מכבי נתניה 2019/20 - צניעות לצד שאפתנות, הייתכן?

לדעתי מבחינה מקצועית אין שאלה לגבי השוער, כהן, קהת ורוב מוחלט של הסגל, אני מחזיק משחקני הסגל אלא אם כן הולכים להתהליך של "הצערה" כי הסגל לא צעיר.
הבעיה מבחינה כספית, עמוס - הוייבך - קהת - מלמד - פאטוס ועוד שחקנים ייעזבו בגלל שהקתציב יורד מ-33 מיליון (הכי גבוה בהיסטוריה שלנו*) לאיזור ה-18-20 מיליון**.

* נתון יפה: סגל אחארי גם למכירה וקנייה הכי גדולה שלנו, דיא סבע שנקנה ב-1.3 מיליון שקל ונמכר בכמה מאות שקלים פלוס גיא מלמד (הלוואי ויישאר).
** לדעתי זה יהיה פחות מ-18 מיליון, סגל לא מעוניין להכניס את היד לכיס ובצדק, התקציב יהיה על פי הכנסות וההכנסות ותקציב המינימום יירדו בעונה הבאה בגלל כל מה שקורה.

 

ממש לא קשור לפרשנות. אוזן מצויין עם צעירים. מאמין בהם. כל הכשרונות של מכבי פ״ת, הפועל ת״א ואם אני לא טועה גם מכבי ת״א עברו בידיים שלו והוא גם מכיר לא רע את החומר בנוער בנתניה.
אם זה הקו שהמועדון הולך בו- אוזן מועמד אפשרי.
מעבר לזה יש את הזיקה שלו למכבי נתניה.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

אין שום קשר לפרשנות שלו, מי דיבר על זה?!
הוא לא בא משום מקום.
הוא מאמן בליגה לנוער כבר לא מעט זמן, הוא היה שחקן בית בנתניה (לא יודע איך היחסים של הקהל איתו, יכול להיות שזה דווקא עובד לכיוון השני).

מה אופיר חיים עשה בקריירה כמאמן שגרם לאנשים לחשוב שהוא יצליח בהפועל תל אביב?
הזכרת אותו כאופציה טובה, מה הופך אותו בדיוק לאופציה טובה?

אנחנו מדברים על ליגה שאייל לחמן מאמן בה, שאורי גוטמן מאמן בה, שליאור זדה יכול להפוך הערב לקוסם.
אני לא מוצא כמה אורי אוזן שונה מהשמות האלה.

 

אורי אוזן הוא שם מעניין, אבל השאלה האם נתניה רוצה להמר על מאמן שמעולם לא אימן בוגרים (היה רק עוזר מאמן), ומה אוזן הראה בנוער שגורם לחשוב שהוא יכול לאמן בוגרים בהצלחה (שכן המטרות וההצלחות בקבוצת נוער שונות לגמרי מקבוצת בוגרים, יש הבדל בין פיתוח שחקנים לניהול סגל).

אופיר חיים לדוגמא, אימן בהצלחה קבוצות בלאומית (ראשון לציון, עפולה, כפר סבא) והעונה גם עשה עבודה טובה בכפר סבא בליגת העל. זה מעמיד אותו במקום אחר מאוזן (אותו הדבר ניסו אביטן שאימן בהצלחה את חדרה בליגת העל).

 

אני חושב שיש תחושת של מיאוס בקרב האוהדים כלפי המאמן הישראלי ואולי זה מחלחל גם לראשי הקבוצות.
הכדורגל בישראל רע, משעמם ופחדני, אין תעוזה בקרב המאמנים, מעטות הקבוצות(יש יגידו שאין בכלל) שאתה יכול לתייג אותן ככאלה שבאות לשחק כדורגל בכל מגרש ללא קשר לזהות היריבה ויש כאלה שלא באות לשחק כדורגל באף מגרש. במצב רגיל ללא קורונה ועם בעלי קבוצות שאכפת להם וחושבים קצת מחוץ לקופסא הייתי רוצה לחשוב שיגיעו לכאן רכבת של מאמנים זרים אבל זה לא יקרה לכן לא מפתיע שיותר ויותר שמות של מאמנים צעירים וחסרי ניסיון עולים כמועמדים, ובלי קשר ליכולת שלהם הייתי רוצה לראות את הפחדנים החלשים שאחראים לכדורגל הנוראי שיש בארץ משלמים בכיסא שלהם.

 

אם נתניה רוצה או לא זאת שאלה אחרת, אני רק חושב שלא מדובר במינוי כל כך הזוי ומופרך.
אני חושב שאין עוררין כיום על זה שברק בכר נחשב למאמן הישראלי הטוב ביותר בנקודת הזמן הזו, לא צריך להתאמץ הרבה בשביל להיזכר איך קריירת האימון שלו התחילה.
בליגה הלאומית בשנים שאופיר חיים אימן שם אני די בקיא.
אופיר חיים לא אימן בהצלחה בראשון, הוא הוביל אותה לפלייאוף תחתון, עונה אחרי זה הוא ירד ליגה בשעריים, הוא לא הצליח בעפולה הוא היה מקום 7-8, זאת לא הצלחה בליגה כזאת. משם הוא הגיע להפועל תל אביב, זה הרבה יותר מופרך והזוי.
בכפר סבא הוא פתח עם ארבעה או חמישה הפסדים רצופים, עשה ריצה טובה בפלייאוף ובסוף עלה ליגה רק בזכות שער בדקה 98.
כנראה שהפיטורים שלו לא היו במקום אבל לא הייתי מייחס לו הצלחה לעונה הנוכחית בכפר סבא, הוא היה במקום הראוי לו.
ומה לגבי העונה הזאת של אביטן? אם עונה אחת של הצלחה שמה אותו במקום אחד למה עונה אחת של כישלון בלתי רגיל גם בהפועל תל אביב וגם בהפועל רעננה לא מחזירה אותו לאחור?

 

כל מאמן בהיסטוריה התחיל במקום כלשהו. אם נתניה רוצה להמר על אוזן, זה לגטימי לגמריי. אני כבר חודש אומר שאלברמן יכול להיות טוב לביתר (והיום זה פורסם בווינט), אני לגמריי בעד לתת צ'אנס לשמות חדשים.

 

עומר פרץ ולואיס מרין השמות המועדפים עליי.
מרין כבר זכה באליפות בקוסטה ריקה, עוזר מאמן נבחרת קוסטה ריקה שהצליחה במונדיאל.
פרץ עם שנתיים טובות בליגה א', אימן אותנו 2 משחקים.

 

לא אמרתי שהזוי, שאלתי איזה תכונות יש בו כמאמן נוער שיכולות להפוך אותו למאמן בוגרים מצליח.
אני הייתי מאלה שכתבו כשניסו אביטן אימן את הנוער שלנו ששווה לקבוצה לתת לו הזדמנות בקבוצה בוגרת, וכשכולם הופתעו מהמינוי שלו בחדרה הסברתי שבנוסף לקידום צעירים, הוא העמיד את קבוצת הנוער מצוין מבחינה טקטית, היה משנה מערכים ושיטות לפעמים תוך כדי משחק, דברים שאתה לא רגיל לראות במשחקי נוער, בטח לא ברמת תרגול כמו שהייתה אצלנו, ולכן לדעתי שווה לתת לו הזדמנות.

גם אופיר חיים אגב, קודם הרשים בנוער של הפועל תל אביב, ולאחר מכן עבר לקבוצה בוגרת (וגם הוא, הראה בנוער של הפועל תל אביב סגנון משחק של לחץ גבוה על כל המגרש לדוגמה), כשבעונה הראשונה שלו בעפולה הוא הצעיד אותה לפלייאוף העליון וזכה בגביע הטוטו של הלאומית, גם בעונה השנייה הוא הצליח למנוע ממנה להגיע למקומות שהיא נמצאת בהם היום, למרות שהמצב הכלכלי שם היה קשה מאוד ובמשך לא מעט זמן השחקנים שם בכלל לא קיבלו משכורות ואיימו לפנות לבית המשפט שיפרק את הקבוצה וגם איימו להחרים את האימונים.
בהפועל תל אביב אופיר חיים נכשל, אבל כפר סבא שלו הייתה מהקבוצות הבודדות בתחתית שבאו לשחק כדורגל וניסתה לנצח בכל משחק ובכל מגרש, כשמבחינת תוצאות היא יותר מהשיגה את המטרה כשהחליטו לפטר אותו (משיקולים לא מקצועיים, סירב שיתערבו לו מקצועית בקבוצה).

אז שוב, יכול להיות שאוזן כן יכול להיות מאמן בוגרים טוב ושיהיה משב רוח מרענן בליגה שלנו עם הרבה מאמנים שמדכאים את החשק לצפות בכדורגל, פשוט רציתי לדעת על מה זה מתבסס? איך זה בא לידי ביטוי בעבודה שלו בקבוצת הנוער של הפועל תל אביב? כי לפעמים מאמן שמפרשן בתקשורת, והוא דמות מוכרת, ומקושר למי שצריך, זוכה לפרסום סביבו מבלי שזה יהיה קשור לכישורים שלו בפועל.

 

אני יכול לדבר על אוזן בתקופתו כעוזר מאמן בבית"ר חצי עונה יחד עם קורצקי.
נתעלם רגע מההשפעה שהייתה לטביב, כי אנחנו לא יודעים בדיוק.
מבחינה חיוביות, בנו כמעט מאפס סגל לא רע אחרי עונה גרועה עם רוני לוי(@EO11 הזכיר בדיון המחזור כמה הייתה רעה), הביאו לארץ את קלאודמיר וארסו, נתנו את המפתחות לשלומי אזולאי בקישור שבא מראשון כאנונימי, קידמו מאוד את אלי דסה שעד אז היה תקוע בקריירה. אחרי כמה עונות בתחתית בהם בנו קבוצה מאומנת שהייתה השלד לעונות בצמרת שבאו לאחר מכן(סלובו-ברדה, רב"ש, מימר והכמעט דאבל עם בב"ז).
מבחינה שלילית, הקבוצה הייתה מאוד אימפוטנטית התקפית, הדגש היה על טקטיקה וזה עבד טוב אבל על חשבון התקפה, למשל שחקן מחויב כמו עומר נחמני הועדף על שחקן מוכשר יותר שעובד פחות - עומר אצילי. שחקנים צעירים באמת לא שיחקו אצלם ואז סיימו אצלנו גיל נוער קלטינס, נאור סבג, אבישי כהן שיכלו להשתלב, קלטינס ואבישי נשארו בנוער כחריגים וסבג יצא להשאלה לעומת זאת הגיעו שחקנים בינוניים כמו מור שקד ובן מלכה. שגיא לוי מונה במקומם ואנטל הגיע פתאום משחק ההתקפה שלנו פרח עם אצילי, אנטל, לידור כהן ואיציק כהן ונתנו חצי שני נהדר אחרי חצי ראשון מסורס.

הדוגמא הכי טובה, פגשנו בסמי עופר את מכבי ת"א פעמיים באותה עונה, פעם אחת עם אוזן-קורצקי ופעם שניה עם גיא לוי.
במשחק הראשון עלינו עם 5 בהגנה, בלי חלוץ, פחדנו לעבור את החצי והיה כדורגל מביך ופחדני של בית"ר, זה היה נראה כמו ברצלונה-אינטר בחצי גמר ההוא שמוריניו החנה את האוטובוס. בסוף נגמר 1-1 מזליקי עם גול של אצילי על הבאזר.
במשחק השני עם גיא לוי עלינו עם הרכב רגיל, תקפנו מהשניה הראשונה והיה משחק שיוויוני אולי עם יתרון לנו מבחינת הזדמנויות, נגמר 0-1 לנו מגול יפה של אצילי ותחושה של וואלה באנו להסתכל להם בעיניים והצלחנו, ואני מדבר על מכבי שלקחה טרבל באותה עונה.

 

אני חושב שהחוסר במאמנים זרים לא נובע רק מקיבעון של הבעלים, אלא כי למאמן זר הרבה יותר קשה לחלק הוראות.
אני מעריך שלפחות חצי מהמאמנים בליגה בזמן נתון הם על תקן בובות ברמה כזו או אחרת.

 

הקבוצות הקטנות זה איזור דימדומים ספק מקצועני, אני מדבר על ה6-7 קבוצות עם הקהל שמחזיק בסופו של דבר את המותג הזה שנקרא הכדורגל הישראלי עם הראש מעל המים. לא חושב שחוגג או סגל רצו להחזיק בובות והם נפלו מקצועית כי היה להם נוח וזול יותר ללכת על סלובוברדה האהודים או רוני לוי שיש לו כאן שם של מאמן על למרות שהוא פח.

ברגע שהנורמה במועדונים הללו תהיה להביא אנשי מקצוע רציניים, רצוי לא מכאן אולי זה יחלחל גם לקבוצות הקטנות.

 

חסר מאמנים שעשו עבודה טובה בנוער והצליחו בבוגרים?


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

חטאת בזה שאתה מייחס לו רק פרשנות.
האמן לנו שבמקום בו יש איווניר ולחמן- זה כנראה די ברור שפרשן שמדבר יפה לא בהכרח יהיה מאמן טוב.
זה לא שדיברנו על שגיא כהן כמועמד.

גיא לוי זה שם מעניין שעלה כאן אבל הוא קצת הזוי שלא ברור אם הוא עוד על הגלגל.


Sent from my iPhone using Tapatalk