הדיון של המלך ראול:: סופה של אגדה. ראוליטו פרש מכדורגל ומכהן כשגריר של הליגה הספרדית

הנושא בפורום 'פורום כדורגל ספרדי' פורסם ע"י Raulito, ‏26/7/10.

  1. Raulito Madridista

    הצטרף ב:
    ‏22/11/05
    הודעות:
    39,383
    לייקים שהתקבלו:
    3,500
    מין:
    זכר
    הגדול מכולם

    ימים קשים עוברים עלינו המדרידיסטאס. לא מדובר בעוד הפסד, גם לא בעוד תואר שאבד או בהשפלה מול ההם. עם כל אלה למדנו להתמודד. וגם כשזה באוויר כבר תקופה ארוכה ולמרות שזה בלתי נמנע, עדיין קשה לעכל ועוד יותר קשה לכתוב על זה לקראת היום שמצפה לכולנו. בתור ראוליסטה בנשמה, השתלטתח על הידיים הרועדות וכתבתי את שעל ליבי.

    ימים קשים עוברים עלינו המדרידיסטאס. לא מדובר בעוד הפסד, גם לא בעוד תואר שאבד או בהשפלה מול ההם. עם כל אלה למדנו להתמודד. וגם כשזה באוויר כבר תקופה ארוכה ולמרות שזה בלתי נמנע, עדיין קשה לעכל ועוד יותר קשה לכתוב על זה לקראת היום שמצפה לכולנו. בתור ראוליסטה בנשמה, השתלטתח על הידיים הרועדות וכתבתי את שעל ליבו.

    כבר חודש ימים אני בחרדה, מייד אחרי העבודה אני רץ למחשב כדי לראות אם יש חדש בגיזרת ראול. זה היה באוויר, כמאמר הקלישאה, אבל בכל-זאת אני לא מעכל. אני נזכר בכל הימים בהם אמרתי 'הכדורגל הוא אכזר', כיצד כישלונות של ריאל מדריד היו מכניסים אותי לשביזות ועצבות. עכשיו הכל מקבל פרופורצייה נכונה – עוד החלטה מטופשת של פרז לגבי סגל השחקנים, עוד הדחה מאכזבת בשמינית גמר ליגת האלופות או עוד הפסד בסופר-קלאסיקו שהפך לדבר שכיח - הכל חארטה ונחשב כאין וכאפס לעומת מה שיקרה היום. אני לא זוכר את עצמי באמת בוכה באמת מכדורגל פרט לשבוע האחרון בעונה הזו המטורפת של הפועל ת"א. הפעם אני בטוח שהדמעות יזלגו בלי הפסקה.

    כשהייתי בכיתה ב', אחד מחבריי לכיתה בא עם חולצה של ראול. עד אז לא התעניינתי כל-כך בכדורגל. שאלתי אותו מי זה ראול ומה זה ריאל מדריד. החבר סיפר לי הכל ומאז אני עוקב אחריו. אני אוהד ריאל מדריד אבל גם אוהד את ראול לא פחות. "ראול הוא ריאל מדריד וריאל מדריד היא ראול", משפט עצום של אמיליו בוטארגיניו ולא יכולתי לנסח זאת באופן טוב יותר. ראול מבחינתי הוא הכדורגל העולמי והוא מסמל את כל מה שיפה בכדורגל – הרגש, הענווה, הצניעות למרות היותך כוכב-על, ההשקעה.

    כבר כמה ימים חשבתי על פוסט בעקבות עזיבתו של ראול. קרוב לוודאי אתם זוכרים את החפירה המטורפת שלי על לואיס פיגו, את התמונות הרבות של זיזו שהעלתי מהמחשב שלי, את ההרגשה הרעה מעזיבתו של רובן או פיטוריו של קאפלו. כעת החלטתי לכתוב משהו מהלב. חשבתי לחפור כאילו אין מחר – לכתוב את הפרופיל של ראול מחדש, לשים על שרת את כל התמונות המיוחדות של ראול שיש לי על המחשב, ליצור פינת מולטימדיה אדירה מכל הקליפים והרגעים הגדולים של ראול שנמצאים ביוטיוב, לנבור בארכיון הקטן שיש לי במגירות בחדר ולהוציא משם כתבות נהדרות על ראול, או פשוט לפרוס רשימה אדירה עם כל הרגעים הגדולים של ראול במדי ריאל מדריד. אבל פשוט קצרה היריעה מלהכיל – אם אתחיל פרוייקט כזה הוא לעולם לא יגמר, עם כל הפרפקציוניזם שבי. מה גם שאני בכלל הרוס, שבור וגמור מהידיעה הזאת, אין לי חשק לכלום.

    http://img836.imageshack.us/img836/6028/raul1.Xxx

    במשך הזמן בו התחלתי להתעניין בכדורגל, בעיקר בשנים המוקדמות, היה לי מנהג לשאול אנשים מי לדעתם השחקן הטוב ביותר בעולם. כמעט ולא ענו לי את התשובה לה חיכיתי – ראול, אבל את מי זה מעניין. מבחינת המוטיבצייה(הוא בכל יום עולה למגרש כאילו זה עתה מגיעה הופעת הבכורה שלו ואין עוד שחקנים כאלה בכדורגל), ראיית המשחק, חוכמת המשחק והתנועה ללא כדור – ראול מקבל בלי ספק את הציון 10. בשאר הפרמטרים הוא אומנם היה נחות – לא היה דריבליסט כמו רונאלדו, איילה כמו הנרי, מבקיע צמד משני מצבים כמו רוד ואני יכול להמשיך. אבל ראול היה שילוב של כל-כך הרבה דברים ובכל שאר הבחינות הוא מקבל ציון 8 – היה לו בארסנל מכל דבר. ראול היה חמקמק, תכליתי ו-וירטואוז. שבוע אחרי שבוע הייתי מתמוגג מהואסילינות שלו מעל השוערים שאכלו את התרגיל הזה שוב ושוב. בנוסף אני זוכר ציטוט של רמי וויץ אחרי החמצה של יעקובו ב-2002. החלוץ של חיפה ניסה להקפיץ את הכדור מעל השוער אך לא הצליח להכניס את הרגל מתחת לכדור, והשדר אמר –" לא ככה עושים זאת, שאל את ראול".

    אני בחרתי בו גם ככדורגלן העשור ואני יודע שהבחירה הייתה סובייקטיבית, האהבה לראול מעט עיוורה אותי, אולם על דבר אחד אין עוררין – מדובר לא בספורטאי העשור אלא באחד הספורטאים הגדולים בהיסטוריה. כפי שתמיד קראנו בכל כתבה עליו ב'שם המשחק' או במקור אחר – מעולם ראול לא נכנס ללכלכוך בין ריאל מדריד לברצלונה. ותראו לי שחקן נוסף שבא למחוא כפיים לשוער אחרי שזה הציל גול שלו. ראול הוא דוגמא למופת.

    http://img709.imageshack.us/img709/8365/raul2k.Xxx

    אז יבואו מאייקון, יבוא ג'רארד או אפילו יבוא מסי. נעבור סוף-סוף את שמינית גמר הצ'מפיונס המזורגג הזה. מבחינתי ריאל מדריד בלי ראול לעולם לא תיהיה אותו הדבר. הרי אם נזכה בגביע וודאי שאשמח, אך תיהיה לי צביטה אדירה בלב שראוליטו הוא לא זה שמניף אותו. אני אקח כנראה כמה ימי חופש מכדורגל כדי לנסות לעכל את העזיבה של ראול. יכול להיות שבשריקת הפתיחה תגיע ההתרגשות ואז החור העצום בלב ייסתם מעט. ואולי דווקא הכאב ייגדל – השחקנים עולים על כר הדשא בברנבאו ואין את הגראנדה קפיטן עם החולצה מספר 7 שמוביל אותם. הוא נמצא בשאלקה...

    אף שחקן אחר לא יוכל לגרום לי להתרגש כל-כך משער שלו, לשאוג בקולי קולות את ה- Gol De Raul, ללכת למחרת עם החולצה שלו לבית-ספרכל מקום אחר. יכול להיות שבזמן האחרון ההתרגשות שלי עלתה כי הרחתי את הסוף, ופתאום שער של ראול זה כבר לא מובן מאליו, אך בכל-זאת. לא יהיה עוד שחקן שאני אשמור כל תמונה שלו במחשב(למעלה מ-3000), כל שער, אתרגם כל פיסת ראיון מהמארקה או ה-AS, קלף סופרגול ששמים קרוב לחזה ומטילים איתו פוג או צבע למי שמכיר...החולצה האמיתית שקנו לי מספרד בשנת המאה תישאר לנצח – זה דבר קדוש. יש לי גם עוד שתי חולצות מזויפות, ארבע בובות, אינסוף פוסטרים, שלט לחדר...

    לערער על החלטתו של ראול ולהתאכזב ממנה זה אולי מעשה לא הוגן מבחינתי, אבל זו האמת. כבר כמה שנים אנחנו שומעים את המנטרה 'בעונה הבאה ראול יהפוך לשחקן ספסל'(הדיבורים הראשוניים הגיעו עם מינויו של קמאצ'ו לתפקיד אחרי עונה חלשה של ראול, וההמשך העיקרי היה עם בואו של קאפלו), וראול בצניעות האופיינית לו תמיד אמר כי טובת הקבוצה חשובה יותר ואין לו בעייה לשבת על הספסל. והנה מגיעה עונה בה לא בונים עליו כשחקן הרכב ראשון, וראול מחליט לעזוב, למרות שבמועדון רצו שיישאר ונתנו לו את האפשרות להחליט בעצמו. אני בטוח שמוריניו לא היה מתייחס לראול בבוז כפי שהיה פלגריני. זה כואב בלב שראול היה יכול להישאר והוא עזב מבחינה שלו. לו היה נזרק הייתי חושב שההנהלה היא ביזיון, אבל הייתי יודע שראול נקי במאה אחוז מהעניין הזה. ראול מבחינתי הוא אלוהים והוא אפילו אגדה חזקה יותר ממאלדיני, אבל יש משהו קסום בעניין של להעביר קריירה שלמה במועדון אחד. החוזה שלו גם ככה נגמר בעונה הבאה אז הוא היה יכול לסיים את החוזה ואולי בעונה הזאת עם מוריניו יצוץ לו בטעות איזה גביע אירופה שראול היה יכול לרשום ברזומה.

    http://img210.imageshack.us/img210/899/raul3e.Xxx

    אני ממש לא יודע מה עושים עכשיו. במשך כל היום העברתי את הזמן בסריקה עמוקה של יוטיוב. צפיתי בכל-כך הרבה קליפים(גם בקליפ שאני הכנתי עם 30 השערים היפים שלו בקריירה – לא חשבתי שהקליפ יהיה קליפ פרידה, אבל זו מזכרת לפחות) כדי להיזכר ברגעים היפים ולהתרגש, לוודא שלא היה אף קטע חשוב שפיספסתי או לא הכרתי במרוצת השנים, בין אם מדובר בגול מעונה נידחת ובין אם מדובר בבישול גאוני או קטע מחגיגות אליפות. אולי זה המקום לספר על כך שבצעירותי הכנתי במחשב מצגת על ראול והייתי מעדכן אותה באופן שוטף אחרי כל משחק ומשחק עם מיטב התמונות. המצגת החזיקה מעמד שלוש שנים ואז התייאשתי, אך כמובן שזה עדיין שמור לי במחשב.

    יש בי דחף עצום בכל-זאת כן להזכיר כמה רגעים גדולים. בראש ובראשונה – המשחק נגד מנצ'סטר יונייטד ב-2003. ראול, יחד עם זיזו, הציג כדורגל מושלם באותו ערב. פרגוסון לא סתם אמר את מה שאמר. ראול הוכיח שילוב בין יכולת אישית לקבוצתית והוא פירק את אחת הקבוצות החזקות בעולם, אולי במשחקו הטוב ביותר בקריירה. הרגע השני הוא השלושער נגד ויאדוליד עונה אחר-כך, לפני שהתחילו הצרות. כל גול היה יותר יפה מהשני. שער נוסף שאני אקח איתי הוא הגול בקלאסיקו נגד ברצלונה כבר בדקה השנייה. זה כל-כך התאים לו להבקיע בנגיחה עם כל הלב, בטיימינג הזה, מול היריבה הזאת. ראול במיטבו אם יורשה לי לומר. אני מעדיף לעצור כאן כי באמת קצרה היריעה מלהכיל.

    ואי-אפשר בלי להזכיר את הירידה הדרסטית בכושר, פתאום, בום-טראח, בלי הודעה מוקדמת. תוך שנה אחת ראול איבד ממהירותו, מהתחכום, מהביטחון. להאשים את רונאלדו בכך לטעמי זה פשוט זלזול בראול עצמו. אין לי ספק שלולא התקופה הזאת(ואני אומר זאת לא בפעם הראשונה – אני בטוח שיש משהו עם התספורת. לא מתאים לו שיער ארוך!), ראול היה מגשים את החלום ועובר את זארה. הוא כל-כך ראוי להיות מלך השערים של הליגה הספרדית מאז ומעולם, וכמה עצוב שזה כבר לא יקרה...

    http://img227.imageshack.us/img227/6531/raul4.Xxx

    ראול היה מקופח על-ידי הפרשנים מחוץ לספרד במשך תקופות ארוכות, אם אתם שואלים אותי. אף-פעם לא היה סביבו באז כמו שקרה אצל בקהאם, זידאן, רונאלדו ועוד, והיו תקופות שהוא היה חד-משמעית לא פחות טוב ואף יותר טוב מהם. העובדה שלא זכה בכדור הזהב היא רק אחת מהדוגמאות לכך, אבל מי שלא ידע להעריך את ראול לדעתי זו רק בעייה שלו.

    כתבתי כל-כך הרבה ואני עדיין מרגיש שזה לא מספיק, שהייתי צריך להגיד יותר(גם ניסיתי לעצב תמונות בפוטושופ - רציתי לשים תמונה אבל שום תמונה לא הייתה מספיקה אז ניסיתי לאחד כמה ביחד), בטח כשמדובר על ראול. וכשמדובר על ראול, אסור לסיים את הטור\ כתבה (תקראו לזה איך שבא-לכם) באור שלילי. אני פשוט רוצה להגיד תודה על כל הרגעים הגדולים, שצריך ספר שלום כדי למנות אותם. ותודה על כך שזכיתי לראות את הגאון הזה משחק. בשבילי הוא הגדול מכולם. לא נשכח אותך לעולם ראול גונזאלס בלאנקו. ראול הוא ריאל מדריד, וריאל מדריד היא ראול.

    בפעם האחרונה באמת: הקליפ שלי על ראול

     
  2. קרלס פויול5 Member

    הצטרף ב:
    ‏20/3/10
    הודעות:
    1,159
    לייקים שהתקבלו:
    9
    מין:
    זכר
    http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx . כאוהד ברסה אני חייב להגיד שהתרגשתי מההודעה שלך, אני אמנם לא יכול להזדהות איתך או להרגיש את הגכאב שלך(והסיבות ברורות), אבל אני חושב שזה באמת היה מרגש לקרוא את מה שכתבת, דבר שלא קורה לי הרבה עם שחקנים של קבוצות שנואות עליי. בסופו של דבר אני לא בטוח אם הוא היה הסמל הכי גדול של העשור האחרון, או אפילו הסמל הכי גדול בריאל(לפי מה שהבנתי מאוהדי ריאל "זקנים" יותר, די סטפנו נחשב גדול יותר). אבל היה בו משהו מיוחד שגם לרבים כ"כ להתאהב בו וגם גרם לאמיליו בוטארגיניו לומר את המשפט הידוע. אני חושב שבניגוד לסמלים אחרים על הפלאנטה, היה לי די ברור שראול לא ישחק כל הקריירה בריאל, כי הוא חלוץ וחלוצים בד"כ לא משחקים כל הקריירה במועדון גדול, כי בניגוד לשוער , לבלם או קשר אחורי חלוצים כמעט תמיד לא יכולים להגיע לגיל 33-35 ולתת יכולת גבוהה ובמועדונים רציניים אם אתה מתחת לרמה המקבולת אתה בחוץ, ואפשר לראות את הירידה הזו בשנתיים האחרונות, ראול שפרץ בגיל מוקדם יחסית גם ירד ברמה מוקדם יחסית(כבר מגיל 28-29 התחילה הירידה) ובשנתיים- שלוש האחרונות ניתן לראות ראול שבעיקר דוחק או מבקיע באחד על אחד מקרוב והוא לא אותו חלוץ אימתני של שנות האלפיים המוקדמות. אז לטעמי אם לא העונה אז בעונה הבאה, אבל היה ברור שברף שריאל מציבים וברף שראול מציב, מתישהו זה יתנגש ויקרה הבום שיגרום לעזיבת ראול מריאל.
     
  3. Scouser Tommy משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏1/7/07
    הודעות:
    12,965
    לייקים שהתקבלו:
    6,660
    http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx
    ענק דור... אני רק מקווה שאני לעולם לא ייאלץ לכתוב טור כזה על ג'רארד, אלא רק בפרישה שלו כמובן. אני מנסה לדמיין כמה זה יהיה קשה לי וכמה זה קשה לך, ופשוט לא מצליח. פוסט מעולה.
     
  4. eran levy Member

    הצטרף ב:
    ‏10/12/09
    הודעות:
    2,699
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אני חייב להודות שאני דווקא די מבסוט מהעזיבה של ראול את ריאל מדריד. עכשיו הוא יגיע לגרמניה, ורק חבל שהרטה בליגה השניה, אחרת הייתי רואה אותו ואת שאלקה בברלין. ראול עשה את מה שהכי טוב עבורו, ולכן דעתי היא שאין צורך להתאבל על עזיבתו, אם באמת אכפת לאוהדים ממנו עצמו. גם אם עצוב לו לעזוב את ריאל הוא עושה את זה, בטח לא בשביל כסף. גם לו מגיע להנות בגיל 33, ולראול גם בעוד שנתיים יהיה ביקוש, כך שאין שום דבר נורא בעזיבה שלו. אל תתאבלו, כמו שתמיד אומרים על כל קבוצה - ריאל מדריד תמשיך להתקיים ולהצליח, עם ראול ובלעדיו.
    חוץ מזה, דור, אם ראול הוא השחקן הנערץ עליך זה ממש לא אמור לשנות איפה הוא משחק - הוא עדיין יהיה השחקן הנערץ עליך.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏26/7/10
  5. Ajax Amsterdam Member

    הצטרף ב:
    ‏14/3/09
    הודעות:
    4,777
    לייקים שהתקבלו:
    1,826
    במלים פשוטות עם כל הכסף של ריאל מדריד היה לה נשמה ונשמה אי אפשר לקנות בכסף.שחקן אדיר.רקורד אדיר יש לשחקן.אפילו אוהדי ברצלונה מעריכים אותו סמל ענק שתמיד נזכור
     
  6. rooney-7 Member

    הצטרף ב:
    ‏5/8/07
    הודעות:
    211
    לייקים שהתקבלו:
    0
    בתור אוהד מנצסטר יונייטד,תמיד אזכור את המשחקים מול ריאל מדריד מאמצע העשור.אלו היו מפגשים מרגשים, בין שתי קבוצות שמה שאיפיין אותם זה הקלאסה,ההתנהלות האצילית על המגרש.
    קשה להסביר איך רואים אצילות במשחק כדורגל,אך באותם משחקים זה מה שראיתי.אולי זה נבע מכך, שהראש של כל השחקנים היה תמיד למעלה,צירופי מסירות שהיו מלאכת מחשבה,וגינוני כבוד ששמורים רק לשני קיסרים שנלחמים בקרב ישיר.


    בשבילי,הסמל של אותו משחק אצילי מהצד שלנו הוא פול סקולס,אך אי אפשר היה שלא לכבד את הקיסר המנצח,ראול שמו.שניהם שחקנים מהדור שהבינו את משמעות המילה ענווה וקלאסה.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏26/7/10
  7. המבין Member

    הצטרף ב:
    ‏28/3/09
    הודעות:
    467
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אני באמת רוצה לבכות. השחקן הכי אהוב עליי, הסמל הכי גדול, והשחקן הכי גדול בתולדות המועדון הכי גדול בעולם עוזב. ראול הוא אחד מהחלוצים הגדולים בכל הזמנים ובלי שמץ של ספק, הוא אחד השחקנים הכי אהודים בכל הזמנים. אפילו האוהדים של ברצלונה כיבדו אותו מאוד, ולדעתי אין אף בנאדם בעולם ששונא את השחקן הענק הזה עם האישיות המדהימה הזו. זה יום קשה לכל אוהדי ריאל, אבל אני בטוח שנראה את ראול חוזר אלינו במקודם או במאוחר, לא בתור שחקן אלא בתור מאמן, או עם תפקיד במועדון.

    להתראות ראול, גדול שחקני ריאל מדריד.
     
  8. Efm Member

    הצטרף ב:
    ‏16/6/05
    הודעות:
    66
    לייקים שהתקבלו:
    0
    יומיים נוראים. קודם גוטי, הגאון, האיש לעת צרה, ועכשיו...

    באמת שצריך ספר כדי לסכם את מה שראול עשה בריאל.
    כל היום אני משוטט בפורומים, קורא עוד הודעה ועוד תגובה על איך שראול נחקק בזיכרון-
    נזכרים בגולים נגד ברצלונה, נגד מנצ'סטר, השלישי בגמר נגד ולנסיה, הראשון נגד לברקוזן.

    אבל שערים בלתי נשכחים יש לכל השחקנים הגדולים. מה שמבדיל את ראול מכל השאר, מעבר
    ליכולת, זה האופי: אני לעולם לא אשכח את המלחמה- גם כשהכל אבוד. ראול רץ עם הכדור
    לחצי בפיגור, מוחא כפיים ומעודד את כולם אחרי שקיבלנו גול, עומד ליד המאמן בספסל
    ומדרבן ברגעי הלחץ הגדולים ביותר (אני לא חושב שיש אוהד ריאל שלא רואה את התמונה
    במשחק החלומות נגד סראגוסה ב2007).

    אומרים שאף שחקן הוא לא מעל המועדון, ראול היה הכי קרוב לזה.
    מאז שאני אוהב כדורגל (בערך בגיל 6, היום אני בן 21) ראול שם, במדים הלבנים.
    זה כבר לא יהיה אותו דבר.

    אין ספק שהסתיים עידן במדריד.
    העידן של ראול- ווינר בנשמה, ספורטאי למופת וכדורגלן ענק. סמל, קפטן, מלך, מס' 7- אגדה.

     
  9. שגיא Guest

    לא נשארו הרבה שחקנים שמזוהים כלכך עם קבוצה מסויימת. ראול הוא אחד הבולטים שבהם. אף פעם לא אהבתי את ריאל מדריד. למען האמת אפילו סלדתי ממנה. את ראול לא הצלחתי לשנוא. לא רציתי לשנוא. שחקן ענק שעשה כמעט הכל בקריירה שלו. קצת חבל ועצוב שככה מסתיימת הקדנציה שלו בריאל מדריד. יותר מזה שיהיה מוזר לראות את ריאל בלי ראול, יהיה עוד יותר מוזר לראות את ראול בלי ריאל. הוא מסוג השחקנים שהיה אפשר לדעת כמעט בוודאות שישאר כל הקריירה שלו בריאל מדריד.

    המציאות לפעמים קצת שונה והפרק הזה נגמר. סוף תקופה בריאל. סוף תקופה לראול. שחקן ענק.
     
  10. ארסנל ונגר Member

    הצטרף ב:
    ‏5/11/08
    הודעות:
    913
    לייקים שהתקבלו:
    0
    מטרתי היא לא להרוס את האשכול היפה שנכתב פה, אבל מה שאכתוב הוא מתבקש נוכח המחמאות על אופיו המושלם של ראול.

    זכורה לי הכתבה שפורסמה במעריב, ובה מראים את ראול ולואיס פיגו מצטלמים יחד עם כמה אוהדים מהאולטראס של ריאל, כשלפניהם השלט "כל היהודים לרכבות".

     
  11. ArsenalFan Member

    הצטרף ב:
    ‏18/8/03
    הודעות:
    5,994
    לייקים שהתקבלו:
    0
    טור יפה, ראוליטו. הייתי מציע לך לנסות ולשלוח את הטור המוצלח הזה לאחד העיתונים או האתרים הגדולים (מבלי להמעיט בגודלו של אייסוקר, כמובן http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx), עם קצת עריכה מתבקשת הטור הזה יכול להיות כתבה מצוינת עם קרדיט ראוי.

    אני די מופתע שראול עוזב עכשיו, למען האמת. נכון שהוא נדחק החוצה לא מאתמול, אבל הייתי מצפה שעם בואו של מוריניו הוא ירצה בעצמו לנסות ולשוב להילחם על המקום שלו. עוד יותר מכך, ציפיתי שמוריניו יילחם כדי לשמור עליו (וגם על גוטי, אם כי אין מה להשוות בין השניים). הוא ידע גם בצ'לסי וגם באינטר ליצור את הקשר המיוחד עם הכוכבים המקומיים, אפילו אם הם לוקחים תפקיד יחסית שולי במועדון. כל מי שראה את הפרידה שלו ממטראצי באינטר יכול להבין על מה אני מדבר. בכל אופן, גם לי היה קשה לשנוא את ראול למרות חוסר חיבה בולט למועדון שהוא ייצג, משהו בריאל מדריד כבר לא יהיה אותו דבר בזמן שהוא לובש חולצה של מועדון אחר. אני רק מקווה שהוא ינחת בסופו של דבר בבונדסליגה.

    בנימה קצת אחרת: אני מחשיב את עצמי די בר מזל שזכיתי לראות את השחקן שהיה הכי מזוהה עם ארסנל בדורות האחרונים ואיתו גדלתי להכיר את הקבוצה (טוני אדאמס) ואת השחקן האהוב עליי בכל הזמנים שהפך להיות גיבור של דור שלם (דניס ברגקאמפ), פורשים במדי הקבוצה אותה אני אוהד, בדרך הראויה ביותר. ככה גם ראול היה צריך לסיים את הקריירה שלו, בעוד כמה שנים. במובן הזה, אני יכול לנסות להבין איך אוהדי ריאל שמבחינתם הפנים של ראול היו הפנים (היפות?) של המועדון מרגישים, אבל אני לא חושב שאני אצליח להבין אותם לחלוטין. אני בטוח שהם ימשיכו לאהוב אותו מרחוק.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏27/7/10
  12. המבין Member

    הצטרף ב:
    ‏28/3/09
    הודעות:
    467
    לייקים שהתקבלו:
    0
    מתי?
     
  13. cazzo Il Capocuoco

    הצטרף ב:
    ‏28/8/04
    הודעות:
    13,083
    לייקים שהתקבלו:
    827
    לא צריך לקחת ללב כל שטות.

    אני אזרח ישראלי, ונחשב גם "יהודי" אבל יש לי חבר מהאירידוצ'יבילי של לאציו. נו אז?
     
    נערך לאחרונה ב: ‏27/7/10
  14. Nigel de Jong משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏7/3/08
    הודעות:
    16,591
    לייקים שהתקבלו:
    9,771
    אני בטוח אם נעשה סקירה על האישיות של כל שחקן ועל השקפותיו הפוליטיות נגלה שכמה מהם חלאות וכמה לא בדיוק חושבים כמונו אז עדיף שנתרכז רק בכדורגל ולראול היה הרבה מזה.

    אני מניח שאיקר קסיאס ימשיך בריאל ועוד יסיים שם את הקריירה אבל הוא לעולם לא מתקרב למה שראול היה, ראול היה ריאל מדריד וריאל מדריד הייתה ראול, משפט כ"כ חכם ונכון, ראול אמנם לא היה "נוצץ" כמו רונאלדו ובקהאם אבל תמיד היה המניה הבטוחה גם למרות שלא היה לו טכניקה ודריבל ברמה עולמית תמיד השערים שלו היו נקיים ועם הרבה חוכמה ונשמה, קצת לא מובנת לי ההחלטה ללכת לשאלקה אבל זה מעיד על האופי של ראול שיכל ללכת לארה"ב/איזה מדינה ערבית עם הרבה נפט ולהעביר את הזמן עד הפרישה אבל הוא בחר ללכת לאתגר של שאלקה כדי לנסות להצעיד אותם לאליפות אחרי יותר מ-50 שנה ולהישאר בתודעה, ווינר, פייטר, שחקן ענק.

    הנה השער שאני זוכר ממנו בגמר של 2000 נגד ולנסיה, גם לרוץ ככה על המגרש שלם ולסיים בקלאסה המוכרת שלו, שער גדול שאני שמח שזכיתי לראות בלייב:

     
  15. shlomydavid מנהלים

    הצטרף ב:
    ‏11/6/04
    הודעות:
    14,891
    לייקים שהתקבלו:
    484
    דור, טור מדהים. מרגש ברמות..
    אין מילים שיתארו את הצמרמורת והכאב ששמעתי לראשונה על המעבר האפשרי הזה. ככל שהזמן חלף מאז ההודעה הראשונית, האמנתי שזו סתם ספקולציה וראול ישאר בסוף בריאל. האמת שלא האמנתי שהיום הזה יגיע בכלל.
    בסופו של דבר כן הגיע היום הזה שבו ראול, המלך הבלתי מעורער של ריאל מדריד, עוזב את המועדון שהוא היה כ"כ מזוהה איתו.
    אני אישית התחלתי לאהוד את ריאל רק בגללו, והאמת שבשנים האחרונות שהוא כמעט ולא שותף, גם האהדה שלי לריאל פחתה.
    אני כמובן אמשיך לעקוב אחריו גם בשאלקה, אבל לצערי זה לא יהיה אותו הדבר.
    אני לא יודע מי הקפטן של שאלקה, אבל לראות את ראול בלי הסרט על היד זה יהיה מוזר.
    אני מקווה שאף אחד לא ילבש יותר את המ"ס 7 בריאל מדריד, ואני מאחל ליום שהוא יחזור לריאל בתור מאמן או כל תפקיד אחר.

    בהצלחה ראול גונזאלס בלאנקו.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏27/7/10