בנושא אחר, משהו על אלון מזרחי. ראיתי אותו ב"שולחן שישי" והבן אדם חוץ מלהביא סטטיסטיקות שאפשר למצוא בכל אתר אפשרי לא ממש תורם לדיונים שם. Sent from my WAS-LX1 using Tapatalk
עם דעתי אין הרבה מה לעשות, אבל העדפת התקשורת לעבור מסך על פני גופו של עניין זה די מייצג את מצב התקשורת היום. זו הסיבה שהפודקאסט כל כך צומח בימים אלו.
פאדיחה גדולה של פרימו, שדיווח על פוסט פארודי בעמוד "פוסטים אפשריים של מ.כ מכבי חיפה" כפוסט רשמי של המועדון (הפוסט המקורי בתגובה לציוץ)
על החצי הראשון של של הפוסט אפשר אולי ליפול, אבל אם קראת את הכל ובכל זאת הפכת את זה לידיעה אתה צריך לחפש מקצוע אחר.
זה ענק זה דף סאטירי על מכבי חיפה, מודה שהרבה פעמים בשנים האחרונות אי אפשר היה לזהות הבדל מהרשמי ובכל זאת. ה"ידיעה" המקורית
יש הבדל בין העברת ידע בישיבת צוות, לצורך העניין, לבין העברת ידע בטלוויזיה. בטלוויזיה אתה צריך טונציה מסוימת, יכולות משחק במובן מסוים, זה מקצוע בפני עצמו, ולהלפרין את את הכישורים הללו על אף שהוא מבריק. זה בכלל לא קשור למראה החיצוני, גם ארז טל לא כוכב קולנוע והוא מנחה ומגיש מעולה שכבר עשורים עושה עבודה משובחת בתחום ועובר מסך. זה בכל העולם ותמיד היה ככה. זה קריטריון מרכזי גם בתוכניות מופת כמו MNF או אולפן ה-NBA של TNT, מעבר לידע צריך לעבור מסך. גארי נוויל הפך לכוכב לא רק כי הוא מנתח מעולה, זה הרבה עושים בכל העולם, אלא כי הוא גם יודע להגיש את דבריו בצורה מעולה שתואמת את הדרישות של תוכנית טלוויזיה מבוקשת. אין שום קשר לפודקאסטים, זו בכלל פלטפורמת שמע, מעין תחליף רדיו, שגם לו יש דרישות מסוימות ולא כל אחד יכול לעשות - קול נעים, דיקציה, יכולות ורבליות טובות וכו'. פודקאסטים צומחים בשנים האחרונות כי זה גם נורא קל, כמעט כל אחד יכול להקליט ולמען האמת בעת האחרונה נראה שלעולם יש. חלק גדול מהם מזעזעים, בין אם כי מדברים שטויות ובין אם כי אי אפשר לשמוע את מי שמדבר כי זה לא נעים לאוזן (במכביבול למשל יש אחד עם דיקציה איומה, למרות שהוא הכי נורמלי מהפאנל הקבוע שהוא בלי של שטויות של גיל שלי וטל בן יהודה).
הקלטתי את "שולחן שישי" רק בשביל לראות את הקטע עם פרימו ומכבי חיפה. קצת לפני האייטם אני שומע את רון קופמן אומר על חברו איזי שירצקי "קריית שמונה זה המועדון הכי נוח לעבוד בו וכל מאמן שעבד שם אמר לי את זה". בשביל זה החזירו אותו לערוץ?
אני חייב לציין לחיוב את השדר שלומי דניאלי שמשדר כעת את המשחק של הפועל תל אביב . אני עוקב אחריי השידורים שלו בצ'רלטון כבר כמה שנים, הוא מהשדרים היותר אהובים עליי . הוא לא מתלהם וצורח כמו שדרים אחרים, הוא גם לא לוקח את עצמו ברצינות מדיי ומשלב בשידורים שלו גם קצת הומור . גם האינטרקציה שלו עם הפרשנים שלצידו היא תמיד חיובית וטובה.
גישה שמאפיינת את הטלוויזיה האנגלית, שלפרשן בפאנל לפני ואחרי זה תפקיד יוקרתי יותר מלפרשן במשחק עצמו ולכן השמות הגדולים יהיו בפאנל.