מגבלת הזרים בליגת העל - רוצים 8 זרים

יש בועת שכר כי קבוצה חוששת לאבד שחקן ישראלי שהיא יודעת שמכסת הזרים הקטנה תצריך אותה להביא מחליף ישראלי שלא מתקרב לרמה שלו, לכן היא תעדיף להתקרב או להסכים לדרישות אותו שחקן.

 

תוריד את המילה "ישראלי" המודגש ותחליף ב"שחקן" והמשפט יהיה נכון.

 

אין צורך.
זר נמצא בשוק החופשי, אתה יכול להחליף אותו בזר או ישראלי.
ישראלי אתה חייב להחליף בישראלי.

 

דסה הוחלף בזר עד כמה שאני יודע.
וגם זהבי(סקאריונה).

 

בשביל שדסה יוחלף בזר היה צריך לוותר על שחקן בעמדה אחרת ולהביא ישראלי(בלאקמן).

 

זכותם.
כל אחד והשיקול שלו.
זה רק מוכיח שכשהדרישות של השחקן לא מתאימות לך- אתה לא חייב להחתים.
העניין הוא שלהביא מחליף לדסה זה קשה בין אם זה ישראלי ובין אם זר.
ויש כאן מקרה קלאסי להעדפה של זר על המגן הימיני הישראלי הכי טוב ואני בספק גדול כמה זה מוצדק. דוגמה מצויינת לאיך זה פוגע ביכולת של הכדורגל הישראלי לייצר מגן ימני לנבחרת.

 

הדרישות של השחקן לא התאימו גם מחוץ לישראל. הבעיה היא שמכבי איבדה שחקן טוב והייתה צריכה להתפשר בעמדה אחרת כדי להחליף אותו בשחקן מבוסס.

 

אף אחד לא העדיף את ג'ראלדש על דסה, שזה פשוט רצה כמעט פי 2 שכר.
איך זה פוגע ביכולת של הכדורגל הישראלי לייצר מגן ימני לנבחרת?

 

כי קנדיל שהבאתם לפני שנה והיה טוב עכשיו מחליף זה זר שאני לא יודע אם הוא יותר טוב ממנו.

 

קנדיל היה רע פחות או יותר החל מפברואר, כולל תחילת העונה הנוכחית, ולא היה מגן בנוסף לו. בהתחלה חשבו על מחליף עבורו, אחר כך, כשלא מצאו חלוץ, העדיפו שחקן שיקדים אותו ברוטציה.
זה שאתה מחליט שאתה לא בטוח שהוא יותר טוב מקנדיל זה גדול בעיני. אתה לא מכיר את השחקן, הוא זר, אז מבחינתך זה רכש לא טוב עד שיוכח אחרת. המאמן מעדיף אותו, אותו מאמן גם נתן לקנדיל אשראי בעונה שעברה.

מגן לנבחרת זה תוצר של שנים, שחקן שנבנה מגיל צעיר. רכש שדוחק שחקן להילחם על מקומו זה בסך הכל המציאות של שחקני כדורגל בכל העולם, זה לא צעד שמקשה על "ייצור מגן לנבחרת". אם קנדיל היה משחק השנה בהרכב, מהנחה שהוא פחות טוב מג'ראלדש, זה בסך הכל היה הופך את ההגנה של מכבי לפחות טובה, אם היה משחק זה לא שהוא היה מתפתח להיות אלי דסה.

 

ההסטוריה מלמדת שהזרים שאתם מביאים לרוב הרבה פחות טובים מישראלים בכירים ואפילו מכאלה כמו קנדיל.
ימים יגידו.

 

מי אמר את זה?

 

נו באמת


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

טור מעניין שקראתי -

 

בשורה התחתונה אי אפשר שלא להסכים, ברור שצריך להתמקצע, אבל זה טיפה מגוחך, מכמה סיבות:
1. להתלונן על חוסר השקעה בתחום בישראל זה כמו להתלונן על ישראלים שקונים אוטו ומעמיסים את כבישי ישראל. מכסת הזרים היא בתפקיד התחבורה הציבורית. בזמן שיובנטוס (או ססואולו, או אנדרלכט, או ויטוריה גימראייש) יכולה לבנות לעצמה רשימה של 44 שחקנים שהם רכש פוטנציאלי, 4 על כל עמדה, היא לוקחת בחשבון שהם יכולים בתיאוריה לקחת גם רבע מהרשימה ולצרף ללא בעיה עקרונית (כמובן שנכנס כסף לעניין וכו'), ולא רק לקבוצה הראשית. בישראל יש למועדון בין 0 ל-7 (אחד שחקן נוער) משבצות לשחקנים זרים חדשים בשנה, וזה בהנחה שהאופציה המאוד לא טובה של החלפת כל הזרים קיימת. סקאוטינג בישראל ממוקד בישראל עצמה ברוב המקרים, בדיוק בגלל זה.
2. זה כן עניין של משאבים. זה עולה הרבה בכסף, בהשקעה אנושית ובהימורים. לתת את יובנטוס כדוגמה כשמדברים על ליגה שכלל התקציבים בה מסתכמים לכדי משכורת של שחקן מוביל בה והמאמן שלו, זה פשוט לא רציני. גם לגוגל יש אסטרטגיה יוצאת מן הכלל, דוגמה ומופת, זה לא אומר שסטארטאפ ממוצע בפאלו אלטו יכול להרשות לעצמו לשאוב מהם השראה, וגם לאריה יש שיטות ציד מרשימות שאני בספק אם רלוונטיות לקרקל.
3. זה ממש לא רק בישראל. הליגות בסדר הגודל שלנו אין מערכי סקאוטינג כל כך מפותחים.

לצד זה, יש לציין שבמועדונים הגדולים כן רואים מדיניות של זרים. מכבי כבר שנים עושה סקאוטינג לא רע בכלל עבור קבוצת הנוער, בעיקר מאפריקה אבל לא רק (פארפה גויאגון השנה, אדוארדו גררו שנה שעברה והיום בבית"ר תל אביב וכו'), באר שבע ממה שאני מתרשם מחפשת שחקנים מפרופילים דומים כל פעם (כולל צעירים כמו ג'ימי מארין, שממך הבנתי שזו מדיניות לחפש במרכז אמריקה), חיפה התחילה בשנה האחרונה להיכנס חזק למודל של יהודים אמריקאים.
מי שיכול להרשות לעצמו דווקא כן משקיע יותר ויותר מרץ ומשאבים בתחום, אבל הזה מחזיר אותי לנימוק הראשון - לא מאפשרים כאן בכלל למנף את העניין כמו שצריך.