התפיסה שלך היא מאוד בעייתית, בהתחלה חשבתי שאתה רואה רק בפלסטינים כאויבים שלך. מזל שלא כל האנשים בהנהגה הישראלית חושבים כמוך, ישראל צריכה את שכניה הערבים כדי שתוכל להתקיים בצורה תקינה ולאורך זמן רב, במלחמה אי אפשר ששני הצדדים ינצחו, או שאחד מפסיד והשני מנצח, או שפשוט אין מנצח ואז שני הצדדים מפסידים. מה שאני בעצם אומר, זה שעכשיו ישראל כביכול מסתדרת טוב עם "האויבים" הערבים, אבל מצב זה לא יכול להימשך לעד, לכן אין מנוס משלום אזורי, הבעייה כרגע היא שיש אנשים די משפיעים בשני הצדדים שלא מעוניינים בזה.
איך אתה מציע לקרוא לעם שיושב ברצועת עזה, ובבחירות 99 ממנו הצביעו בעד החמאס שהוא ארגון טרור ורצח שיורה על אוטובוס של ילדים, ועל בתים של תושבים? ידיד? חבר? במלחמת העולם השניה, הנאצים ירו טילים, והפציצו ערים באנגליה ללא אבחנה, ובתגובה, בעלות הברית הפציצו בתחילה רק מפעלי נשק ומטרות צבאיות בגרמניה הנאצית. לאחר שהמסר לא הובן, בנות הברית הפציצו בגרמניה ללא אבחנה, גם ביפן, וכך אני מציע לצה"ל לנהוג. עצוב, אזרחים נהרגים, וזה החרא הגדול במלחמה, מלחמה שלא מדינת ישראל יזמה. אני בהחלט מבין את האנושיות שלך, ואת החמלה על חיי-אדם, אבל חיי אדם קיימים גם בשטח מדינת-ישראל, בבאר שבע, בחיפה, בגליל, בת"א, בירושלים, בכל מקום בו אזרחים רוצים רק דבר אחד, שקט ושלווה. הייתי במלחמת לבנון הראשונה, בלשון המעטה לא נהניתי. מלחמה זה חרא, שלום זה דבש, אבל כדי שיהיה שלום, צריך שני צדדים שירצו אותו, כמו ריקוד טנגו.
מה זה שלום איזורי? אתה יכול בהחלט לחתום על הסכם שלום עם גורם זה או אחר, אבל השאלה האם הנייר הזה יהיה שווה יותר מהדיו שבו השתמשנו? ישראל יכולה לוותר כבר היום על כל עקרונותיה ולחתום על הסכם עם אבו מאזן? מה יצא מזה? שלום בטוח לא. שלום זה לאו דווקא נייר חתום. שלום גם יכול להיות אם כולם יפחדו לפגוע בישראל בדרכים כאלה ואחרות ואז יהיה שקט. אותי השלום במובן של הסכם לא מעניין כלל וכלל. לעולם לא יהיה כאן שלום אמיתי עם הפלסטינאים, כי הסכסוך עמוק מדי.
חיים, אני לא מציע לך לקרוא להם בשם מיוחד, אבל את הבחירה בחמאס אפשר לשייך גם לגורמים אחרים, בנוסף לטרור של חמאס אשר מופנה כלפי מדינת ישראל. חוץ מזה, הבעייה עם המושג היא אישית ושייכת רק אליי, אני משתדל עד כמה שאני יכול לא להשתמש במילה הזו ואשמח אם ביום אחד כולנו נפסיק להשתמש בה. אני האחרון שצריך להזכיר לו שיש גם חיי אדם בתוך שטח מדינת ישראל, בבית חונכתי שלא נכון ולא צודק לצדד לאף צד, כמו שכואב לי על ילד שנהרג כתוצאה מהפצצה של צה"ל, כואב לי גם על ילד שנהרג בגלל רקטה של החמאס. אלכס, כמובן שהשאיפה היא לשלום אמיתי שיכלול בתוכו שיתוף פעולה אמיתי בין המדינות, אבל גם שלום קר כמו עם ירדן או מצרים הוא מן הסתם עדיף על המצב הנוכחי. יבוא היום וגם הערבים יבינו ויפנימו שיש פה מדינה שאי אפשר להוקיע ושצריכים לחיות איתה בשלום, זה עניין של זמן, אני אף פעם לא מאבד תקווה, השלום יבוא מתישהו ולכן צריכים לעשות פעולות שמקרבות את בואו של השלום ולא ההיפך.
ממדו תסלח לי אבל זה מילים ריקות מתוכן, מהסוג שפרס נוהג להגיד בכל מיני טקסים. המציאות בשטח היא כפי שתיארתי. סכסוך קיומי עם הפלסטינאים. לגבי השלום עם מצרים וירדן, כאן היה חלק מכריע למנהיגי המדינות הללו. כרגע המשך השלום עם מצרים בספק, בגלל שמובארק, עמוד התווך של השלום, הופל. בינתיים מי שמנהיג את המדינה שם זה עדיין קציני מובארק, אבל היציבות שם נפגעה מאוד ואני פסימי. בירדן אותו דבר, משפחת המלוכה הייתה תומכת גדולה בשלום, אבל גם השלום הזה יפול, אם הרוב הפלסטיני שם יבצע הפיכה.
לא צריך שלום עם הפלסטינאים, להיפך. צריך להתרחק מהם כמה שאפשר. מבחינתי שהם יהיו כמו סוריה ולבנון. הדבר היחיד שאני לא רוצה זה שהם יהיו איתי באותה מדינה.
זכותך לחשוב שדבריי הם ריקים מתוכן, אבל כמו שבגין עשה שלום עם סאדאת וכמו ששרון ביצע את תוכנית ההתנתקות גם הקיצוניים ביותר יכולים להתמתן ולהתקדם לקראת הליך שלום, בגלל זה אני חושב שלא צריך אף פעם לאבד את התקווה.
מאממדו- באמת מתוך שאלה כנה ואמיתית, כאחד שלא יודע ולא כ"כ ראה ושמע יש מעט/הרבה ערבים שרוצים שלום וחולקים גם חלק נכבד מהדעות שלך? אני מתאר לעצמי שכן, אבל הייתי רוצה לשמוע את זה ממך ובאיזה רמה וגודל אנשים מהצד הערבי מאמינים בשלום, אם בכלל...
אני לא יודע אם זה הרוב או לא, אבל לא חסר אנשים מהמגזר שחושבים כמוני. אני לא מאמין שיש בן אדם שלא רוצה שלום, השאלה היא על מה הוא הולך לוותר כדי להשיג את השלום הזה?! בוא נגיד שעל זכות/תביעת השיבה יש קונצנזוס בקרב המגזר הערבי שמדובר בזכות ולא רק בתביעה. אך יש כמה שאלות שצריך לשאול על הדרך: איך אפשר להשיג את הזכות הזו? האם בכלל אפשר להשיגה? ואם כן, באיזה דרך?
אין לי מושג למה אתה לא מסוגל לנהל דיון בצורה נורמלית מבלי להתחיל עם: אתם, הם, העם שלך, צבועים, כלבים, בני זונות וכו'..... בקיצור, כמו שב-"עם שלי" יש רוצחים ולא אנושיים, גם בעם שלך יש, הבעייה שלך היא שאתה תופס מהעם שלך עם נעלה על שאר העמים שאין מצב שיהיו בתוכו רוצחים או טרוריסטים, מה אני אגיד לך? תמשיך לחיות בסרט. אגב, שני העמים הם המצאה, אני לא משתייך לאף עם, לאום או דת.
אני לא מצליח להבין מה הבעיה שלך עם הסגנון שלי? נכון אני בוטה אבל ישיר אני לא מעוות את האמת ולא מצייר לך פרחים מסביב למטען חבלה. רוצח הוא רוצח.מחבל הוא מחבל. אם אתה לא מצליח לזהות בצורה ברורה ונחרצת את ההבדל בין שני העמים אז כנראה שאתה חי בסרט. אל תנסה להתחיל בכלל עם נסיונות השוואה. אין ולא תמצא בעם שלי אדם שיגיע באישון לילה לכפר בעם שלך וישחט תינוקות בשנתם. יעידו על כך הקלות הבלתי נסבלת של אח הרוצח את אחותו על רקע כבוד המשפחה.על המחבלים המתאבדים בתוך אוטובוס הומה זקנים וילדים. עצם העובדה שה"מפגר המתאבד"לוקח את חייו.רק בתמורה להבטחה של איזה מטיף טמבל, שמבטיח לו חיי נצח בגן עדן.מעידה עשות מונים מה הרקע .אצלנו לעומתכם,קדושת החיים מעל הכל. תמצא לי עוד עם אחד בעולם שיחזיר 1000 מנוולים רוצחים חסרי רחמים תמורת שבוי-חטוף אחד. עריכת מנהל: גאס תרגיע.
אני בטוח שהוא כבר יודע, אבל גם בטוח שהוא לא הגיב ככה, אלא עוד שקרים של האוייבים שרוצים ליצור פרובקציות.
GASS יש לי רק משהו אחד לומר לך או יותר נכון סמיילי אחד לשחרר לך: http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx נכון שדיברת באופן תקיף אבל הרעיון הכללי נכון ביותר. ולמאמדו: מי שרוצה את תביעת השיבה(חוק? זכות? הצחקתם אותי) בעצם לא רוצה שלום, הוא רוצה לגרש את היהודים מבתיהם. ובנוגע לכתבה: נראה כמו שקר גס אבל נגלה את זה כששליט יחזור לארץ.
אמנם, עצם העובדה שהדברים נאמרו על ידי בכיר חמאס מעלה ספקות באשר לאמינותם (כולנו מודעים לאינטרסים הלא טהורים של הארגון, בלשון המעטה), אך באופן כללי- בהחלט ייתכן שגלעד שליט יחוש מרמור וכעס כלפי המדינה. 5 שנים וחצי הן אולי זמן מועט ביחס להחלטות הקשות שישראל הייתה צריכה לקבל במו"מ לשחרורו, אבל מבחינת שליט עצמו, מדובר בכמעט 2000 ימים של תסכול וסבל רב. קשה לי להאמין שהוא מייחס חשיבות כלשהי בנוגע לנסיבות והתנאים איתן נאלצה הממשלה להתמודד.
