לברון שחקן ענק, והוא עוד ישתפר. אבל ההשוואות למייקל היו מוקדמות מדי. עם כל הכבוד ללברון, קליבלנד ניצלה מאוד את החולשה של דטרויט בשביל להגיע לפה. לפני זה לא היתה לה תחרות.
נו אז אולי הזלזול שלי כן מתקבל? אתה יודע מה, אני רוצה שינתחו פה איך קליבנלנד ניצחו את דטרויט בכזות פשטות, ואני לא אתרב בגלל שאני לא אובייקטיבי. אני לא רוצה לחפש תירוצים. בוא ותסביר לי בבקשה איך קליבלנד הביזיונית הזאת הגיע לגמר?
נושא שכבר שאמת מיצה, וקליבלנד לא ביזיוניים. הם היו טובים ברמה מכל המזרח העונה והם הוכיחו זאת. מעבר לכך הם לא חייבים לאף אחד כלום. סאן אנטוניו זו ליגה אחרת כמו ששיקאגו בהתחלה לא יכלו לקחת משחק אחד מבוסטון של בירד פאריש ומקייל. גם שאק לוזר? הרי בעונה השלישית שלו גם הוא הגיע לגמר ה NBA וקיבל סוויפ 4-0, אז? וואלה אתם מגיעים מסקנות מטומטמות. לברון הוא עדיין ילד, הוא מתפתח, והוא מתפתח יפה ומהר מכל אחד אחר כי כבר בגילו הוא הוביל קבוצה לגמר, אז איך לוזר? מייקל גם לוזר? שאק לוזר? לשאק ומייקל לקח 7 שנים כל אחד כדי להגיע ולגעת בטבעת. רדו מלברון, הוא עילוי מפחיד שאני כבר שנים לא ראיתי בליגה (ואני עוקב אחריה מספיק זמן).
samoel, אתה חושב שאכפת לדאנקן אם האומה המטומטמת בעולם תזכור אותו כשחקן הגדול האפור ביותר? דאנקן ייזכר כאחד משלושת הגבוהים הגדולים ששיחקו בליגה אי פעם, ללא ספק. השחקן הוא ווינר, השחקן הוא מכונה משני צדי המגרש, השחקן תמיד שם כשצריך אותו (בניגוד למאלון, שחקן ענק, אבל נעלם ברגעים המכריעים), מנהיג... לעזאזל, אני מוכן להתערב איתך שגם מאלון, גם ברקלי, וגם כל הפאואר פורוורדס האחרים היו מתחלפים איתו, גם אם זה אומר להיות השחקן האפור בהסטוריה (דווקא אני נהנה לראות את טימי!). מאז ש-MJ פרש הוא ללא ספק השחקן הטוב ביותר שדרך באולמות האן בי איי, ובפער עצום. תתעלם רגע מזה שהוא "אפור". לפי היכולת הוא ללא ספק אחד הגדולים בכל הזמנים. לעזאזל, הוא מושלם! אה, ואם אתה שופט שחקנים לפי הצבעוניות שלהם, אז סטיב נאש הוא אחד השחקנים הטובים בהסטוריה מבחינתך? שחקן בינוני ומתה, נמצא בליגה משנת 96, עד שנת 2000 לא שמעו עליו, אז הוא עבר לדאלאס, שם היה בינוני עד טוב, אבל לא יותר מזה. כעבור ארבע שנים הוא עבר לפיניקס, לקבוצה שתפורה עליו והוא תפור עליה, שם הוא הראה יכולות מדהימות רק בצד אחד של המגרש, כי הוא אחד השומרים הגרועים בליגה. יש כאלה שאומרים שהוא בנה את פיניקס, ואני אומר שפיניקס בנתה אותו, כי הקבוצה הזאת פשוט תפורה עליו. שים אותו בקבוצה אחרת ואני בספק שנראה 40% מהיכולת אותה הוא מראה בפיניקס. שחקן בינוני, לא יותר. מצחיקים אותי האנגשים שמשווים אותו לקיד הגדול...
נאש בטח שלא יותר טוב מקיד ואני לא יודע מי משווה את זה, איך לעזאזל אפשר להשוות שחקן שהוא חצי קלעי והוא אחד משחקני ההגנה הגרועים בליגה, לקיד שיודע למסור והרבה, לקחת ריבאונדים ומלא לשחקן בגובה שלו, ואחד השומרים הטובים בליגה, והוא קלעי כמו נאש. כרגע בטח שנאש טוב יותר, אבל להשוות את נאש לקיד בשיאו זה מצחיק...נעזוב את זה עכשיו, קשה להגיד שדאנקן השחקן הטוב ביותר שדרך באולמות האן בי איי, כי גם לדעתי לא, וגם אני יכול להגיד שסן אנטוניו תפורה עליו באותה טענה לנאש. אני לא רואה שחקן כמו דאנקן מצליח בקבוצה אפורה לדוגמא כמו קליבלנד, הוא בכלל לא מעלה אותם לפלייאוף לדעתי, כי הוא שחקן שיודע לקלוע, אבל אם עליו ורק עליו המוקד, והשחקנים שלידו נגרים אז הוא יוצא עם אחד המאזנים השליליים בליגה. בסן אנטוניו אי אפשר להתמקד רק עליו. יש את פארקר, את ג'ינו, וקלעי שלשות שכל אחד יותר משובח מהשני. לברון מצליח בקבוצה קטנה לדעתי יותר מאשר שדאנקן מצליח בקבוצה קטנה.
אתה מפספס את העניין סרג'. העובדה שהוא אפור תמנע ממנו להיות מה שאתה כל כך רוצה שהוא יהיה. ואיזה בולשיט לגבי מאז שג'ורדן עזב הרי שאק עשה בדיוק כמוהו, ושאק ללא ספק מראה דומיננטיות שווה אם לא יותר. סן אנטוניו יכולה גם בלעדיו(וזו גם הגדולה של קבוצה שהיא יכולה גם בלי הסופרסטאר) אבל מיאמי בלי שאק ראינו למה היא שווה. העובדה תיהיה שאת נאש יזכרו למרות כל המגרעות שציינת והוא ייזכר לטובה(ואני שוב חוזר ואומר טבעת אחת אות שתיים תספיק לו כדי להיות מוכתר כשחקן הבולט מ-2005 עם כל הכבוד לדאנקן,ואני אמרתי אני אמנם לא מתלהב מטימי אבל אני כן יודע להעריך אותו). זה שלך לא איכפת מהאומה המטומטמת בעולם לא אומר שלדאנקן לא, אחרת למה הוא משחק שמה? נו טוב כסף סיבה טובה אבל דעת הקהל מאוד חשובה במדינה הזאת וזה מה שהוא מייצג אל תשכח. אמרת אחד משולשת הגבוהים אני בכלל לא בטוח: קארים ווילט ושאק כבר עברו אותו. בירד גם היה פאוור פורוורד. אני בטוח שאם נעיין בדפי ההיסטוריה נמצא עוד כמה שחקנים בעשיריה אין לי ספק חמישיה אולי. אני לא הייתי מכניס אותו לשלישיה. אני לא שופט לפי הצבעוניות אני רק אומר שאמריקה שופטת לפי זה. אולי לך לא איכפת ממה שחושבים באמריקה. אבל תתחיל להתרגל (אם עוד לא הפנמת) בכדורסל הם קובעים מה לעשות .אתהרואה את מה ששטרן תיגן לך ותצטרך לבלוע את זה גם אם אתה לא אוהב את זה. ומה שיגידו באי אס פי אן זה מה שיקבע. לא מה שאנחנו חושבים כאן. תראה לי עוד מדינה בעולם(למעט סין) שבה הכדורגל הוא לא הספורט הנפוץ ביותר ולכדורסל יש יותר חשיבות. הא? אתה מבין את הנקודה למה כן משנה מה ארה"ב אוהבת ? ואם לא אז עזוב אותי באמאש'ך, זה ממש מיותר להמשיך בזה. קייזר, איך אתה מאז בכלל להשוות בין קליבלנד לבין שיקאגו. הרי אסופת העלובים הזאת סביב לברון שגם אחרי שהמאמן שוע לתקשורת לא מוציאה מעצמה כלום, ובחיים לא תתפוס את ס"א במשחק חלש מזה, והעובדה שהיא לא ניצחה . אם זה לא ביזיון אז מה כן?
אני חושב שמה שהוא ניסה להגיד- זה שזה באמת לא חשוב מה אמריקה חושבת, הרי לכל אחד דעה אחרת.. אני יכול לאהוב את דאנקן ואתה תשנא אותו אבל זה לא מוריד מהערך שלו כשחקן. אני מתעב את דווין וויד אבל אני יודע שהוא שחקן מעולה, ואם אמריקה לא אוהבת את דאנקן רק בגלל שהוא לא דופק זאנקים מחצי מגרש אז אמריקה מטומטמת. אבל זה בכלל לא נכון, המון אנשים שלא מבינים כדורסל יודעים שדאנקן הוא שחקן גדול, ושלא נדבר על אלו שכן יודעים כדורסל. אתה מדבר כאילו טים דאנקן הוא איזה להקה מחתרתית שאף אחד לא מכיר אותה.. אבל מי שבאמת אוהב מוזיקה יודע כמה היא טובה. זה לא נכון, טים דאנקן הוא שחקן מוערך בכל העולם, וגם בארצות הברית. ילדים בני 8 שאוהבים לראות דאנקים סטייל ספייס ג'אם - אל תצפה מהם שיגידו לך שדאנקן הוא שחקן טוב.
לא אמרתי שהוא לא טוב. תראה לי פעם אחת שאמרתי את זה. אני אמרתי שדאנקן לא ייזכר כמו שזוכרים את קארים את לארי (לדעתיברקלי) את ווילט וגם גארדים (היה פה כמה הודעות גם בקשר לזה שטבע האדם להעריץ גארדים משום מה כי מייקל מג'יק וסטוקטול לדעתי הרבה יותר חזק מאשר ווילט קארים ולארי(שהוא גבוה עם יכולות גארד)) וזה רק בגלל האפורות שלו. והשוותי אותו לשאק כי אמרו שזה העשור שלו ושל שאק. אז אמרתי שאם דאנקן כל כך דומיננטי כמו שאק איך זה שהוא מעדיף אפרוריות בלתי נתפס על שואו טיים שבהחלט יכול לסייע במחיקת קבוצות(לא שהספרס צריכים את זה אבל זה גם נותן טיפה צבע לחיים וצריך, לקליבלנד יש את לברון, לדטרויט יש את צ'אנסי וסן אנטוניו צריכה את זה מהדומיננטי שבחבורה ברור שיש את מנו ופינלי שמסוגלים לתת את זה). וגם אתה כנראה לא מפנים שאמריקה היא מה שקובע בעולם הכדורסל, ואמריקה אוהבת שואו טיים ולדאנקן אין הרבה מזה. ולפיניקס(למרות הלוזריות) יש וטבעת או שתיים ב-3 שנים שנשארו יהפכו אותה עם כל הכבוד לאליפויות של שאק ודאנקן ובילאפס לקבוצה שיזכרו הכי הרבה מהעשור הזה. ואני מפסיק לענות למי שלא יפנים את העובדה שאמריקה קובעת וימשיך להתעלם מהאפורות של דאנקן כי היא גורם לשני הצדדים. היא לטוב ולרע. קייזר אני רק רוצה להזכיר לך איך השתוללו פה אחרי ניצחון חמש כינו אותו היורש, חלקכם כאן אמרו שקליבלנד יתנו פייט. אז הציפיות שהם קבעו לעצמם אחרי ההדחה של דטרויט גורמות להם להיראות כמו ביזיון. אתה צודק שאם הסדרה הזאת מתרחשת ככה בעונה הרגילה אז זה הבדלי רמות. אבל להתעלם מהנסיבות שהובילו אותי לקרוא למה שהולך בקליבלנד ביזיון, זה ממש לא לעניין. אאני גם יכול להגיד על דטרויט(אני לא אבל אתה בהחלט) שהם ביזיון גדול אחרי שדרסו את שתי הקבוצות בסיבובים הראשונים.
מה זה אמריקה היא מה שקובע בעולם הכדורסל? אני מנסה להסביר לך, שמילדים בני 8- אל תצפה לשמוע על היתרונות של דאנקן. הם רוצים דאנקים והם רוצים שואו טיים. אבל יש אנשים מעל גיל 8 כפי שאתה יודע, ואם הם לא מבינים שדאנקן שחקן גדול- אז הם לא מבינים כדורסל. ואני לא חושב שיש הרבה כאלו. הם לא קובעים מי השחקנים הכי טובים בעולם, הם רק משלמים על הכרטיס. כל מי שמתבגר ומבין יותר את משחק הכדורסל- יכול לזהות מי שחקן טוב ומי לא. הם לא "קובעים" שום דבר. לכל אחד יש דעה אחרת. אתה לא יכול ללכת עכשיו ל600 מיליון אמריקאים או לא יודע כמה יש, ובאמת לחשוב שיגידו לך שקארל מלון יותר טוב מטים דאנקן. אתה מדבר כאילו אמריקה זה פה אחד. זו טעות. הגישה שלך לא נכונה.
מה שאני מנסה להגיד זה שתמיד יהיו מספיק אנשים שיעריכו ויעריצו את TD. אנשים שמבינים כדורסל בודאות יגידו לך שהוא אחד השחקנים הטובים והיעילים (אם לא ה-יעיל) בהסטוריה. מה זה בכלל מבחינתך אפור? אפור באופי או אפור במשהו אחר? תסביר לי מה זה אפור. למסי, שאמר שTD מצליח רק בס"א, להתייחס לזה ברציונות? תרצה או לא תרצה, נאש תפור על פיניקס לטוב ולרע. שים אותו בקבוצה אחרת, הוא לא יעשה חצי ממה שהוא עושה עכשיו. נאש בנוי לקבוצות שמשחקות ראן אנד גאן, קבוצות שההתקפה שלהם נמשכת מקסימום חמש שניות, ולקבוצות שלא שומרות. כמה כאלה אתה מכיר בליגה? אם כך, איפה הוא היה בשבע עונותיו הראשונות בליגה? נתקפלתי כבר במספיק ילדים שאמרו שנאש רכז גדול מקיד. עצוב... נאש שחקן בינוני לא יותר. שלוש עונות של סופרסטאר לא עושים אותו שחקן גדול.
איך הוא אמור לספק רגעי שואו טיים, בתור שחקן עם יכולת ניתור מוגבלת יחסית לשאר האתלטים ב-NBA, ובלי מסה אדירה כמו של שאק שמעיפה כל דבר שעומד בדרכה. דאנקן לא נותן שואו בגלל מבנה גופו, ולא כי הוא לא רוצה. הוא מחפה על מגבלות אלו בהרבה חוכמה, הטעיות רבות ומגוונות, וקליעה אבסולוטית באזור הסל. פה אני כבר לא בטוח, יש את קארים ווילט שבטוח ברשימה. בנוסף לכך יש את ביל ראסל, וכן דאנקן ושאקיל שכרגע נמצאים בסוג של שויון. בירד לדעתי בכלל סמול פורוורד אז הוא לא בסיפור. מי שרוצה יכול להכניס לרשימה גם את האקים, מאלון ובארקלי, אבל מבחינתי דאנקן טוב מהם. יש לזכור שדאנקן עדיין שחקן פעיל והוא יש לו עוד לא מעט שנים טובות לתת ואולי עוד כמה טבעות לענוד על האצבע, ככה שיש לו לאן להתקדם.
זה מה שאמרתי על נאש, שהוא תפור על פיניקס ואי אפשר להשוות אותו לקיד אבל זאת הטענה שלי גם לדאנקן. שחקן גדול הוא כן, ושלוש עונות כן עושות אותך שחקן גדול מבחינתי, מה גם שהוא לא היה כמו שאתה מתאר לפני שלוש העונות הללו. אי אפשר לשכנע אותך שנאש שחקן גדול, אתה נעול על סגנון משחק אפור ויעיל, או שאתה בעצם אוהב ללכת נגד כל העולם.
