי בשביל להעריך נבחרת לאומית. בכל מקרה האיש לא אשם שהשחקנים לא בכושר כבר, בטח שלא אחרי העונה הלא מוצלחת של האיטלקיות באירופה. לגבי העתיד של הנבחרת...? אמאורי יכול להיות רעיון טוב, אבל לגבי טוטי אני פסימי. כשהוא פרש, אמרתי לו לחשוב על זה עוד פעם והוא לא הקשיב, נראה כבר אם הוא יתחרט שוב." בינתיים זדנק חתם בצרנה זבדזה הסרבית, כלומר הכוכב האדום של בלגרד והוא מתייחס שוב להצעות שקיבל: "קיבלתי כמה הצעות מקבוצות באיטליה, אבל לא יכלתי להגיד לא לסרבים, גם בגלל שבאיטליה הרבה יותר קשה לאמן. יכול שכמה מהעסקנים והנשיאים פוחדים שאני מדבר ככה ולכן הם פוחדים לקחת אותי, במיוחד מאוריציו זאמפריני. אבל אני לא מתבכיין, איטליה נתנה לי המון." בימים הקרובים נדע יותר ונהיה יותר חכמים. בינתיים נקבע שהמשחק הבא יהיה נגד אוסטריה ב20 לאוגוסט בעיר הנופש הצרפתית, ניס.
אני לא רוצה לראות את טוטי ולא את נסטה חוזרים לנבחרת, שניהם פרשו בזמן שאיטליה הייתה צריכה אותם, לכן שימשיכו עם הפרישה שלהם, ואני בטוח שיש להם מחליפים ראויים. יש הרבה שחקנים שלדעתי צריכים לקבל את ההזדמנות האמיתית שלהם בנבחרת בשנים הקרובות, במטרה לעשות בניה מחדש לנבחרת, והשחקנים הללו הם : רוסי, מונטיליבו, רוסינה, ג'ובינקו, באלוטלי, אקוופרסקה, דה-סלבסטרי...
ג'יובינקו,באלוטלי אקוופרסקה ודה-סילבסטרי עוד צריכים להתחשל מעט,לעומת זאת רוסי מונטוליבו ורוזינה כבר צריכים לקבל דקות,הם משחקים כבר מספיק זמן בסריה אה. כמו כן אני לא אבדתי תקווה מרפאלה פאלדינו,שלמרות שלא נותנים לו כבוד ביובה אני חושב שיש לו מה להציע.
אני לא הזכרתי את פאלדינו כי לדעתי הוא לא ברמה של אלה שהזכרתי, ממה שראיתי ממנו אני חושב שהוא יהיה שחקן טוב אך לא ברמה הכי גבוהה, סוג של דה-נטאלה למשל ודומיו.
הגישה הרקובה הזאת גרמה לטוטי לפרוש מהנבחרת. אחריי ששבר את הקרסול, טוטי עשה הכל בשביל לשחק בגביע העולם עבור הנבחרת ואחריי הזכיה החליט שהוא רוצה לקחת הפסקה בגלל אותם בעיות בריאותיות(שעד היום יש לו גלילים מתכתיים בתוך הרגל שמחזיקים את העצם), ומשום מה קיבל תגובות עוינות מגורמים מסויימים בהתאחדות, ממספר שחקנים ומהתקשורת. דונאדוני השאיר את הדלת פתוחה לשחקן האיטלקי הכי טוב שלו אך טוטי הודיע שזה לא הוגן לדעתו להנות מהשלבים המאוחרים של היורו כשהוא לא שיחק אפילו במשחק אחד במוקדמות. פרש כשאיטליה הכי הייתה צריכה אותו? איטליה תמיד תצטרך שחקנים כמו טוטי אבל לא כאשר הוא עבר פציעה כל כך קשה וביקש לנוח כדי להחזיר את המצב הבריאותי שלו לקודמו. אני אישית מסכים איתו שהשחקנים שהתחילו את הקמפיין ועברו את כל השלבים המוקדמים, חייבים להמשיך ברגעי האמת. אני גם בטוח שאצל מאמן יותר מנוסה לא היינו רואים יציאות מוזרות כמו זימונו של קאסנו או הרכבתו בהרכב. אם יש דרך שהמאמן מאמין בה, הוא צריך ללכת איתה עד הסוף ולא להתחיל לעשות שינוים ברגע האמת.
הבעיה באיטליה עכשיו היא שדור של שחקנים אדירים מזדקן (בהתקפה - טוטי, ויירי, דל פיירו, אינזאגי, טוני. בהגנה - מאלדיני, נסטה, קאנאבארו, מטראצי, זמברוטה), והדור של השחקנים הצעירים עוד צעיר מדי (באלוטלי, קייליני, רוסי, ג'יובינקו, פאלוסקי, דה סילבסטרי). אין ממש שחקנים מהטופ בגילאי 23-28, שזה השיא. לכן, צריך לשלב בין הדור הישן - כולל את טוטי, נסטה, קאנאבארו - עם הדור החדש (קייליני, רוסי). שחקנים שבטוח צריכים להיות בהרכב הנבחרת - בופון ופירלו (וקסאנו לדעתי, אבל נעזוב את הויכוח הזה). בכל העמדות האחרות תריך לראות איך השחקנים יראו בעונה הקרובה - האם זמברוטה יחזור לעצמו במילאן, האם העונה הגרועה של גאטוזו חד פעמית, האם לטוני היה סתם טורניר אחד גרוע באופן מקרי, וכו'.
קיילני כבר צריך להיות באנקר בהרכב,אחרי העונה האדירה שלו ביובה והטורניר המאוד מרשים(במיוחד נגד ספרד) הוא בדרך להיות הבלם מס' 1 באיטליה,נקווה שימשיך כך. רוסי גם כבר חייב לקבל דקות,הוא מוכיח את עצמו בויאריאל והוא כבר בגילו הצעיר הספיק לשחק גם באנגליה,גם באיטליה וגם בספרד.חוץ מהשניים האלה יש את דה-רוסי שהוא סוג של באנקר,את אקווילני ומונטוליבו.שוב,אני עדיין מאמין בשחקני המעבר(24~ שעוד לא מימשו עצמם) דוגמת ג'ילא,פאציני ופלאדינו.
רוברטו דונאדוני סיים את תפקידו כמאמן אלופת העולם נבחרת איטליה. דונאדוני ונשיא ההתאחדות לכדורגל אבאטה נפגשו היום במשרדי ההתאחדות וסיכמו על התרת החוזה של דונאדוני שלא ימשיך עד 2010 כפי שסוכם בין הצדדים טרם היורו. התקשורת באיטליה משוכנעת שמרצל'ו ליפי בשעות הקרובות יגיע לרומא ויחתום על חוזה חדש.
ומייד באתר ההתאחדות, מרצ'לו ליפי אלוף העולם חוזר לתפקידו כמאמן האצורי, זה כבר רשמי. http://images.gazzetta.it/Hermes%20Foto/2008/06/26/0K32NVFL--346x212.Xxx
אכן לשם מה הייה עליו לעזוב?! אם עכשיו הוא חוזר, ואולי אחריי זכיה ביורו שכבר לא תתמש הייה יכול לפרוש לחופשי ולהביא את קאפלו במקומו אבל ההתאחדות לא כלכך יודעת לחשוב כמה צעדים קדימה ושהבא אחרי קאפלו יהיה אנצלוטי. אולי אחרי 2010 יחתימו את קאפלו ואולי לאחר 2014 את אנצלוטי.
אמנם לא ממש מפתיע, אבל מינוי בהחלט משמח. כמו שזה נראה כרגע, ליפי הוא זה שיצטרך לבצע את חילופי הדורות בנבחרת. מקווה שהפעם הוא ישאר גם אחרי המונדיאל, לפחות עד 2012. http://img.dailymail.co.uk/i/pix/2007/11_03/MarceloLippiPA_228x357.Xxx
מינוי לא טוב,כמו ביובה,הקדנציה השניה הייתה פחות טובה-ככה יהיה הדבר באיטליה,הוא יצליח כמובן כי הוא מאמן ענק אבל עצם העבודה שכל פעם שרע בוכים לליפי היא פתטית,בדיוק כמונו אוהדי יובה.שאחרי כל עונה רעה אנחנו מסתכלים לשמיים בתקווה שינחת איזה מלאך עם שער לבן וסיגר.
לא יודע אם ליפי זו הבחירה הנכונה, כי הוא הגיע לשיא בעצם ב-2006, לכן כל תוצאה אחרת חוץ מזכייה ב-2010 תיחשב ירידה מבחינת רמת ההישג. מה שבטוח, ההתאחדות עשתה בשכל כשאמרה שלום לדונאדוני. עשה לנו יותר מדי התקפי לב במוקדמות, הרס לנו סיכוי לדאבל. יש שחקנים גדולים, ויש מאמנים גדולים. לפעמים הם חופפים, ולפעמים לא. תודה רבה ולא להתראות!
ליפי רצה להוכיח שבלעדיו זה לא ילך, להוכיח שזה לא השחקנים, זה הוא, מאמן אחר לא יצליח. אז נכון שהוא גאון, אבל המהלך הזה היה איפשהו תשומי או שלא יודע. משהו פה דפוק ברמות.