סיונרה, אני לא מכיר את פרטי המקרה ולכל מגיב בכלליות - והאמת שלא מצאתי שום אזכור לחקירה שלהם מלבד הצל ככה שאני לוקח את זה בערבון מוגבל. אולם, אם לוקחים את פרטי המקרה כפי שהוצגו כאן, לאור הסרטון אין כאן מקום לחקירה בכל מקרה. יש כאן מקום להשוואה למישהו שיושב מאחורי מחשב ונחקר כל יום על עבודתו כי גם כאן וגם שם זה יפגום בתפקוד שלהם. אין לי בעיה עם תחקור פנימי עם המפקד לדוגמא, לצורך בירור הפרטים והפקת לקיים אך מכאן ועד מצ"ח הדרך עוד ארוכה.
אל תתמם, אתה יודע טוב מאד שהדרג המדיני הוא שפוט של הצבא. מספיק לקרוא את הפרוטוקולים של מלחמת לבנון השניה. שר הבטחון היחיד שהיה לו אומץ להתעמת עם הצבא זה אהוד ברק וראינו מה הצבא הכין לו בתגובה. אפילו ליברמן עם כל זה שהוא משחק אותה בוקסר, ברגע שמונה לשר בטחון הפך לפודל. הנכים צריכים להפוך את כל המדינה בשביל לקבל כמה גרושים,וגם זה עוד לא בטוח. הרמטכ"ל רק משתעל וישר מקבל כמה מיליארדים. צבא שיש לו מדינה.
אני לא שאלתי, השופטים שאלו אותו. הוא העיד שהרגיש בסכנת חיים, אולם ההתנהגות שלו לא תאמה להתנהגות של אדם המרגיש בסכנת חיים. בוא נעזוב את הנושא הטעון של אלאור עזריה, הוא ביקש על פי העדויות ממישהו להחזיק לו את הקסדה, אבל זה לא העיקר פה. הנקודה היא שסיפורים שהם לא שקרים בסוף תואמים הרבה יותר לעובדות. גם אם פרט אחד או שניים לא רלוונטים נשכח, זה לא משנה. בסופו של דבר יש התנהגות אוניברסלית סבירה של רוב האנשים במצבים מסויימים. נתחיל בזה שהסרט (כפי שאנחנו ראינו אותו) לא ממש מתעד כמו שצריך את האירוע. נניח לרגע שהם ירדו מהאוטובוס, העבריינים נכנסו לאוטו וברחו ללא צורך בכיוון הנשק. האם עדיין זה נראה לך סביר שהם יוציאו אותו ויאיימו איתו? גם לי עושה רושם שבמקרה הזה כנראה שהחיילים לא עשו דבר לא כשורה, וכפי שאתה רואה, חוץ מהצל ושאר מפיצי הפייק ניוז, אין ליחס המדובר שום עדות. שרירותיות היא הדבר הכי גרוע שיכול להיות במערכות גדולות. עדיף להקיף את כולם תחת אותו מכנה משותף, גם אם זה יוצר בזבוז מסויים של זמן. זה בסוף מגיע בעיקר לטובת החייל שלא תלוי באהבה של המפקד שלו או בעובדה שיש איזה קצין מח"ש שרוצה לדפוק אותו ומקבל הזדמנות הוגנת להציג את התיק שלו. תאר לך שהיו חוקרים רק כאלו שהיו חושבים שהם אשמים, חזקת החפות הייתה נזרקת מהחלון.
מה? איך הגעת למסקנה הזאת? אתה לא נשפט על ההתנהגות אלא על העבירה שעשית. שקר פשוט פוגע בגרסא שלך. אלאור אזריה לדוגמא שיקר ולכן היכולת שלו להגן על עצמו נפגעה ברגע שהוא נתפס בשקר הזה. נניח לרגע שאתה טוען שלא הכרת בנאדם, אבל יש תמונות שלכם עושים סלפי ביחד בבודפשט. האם זה סביר שאתה דובר אמת? נניח לרגע שאתה טוען שאתה לא סומך על יכולת נהיגה של חבר שלך, אבל ידוע לכולם שהוא היה נוהג להסיע אותך לישיבות של החבר'ה, האם זה טיעון סביר?
זה שצה"ל כפוף לממשלה - wishful thinking. זה שהממשלה בעצמה היא אימפוטנטית - מסכים. בכל מקרה אני לא מנסה לחפש איפה הבעיה אלא להגדיר מה הבעיה. הבעיה היא שאנחנו לא יודעים בכלל מול מי אנחנו נלחמים.
במלחמת לבנון השנייה היה לך דרג מדיני בעייתי מבחינה ביטחונית (בעיקר כנראה שר הביטחון). זה עדיין לא אומר שלפני כן ומאז, הצבא קובע יעדים והממשלה אומרת אמן. בכל מקרה, זה לקח אותנו למקום אחר מאיפה שהתחלנו. ההתלהמות סביב תגובת דובר צה"ל היא פשוט דבר מטופש. עצם זה שאנשים עדיין קוראים לזה "התנצלות" מראה כמה כותרות שולטות על חשבון תוכן. שהרי לא היתה כזו, אפילו לא קרוב.
לא הפלת אותי מהכיסא ולא אמרת לי שום דבר שאיננו ברור לי. אז ראשית, אני מקווה שיהיו כמה שיותר מצלמות של בצלם והשד יודע מי עוד. שנית, זה לא אומר שכשמישהו נתפס ואי אפשר לטייח את העניין, צריך לחלץ אותו כאילו לא קרה כלום. ובכל מקרה, גם אם קורים דברים, אני בטוח שיש עדיין הרתעה. ברגע שאתה תופס בווידאו חייל מחסל מחבל ועדיין לא עושה לו שום דבר רציני, זה כמו להצהיר בפומבי שהכל מותר ושכל חייל יכול להיות שופט ותליין.
מאה שנה להצהרת בלפור: למה באמת התכוונו הבריטים? דיוויד פרסונס הערבים מאשימים את הבריטים בקולוניאליזם, ובכך פוגעים בריבונות במדינותיהן שלהן נוצרים רבים יציינו מחר עם ישראל מאה שנים להצהרת בלפור, ויש להם סיבות טובות לעשות זאת. ההצהרה גובשה על ידי מדינאים נוצרים בריטים בכירים שהיתה להם תרומה משמעותית להשגת ריבונות לעם ישראל במולדת ההיסטורית. לא כולם שותפים לשמחה. מנהיגים פלסטינים יצאו נגד ההצהרה והגדירו אותה כ"עוול נפשע" נגד בני עמם ודרשו מבריטניה להתנצל ואף לפצות אותם על מה שהם כינו "פעילות קולוניאליסטית נבזית". מדובר בטענות חסרות בסיס: ראשית, מכיוון שהצהרת בלפור מבטאת את הכוונה להביא דווקא לסיום של העידן הקולוניאליסטי. ושנית, הניסיון לקרוא תיגר על הצהרתו של בלפור חותר תחת הריבונות של מדינות ערביות רבות באזור. לא מעט מחלוקות התעוררו סביב שאלת המניע שהביא את בריטניה לפרסם את הצהרת בלפור. האם הם ביקשו לקנות בכך את התמיכה היהודית במהלך מלחמת העולם הראשונה? האם ביקשו להכיר תודה למנהיג הציוני חיים ויצמן על תרומתו המכרעת למאמץ המלחמתי הבריטי? האם ההצהרה הייתה פיצוי על מאות שנים של אנטישמיות נוצרית? שמא ביטוי של אימפריאליזם בריטי? או אולי מדובר בביטוי אמיתי של ציונות נוצרית? האמת היא שהצהרת בלפור הייתה גולת הכותרת של תנועת הרסטורציה הבריטית, שמאז המאה ה-18 תמכה בשיבת היהודים לארץ ישראל בהתאם להבטחות כתבי הקודש. הרסטורציה, שנתמכה על ידי המלכה ויקטוריה ומנהיגים נוספים, הפכה לתפיסה מקובלת אפילו בתוך התנועה הציונית, במקביל ללידתה של התנועה הציונית על ידי הרצל בשנת 1897. במהלך מלחמת העולם הראשונה, כאשר היה ברור שבריטניה ובעלות בריתה הולכות להביא לסיום השליטה העותמנית במזרח התיכון, ממשלתו של דיוויד לויד ג'ורג' הכירה בהזדמנות ההיסטורית לסייע לתנועה הציונית להשיג חזקה על המולדת. רוב חברי הקבינט הבטחוני שלו היו נוצרים שתמכו בציונות. הדבר היה נכון בעיקר ללויד ג'ורג' עצמו, כמו גם לשר החוץ ארתור ג'יימס בלפור וכן יאן סמוטס, מי שכיהן כראש ממשלת דרום אפריקה. ביחד הם לחצו על הקבינט כולו לתמוך בשיבת היהודים לארץ ישראל. הצהרת בלפור הניעה את חבר הלאומים להעניק לבריטניה את המנדט לסייע ליהודים לבנות מדינה יהודית בפלשתינה המשוחררת. חובה מוסרית באותם ימים, המעצמות האירופיות המנצחות נהגו כדרך שגרה לדרוש עבור עצמן את הטריטוריות העותמניות המשוחררות על מנת לספח אותן לאימפריות שלהן. אך הנשיא האמריקאי, וודרו וילסון, דחף להכרה בזכות ההגדרה העצמית של העמים הילידיים באדמות המשוחררות, במטרה להפיץ את הדמוקרטיה ולהבטיח את השלום והיציבות בעידן שלאחר המלחמה. במקביל, מנהיגים בריטים נוצרים כגון יאן סמוטס ומארק סייקס, פיתחו את אסטרטגית המנדט, לפיה קיימת חובה מוסרית למעצמות המערביות לסייע לאותם עמים ילידיים להשיג עצמאות ושלטון עצמי. על פי גישתם, המנדט היה מערכת מקודשת של נאמנות, שנועדה להביא לשחרור אדמות ועמים זרים משלטון אימפריאלי. האדריכלים הנוצרים של המנדט תמכו באופן שווה בלאומיות הערבית ובציונות כמטרות בעלות מטרות זהות. סייקס היה מי עיצב את דגל המרד הערבי בעל ארבעת הצבעים, שמשמש עד היום כבסיס לדגלי רבות ממדינות ערב. חשוב מכך, הם ראו ביהודים עם ילידי למזרח התיכון, בדיוק כמו הערבים, ובכך העניקו להם את הזכות להשיב את בני עמם למולדתם. חבר הלאומים אימץ כדין את רעיון הנאמנות במזרח התיכון ובמקומות אחרים כאמצעי לבניית לאומיות והענקת הגדרה עצמית לעמים הילידיים באזורים המשוחררים. בריטניה קיבלה מנדט זמני על פלשתינה ועיראק, בעוד שצרפת זכתה למעמד זהה בלבנון ובסוריה. למעשה, כל מדינה ערבית במזרח התיכון כיום זכתה לעצמאות בזכות אותן החלטות ומקבלי החלטות שהביאו ליצירתה של מדינת ישראל. הכל התחיל בבלפור, כאשר המדינאי הנוצרי החל לסגור את השער על עידן הקולוניאליזם ולחץ על המעצמות המערביות לסיים בעצמן את העידן הזה. לכן, הניסיון להגדיר את הצהרת בלפור כאקט של קולוניאליזם הוא לא רק שגוי מבחינה היסטורית, אלא גם מערער על הריבונות של כל מדינות ערב השכנות. וזה לא משהו שהפלסטינים צריכים לקדם.
צר לי לאכזב אותך, אבל הגירסה של אלקס טארן יותר משכנעת. הבריטים פיזרו הבטחות מטושטשות לכל עבר בשביל לנצח את הטורקים ולהשאיר כמה שפחות לצרפתים בחלוקת השלל. הם ממש לא התכוונו להקים כאן מדינה יהודית עצמאית. זה ברח להם.
ברמה העובדתית הסכם סייקס-פיקו סגר את חלוקת ״השלל״ בין צרפת לאנגליה עוד במאי 1916. ברמה ההצהרתית הצהרת בלפור הייתה סוג של התוויית דרך להקמת בית לאומי ליהודים. בשנים שחלפו לאחר מכן הבריטים התנהגו מגעיל אל היהודים ובגלל הלחץ הערבי ניסו לרדת מן ההבטחה ע״י כל אותם ספרים לבנים. וע״י מניעת עליה יהודית דרך הים במקביל לעצימת עיניים להגירה ערבית מאסיבית דרך היבשה. בכל מקרה הבאתי את הכתבה הזו לאור מסע התעמולה שהפלסטינים החלו לעשות במטרה לבטל את הצהרת בלפור. המסר שלי אומר שהצהרת בלפור היתה תחילת הדרך למתן עצמאות לכל מדינות האיזור (שאכן קיבלו עצמאות ) ולא רק לנו בתום המנדט. אם ההצהרה מתבטלת אז גם עצמאותן של ירדן, עיראק, סוריה ולבנון מתבטלת.
אתה עובד גם בשביל תרזה מיי? עיראק וירדן לא נלחמו על עצמאות ולא קיבלו עצמאות. היו דילים בין הבריטים לבין שייחים. והשייחים חשבו שגם ארץ ישראל תחולק ביניהם. אז הבריטים כאילו הבטיחו אותה ליהודים ובפועל המשיכו לשלוט בה. לא היתה להם כוונה ליישם את הצהרת בלפור כי לא היה שם מה ליישם. המילה '' מדינה'' לא מופיעה בה.
אתה מפספס מעט. אני מניח שזה בגלל שהתחלנו איפשהו מהאמצע. לכן מכאן ואילך נעבור לפרטים כפי שהם כתובים בהיסטוריה. המנדט הבריטי חויב משפטית, על ידי חבר הלאומים (המוסד שקדם לאו"ם) שאישר את המנדט לאנגליה וצרפת ברוח הסכמי סייקס פיקו וברוח הצהרת בלפור להבטיח את מימוש הבית הלאומי היהודי (מדינה יהודית) בארץ-ישראל: פרטי העצמאות המתוכננת של המדינה היהודית נקבעו בשלושה מסמכים בסיסיים, שניתן לכנותם כמסמכי היסוד של ארץ-ישראל המנדטורית 1. "החלטת סן-רמו" מיום 25 באפריל 1920" 2. "המנדט על ארץ-ישראל", שהוענק לבריטניה על-ידי מעצמות ההסכמה הראשיות ואושר על-ידי חבר הלאומים ב- 24 ביולי 1922; 3 "חוזה הגבולות הצרפתי-בריטי" מיום 23 בדצמבר 1920. את שלושת מסמכי היסוד האלה השלים החוזה האנגלו-אמריקני מ- 3 בדצמבר 1924 בנוגע למנדט על ארץ-ישראל. המנדט הקצה את שטחי פלשתינה ואת שטחי עבר הירדן לצורך כך. הבריטים אכן קיבלו עזרה מעבדאללה (הראשון) ולכן אישרו לו את מעמדו כמלך עבר הירדן אבל בתוך מסגרת המנדט לאח שלו פייסל שראה עצמו כמלך עתידי של סוריה הגדולה אושרה המלוכה על עיראק. כך או כך גם עבר הירדן וגם עיראק( נכבשה ממש ע"י הבריטים ב1941) נשלטו תחת בריטניה וכל המהלכים בהקשר למדינת היהודים והמאבק הערבי בכוונה זו יצרו את המומנטום לסיום המנדט הבריטי והצרפתי ומתן עצמאות למדינות האיזור
גם ערפאת חתם על משהו, אלה בדיוק הימים להיזכר בזה. אתה לא תוכיח לי שאנגליה התכוונה להקים לנו מדינה כאשר כל העובדות בשטח הפוכות.
