גביע המדינה 2018/2019 - בפעם הרביעית: בני יהודה מחזיקת הגביע!

הפועל באר שבע בשנת 1997 בנתה קבוצה אדירה. רוסו וחלילוביץ (שהיה טוב יותר מרוסו) בקישור, שי הולצמן בחוד, חלק הגנתי מצוין עם סולוב הנפלא במרכז ההגנה וגדי חזות המצוין כמגן ימני, ובסיס מצוין של שחקני בית כולל אורן סגרון שהיה אס מהספסל וכמובן אלי גוטמן בקווים.
את העונה באר שבע סיימה במקום השלישי (בגלל הפרש שערים ממקום שני) וכמחזיקת הגביע אחרי ניצחון על מכבי תל אביב באיצטדיון רמת גן (שאז היה עוד האיצטדיון הביתי של מכבי בו הם שיחקו בליגה).
בקיץ היה אמור להצטרף אל הקבוצה הזאת נער בן 16 בשם יוסי בניון (אולי שמעתם עליו) והפועל באר שבע הייתה אמורה לרוץ לאליפות.
בפועל מה שקרה שאלי להב הבעלים של הקבוצה עשה מכירת חיסול והפועל באר שבע נשארה עם בניון (עם 15 שערים ועוד מספר דו ספרתי של בישולים) והשאריות.
הפועל באר שבע ירדה ליגה בסיום אותה עונה והושפלה באירופה.
מה שאומר שלנסות לגרום לקבוצת צמרת לזכות בגביע זה לא ביטחון לכלום, בטח בניהול הישראלי שקבוצה יכולה להתפרק לחלוטין מנכסיה עונה לאחר מכן והרבה פעמים אין קשר בין הקבוצה שזכתה בגביע לקבוצה שנבנת עונה לאחר מכן.

 

תתפלא, ברק קיבל ביקורת קשה כשעף לקריית שמונה בטרנר בגביע, עם הרכב שהיה משני גם בגלל אילוצים וגם בגלל שזאת הייתה ההזדמנות היחידה לתת לשחקני מפתח לנוח בלי לפגוע בליגה, ואני חושב שהחיזוק שניסו לעשות בסגל לאחר מכן באותו קיץ, בין היתר ברכישת שחקנים כמו דור אלו למשל, היה כדי להוסיף עומק לסגל כדי שלא נצטרך להיפגע כשעושים רוטציה בין אירופה לליגה וכן גם בין הליגה לגביע.
מעל 20 שנה מחכים אצלנו לזכות שוב בגביע וזה בהחלט מטרה חשובה ואפשר גם לראות את הסחרור שנכנסנו אליו לאחר ההדחה ומה זה עשה למערכת עם כל הבלאגן שמתרחש בימים האחרונים.
דרך אגב, מבחינתי זה לא רק הסינדרלות שמעניינות, גם מפגשים ישירים בין קבוצות גדולות בסגנון נוק אואט זה אחלה דבר ומייצר עניין ואווירה ומתח כי בניגוד לליגה לא משנה מה היה לפני ומה יהיה אחרי אלא רק מה יהיה באותו יום נתן, ובאופן אישי אני גם חושב שמדובר באופציה טובה למועדונים רעבים מדרג 2 או 3 בלי יותר מידי תארים אבל כן עם עבר והיסטוריה לזכות בתואר ומבחינתי הזכיות של הפועל חיפה ובני יהודה היו מרענן גדול.

 

בסדר חטף קצת ביקורת שבוע, אחרי שלקחתם אליפות מי זכר את זה בכלל? ודור אלו הגיעו בשביל רוטציות בין הליגה לאירופה. אני מאד בספק אם בישיבת צוות בקיץ אלונה נעמדת ואומרת "אני רוצה שתביאו לי שחקנים שיחזירו את הגביע לנגב, 20 שנה זה יותר מדי זמן" בחייך תהיה רציני

 

תאמין לי שאם ב"ש חזק בצמרת ועם פער של שלוש-ארבע נקודות מעל או מתחת למכבי אז הגישה לגביי תהיה אחרת וכן ישימו דגש על לנסות להביא את הדאבל

 

נניח שתפסידו את הגביע ולא תקחו "טראבל" זאת תהיה טרגדיה גדולה? יהיו קריאות לשלוח את איביץ' הביתה?

 

ברור שאירופה היה שיקול, וגם רצו להביא מישהו עם אורטנציה התקפית יותר, וגם אז דיברו אולי על מעבר של ביטון לאירופה, אבל גם הרצון להיאבק על כל התארים בישראל (כולל גביע הטוטו) היה שיקול כי חטפנו סטירה רצינית עם הפסד ראשון בכל המסגרות בטרנר והדחה מהגביע כלומר אנחנו לא נהיה במפעל הנתון הכי טובים בארץ ואלה דברים שלא קרו בליגה ולכן הם כן הובילו לחשיבה והיו חלק מהגישה לחזק את הסגל.

 

לדעתי תהיה אצלם אכזבה, שתתגמד לעומת האליפות אבל תהיה אכזבה מסוימת, ואין לי ספק שהם גם יקריבו תמשחקים בליגה הסמוכים לגביע בשלב חצי נגמר והגמר גם אם זה יעלה להם בהפסד ראשון בליגה בשביל להגיע לגביע עם ההרכב הכי חזק, רענן ונטול פציעות שלהם.

 

בדיוק, וככה גם היה בב"ש באליפויות. גביע זה משהו חמוד, אבל אתה נשפט אך ורק על פי הליגה. ברור שאם מכבי יקחו אליפות במחזור 30 אז הם יתרכזו בגביע, למה לא בעצם? אבל כל עוד יש אליפות לשחק עליה הגביע לא אמור להיות אפילו בתודעה.

 

שתי ההדחות האחרונות של ב"ש מהגביע לק"ש היו בעיצומה של התקופה הכי פח שלהם בעונה.

ב-16/17 הם הפסידו לק"ש בטרנר באמצע הסיבוב השני הגרוע שלהם בו מכבי הצליחו להוריד כמעט את כל ההפרש מהסיבוב הראשון.
שנה שעברה הם היו די גרועים ועפו לק"ש בצמד משחקים ברבע הגמר

זה מזכיר לי שכמה ימים אחר כך שוב הם פגשו את ק"ש בחוץ ונצחו שם 1-0 דרדל'ה והכותרת במכביתון של רקנטי הייתה "מוליכת שולל".

 

טרגדיה רק אם נפסיד למכבי חיפה או הדרבי חס וחלילה אבל לא ברמה של קריאות נגד איביץ'

 

אתה מבין?

 

זה היה באותה תקופה שהם קראו את הטור של הגאון דסקל והבינו שהם צריכים להתאפס על עצמם? או שזה היה בתקופה שבכר הראה להם סרט על מייקל ג'ורדן?

 

בספרד, מהרגע שמצטרפות כל הקבוצות הבכירות, משחקים 2 משחקים בכל סיבוב.
הקבוצה שתגיע מהמקום הנמוך ביותר להגרלת רבע הגמר היא ולנסיה. מקום 11 בליגה הראשונה.

 

ברור, בשביל שריאל וברצלונה ימנעו מהדחה.
בגלל זה בשבע השנים האחרונות בגביע המלך הספרדי, ריאל וברצלונה זכו 6 פעמים (כשבפעם האחרת מי שזכתה הייתה אתלטיקו מדריד, הקבוצה מס' 3 בספרד ובעונה נתונה גם מעבר לזה).
בישראל לעומת זאת, 7 זוכות שונות (הפועל חיפה, בני יהודה, מכבי חיפה, מכבי תל אביב, קריית שמונה, הפועל רמת גן והפועל תל אביב).

השאלה מה הייתם מעדיפים? שתי קבוצות או קבוצה אחת במקרה שיש מישהי ממש דומיננטית שיהיה קשה עד בלתי אפשרי להדיח בשני משחקים שתזכה בגביע המדינה בשנים הבאות, או שנמשיך לראות קבוצות שונות זוכות בגביע המדינה?

 

https://media.giphy.com/media/9tXEf8J1NGmDTCDDdx/giphy.Xxx
קל..