ההצעה שלי היא שנתחיל להתנהג כמו מדינה נורמלית, וכשמחלקים את התקציב קודם כל נותנים לחלשים ועם מה שנשאר כבר חושבים איך לחלק את זה. הבעיה שבישראל זה בדיוק הפוך וככל שאתה יותר מרוחק מהצלחת אתה מקבל פחות. אנחנו מדינה על סף קריסה.
לא יודע מה זה מדינה נורמלית בהקשר הזה, אני חי בישראל ויודע רק מה הולך פה, לא בטוח שבלוקסמבורג או סינגפור המצב שונה בהרבה. תן לאישה הזאת מיליארד דולר, אין לה משפחה או חברים שיבדקו מה מצבה. דווקא בתחום הזקנה יש את מירב כהן שהיא אחת הפוליטיקאיות הבודדות שאני מעריך.
מי שבגיל 65 מגיע למצב שאף אחד לא מתעניין לשלומו במשך שבועיים - או שזה מבחירה (לא לכל אחד אכפת מה יקרה עם הגופה שלו) או שמדובר בחרא של בן אדם (יש אנשים שאני מכיר אישית ומאחל להם למות בדיוק ככה). כך או כך מזעזע זה ממש לא. באו חבר'ה מזק"א, שראו דברים פי מיליון יותר גרועים בחייהם ומצאו גופה של אישה זקנה שכנראה מתה מוות טבעי. למה זה עניינה של המדינה? היו מוצאים אותה עם סימני אלימות, אפילו שעה אחרי המוות, זה היה מזעזע פי 9000.
לא מסכים איתך, זה מאוד מזעזע ותפקידה של המדינה לדאוג לאיכות החיים של תושביה. האם זה עניין של כסף? לא. זה עניין של סדרי עדיפויות. אנשים נמצאים לבד מהרבה מאוד סיבות, בין אם זה ניצולי שואה שכל המשפחות שלהם נרצחו והטראומה רדפה אותם כל החיים, סתם אנשים עם בעיות נפשיות או חברתיות, חלאות אדם שאף אחד לא רוצה להיות לידם או כאלו ששונאים אדם ולא מעוניינים להיות ליד אנשים אחרים.
ירקנים אתה מתכוון לרשתות השיווק? שוב, לא הבנתי מה קשור ענף החקלאות לעניין התחרות. אם אני מוכר בצל לויקטורי ב 80 אגורות, והוא מוכר לך הצרכן ב 2.80. בגללי אתה משלם יקר? בגללי אתה לא רווחי? הרי מה אומרים ליברמן ופורר? כשזה יהיה פתוח לייבוא, המחיר לצרכן יירד. אבל מה בפועל הם אומרים? ויקטורי תמשיך לקנות ב 80 אגורות את אותו הבצל, בגלל שזה מיובא לא יהיה מע"מ, אבל כל השאר תלוי בכמה הרשת תרצה בפועל למכור. כלומר, היא עדיין תוכל למכור את אותו המוצר פי 6 ממה שהיא קנתה אותו לפני. וזה בדיוק מה שייקרה בעתיד. למה שליברמן ופורר לא יגבילו את רשתות השיווק למכור בזול יותר אם זה מיובא והם משלמים פחות? כי יותר קל ליפול על חקלאי מסכן מאשר על רשת גדולה.
הרשתות לא מתעשרות גם כן מירקות ופירות. אין פה איזו נקודה בשרשרת שאם נטפל בה אז הכל יסתדר. תחום קמעונאות המזון תחרותי בטירוף, אם הייתה אפשרות לקצץ בעלויות כבר היו עושים את זה.
בלי קשר שהמדינה צריכה להחליט אם מה שחשוב לה זה נטו מה המחיר בסוף לצרכן או שיש מטרה כמדינה לתחזק פה חקלאים, מפעלים, חנויות וכו. אם המחיר הוא חזות הכל, אז בואו גם נסגור את כל המפעלים בדרום, נייבא פלסטיק, חומרי גלם, הכל בעצם. אבל צריך להחליט אם זה מה שהמדינה רוצה. נ. ב זה לא יהיה "רק 1000 חקלאים" זה יהיה עוד הרבה עובדים מתחומים שונים שמה לעשות לא יכולים להתחרות בייבוא מטורקיה /הודו / סין. אני הייתי מאמץ את מה שמדינות רבות עושות שזה להשאיר את העסקים של המדינה ולגרום להם למכור גם במחירי הפסד, שהמדינה משלמת למפעלים את ההפרש. אבל שוב. זאת אסטרטגיה של מדינה. לא של שר אחד. שיוחלף עוד שנתיים שלוש.
מדינה נורמלית - כל אחד כפי יכולתו ולכל אחד לפי צרכיו. המדינה לא נותנת. המדינה בעיקר לוקחת (באיומים כליאה אלימות וכו). אם המדינה לוקחת בצורה אלימה פתאום המדינה גם תחלק ככה בכיף לפי צורך? ממתי שודד מתחיל לחלק כסף לילדים מסכנים ברחוב? הוא בעיקר מגייס אותם למעגל. אני כל הזמן שומע את ה״חלשים״ הזה. מה חלש בבנאדם? הכוונה למישהו זקן בודד? כמו שנאמר פה זה לא סדר העדיפויות. ילדים מעל זקנים בסדר העדיפויות למשל.
לא מכיר את המספר הזה. תזמין ירקות מהחקלאים, יעלה לך סכום דומה למה שעולה לרכוש ברשתות המזון. זה בדיוק מה שעושים אצלנו מאז שנות ה-90. כל המפעלים בדרום שעדיין עומדים ,עומדים בזכות עצמם. המדינה לא מונעת מהם להסגר. הייתה הגנה על הטקסטיל המקומי, ביום שהיא הוסרה גם נמחקה פה כל תעשיית הטקסטיל. מה קרה? אנשים עברו לעבוד במקצועות אחרים. אם הישראלים לא מייצרים פלסטיק ביעילות של הטורקים והסינים, אז כנראה שעדיף שייצרו משהו אחר. אילו מדינות עושות את זה? תמיכה בחקלאות ברוב העולם המפותח היא דרך כסף מזומן שניתן לחקלאים ומאפשר להם לגדל מה שבא להם. זה גם מה שה-OECD ממליץ עליו שנים ואנחנו סירבנו להקשיב כדי לא לעצבן כמה חקלאים בודדים שנהנים מהמצב. תמיכה דרך מכסים היא הדרך הכי פחות יעילה כלכלית לתמוך בתעשייה.
