אני מסתכל על הכדורגל של ספרד בטורניר, וזה כאילו שהנבחרת הזאת תקועה ב-2008, הכדורגל שלה נשאר בדיוק אותו הדבר עם אותם מיליון מסירות באמצע המגרש. הבעיה שהכדורגל הזה כבר לא רלבנטי, ואפילו בארסה, שעליה התבססה אותה נבחרת גדולה, זנחה את הטיקי טקה בשביל כדורגל יותר תכלסי.
אולי עייפות אחרי עונה ארוכה, אולי הוא לא ממש מסתדר עם חבריו בנבחרת על הדשא. בכלל, ספרד נראית כולה כנבחרת עייפה שצריכה לחזור הביתה.
כפי שציפיתי, התרחיש הכי נוראי שיכל לקרות מבחינת הצופה הנייטרלי זה שער ספרדי מוקדם. מזל שהרוסים נזכרו בסוף לצאת מההלם ועכשיו זה משחק אחר לגמרי.
חשבתי שההדחה של גרמניה והיכולת הבינונית בשלב הבתים של ספרד תגרום לספרדים להתעורר ולהבין שמשחק הפוזשן האיטי והמשעמם הזה לא עובד כבר. אז חשבתי.
אתה צודק ברמת התוצאה, אבל עד המונדיאל ועם לופטגי, זה היה כדורגל אחר לגמריי. בראשות דוד סילבה, שהמציא את עצמו מחדש בתור הדבק של סיטי והנבחרת ואיסקו שעד הטורניר היה שחקן הנבחרות הטוב בעולם. לא מאמין שהם הצליחו להדרדר ככה בפחות או יותר שבוע וחצי עם היירו.
ספרד חייבת להתעורר על החיים שלה כי זה מרגיש כאילו היא חושבת שהיא עדין ב-2010 שיש איזה אינייסטה ו-ויאה שיגמרו להם משחקים בדקה ה-10.
בכל שלושת הפעמים הקודמות במונדיאלים בהן שיחקה ספרד מול הנבחרת המארחת(איטליה ב-34,ברזיל ב-50,ודרום קוריאה ב-2002) היא הפסידה והודחה מהטורניר, האם בעוד 45 דקות הנאחס ייגמר או שהמסורת תישמר?
