אוקיי. עדיין לדעתי העובדה שיצאו מהמדינה הזו רק 2-3 שחקנים בלבל של בניון וברקוביץ ב-25 שנים האחרונות זה תעודת עניות רצינית מאוד
מעניין מתי בפעם הבאה נראה משחקים בליגה האנגלית או הספרדית ועל הדשא אחד השחקנים המרכזיים יהיה ישראלי. זה היה עולם אחר. שלושתם קצת התפספסו. ברקוביץ׳ ורביבו עם המעברים לגדולות שלא קרו. גם אם הם קצת מחמיאים לעצמם כשהם מספרים על זה אני משוכנע שהיה שם משהו. בניון לעומת זאת אכן הגיע לרמות הכי גבוהות אבל דווקא אחרי המעבר לצ׳לסי עבר פציעה קשה ואיבד גובה.
למה לא? נוטינגהאם ניהלה לגביו מו"מ ולוימבלדון הוא לא רצה ללכת. בשיאו, הוא העדיף ליגה איטלקית שנחשבה לטובה בעולם.
בניון עשה עונה טובה בתור שחקן משלים בארסנל, כבש לדעתי עשרה שערים ולסירוגין הוריד את ראמזי שחזר מהפציעה חסר ביטחון לספסל.[/QUOTE]
ליגה איטלקית הכי עשירה אז בעולם. קיבצה את הכוכבים הגדולים ביותר אז. בהנתן מגבלת 3 זרים על המגרש, רק על הישראלים היו מסתכלים שם ברור.
19 הופעות בפרמייר ליג עם 4 שערים ובישול 1, 3 הופעות בצ׳מפיונס עם שער 1, 3 הופעות בגביע הליגה עם שער 1, 0 הופעות ב fa cup.
רוב ההופעות בליגה זה כמחליף- 20 דקות פה 20 דקות שם. לא זוכר שום דבר מרגש מיוסי בניון במדי ארסנל. אבל אולי כי אף פעם לא חיבבתי אותו יותר מידי. מבחינתי מעבר מיותר שמסמל קצת את אובדן הדרך של ארסנל. Sent from my iPhone using Tapatalk
אני לא מהאלה שבוכים על כל סרט כמו לדוגמא בסרט של לאה צימל שלדעתי מאוד מעניין ומסקרן, הביקורת לא עניינת בכלל (מירי רגב אמרה שלא ראתה, גם הצל, זה לא הפריע להם) והסרט מצוין בעיקרון אם כי צבוע קצת (הראו 2 מקרים של צימל שמגנה על ילד שניסה לדקור ואישה שניסתה לדקור, דמויות שקל לרחם עליהם ושלא פגעו בסופו של דבר בשום אדם למרות שהיה ניסיון). הסדרה הנערים סדרה צבועה ומגעילה לדעתי, מציג צד אחד בלבד לדעתי אבל הביקורת והרעש של נתניהו כלפיי הסדרה מאוד הפריעה לי, איך אתה מבקר סדרה בפרק השלישי שלה ? אני בספק אם הוא ראה בכלל למרות שאני באותה דעה. ראיתי את רוב הסרט הזה והפסקתי, צבוע מידי, מציגים כאן חלק מהשחקנים הערבים כקורבן וכמה גזענים היהודים, מצד שני יש כמה דברים יפים כמו הדגש לדו קיום. וממש לא מפריע לי ששחקנים לא שרים את ההמנון, הסרט הזה מציג אג׳נדה ברורה ומדובר בסרט לא אובקטייבי לדעתי, בכלל עשו רעש יותר מידי מהעניין, לא חושב שיש טעם לעשות על הסיפור סרט. אני בעד שהפוליטקיה והספורט תילך ביחד, ששחקנים ואנשי מקצוע ישמיעו דעות, שכ״א יהיה אחראי למילים שלו רק ולא יבכה מהביקורות. לשמוע בסרט את דאבור בוכה על זה שנתניהו התקשר לזהבי ולא אליו, מוגזם, אפשר להבין למה זהבי דיבר איתו, כבש שלושער והיה המצטיין, גם המאמן לא דיבר עם נתניהו. חלק מהטענות מוצדקות ועדיין, יש ביקורת על הסרט. אה ואיך שכחתי שהציגו בסרט את זה שמוחמד סלאח מסרב לשחק עם דאבור בליברפול, די נו, כל סיפור קטן הגדילו כאן בסרט.
