ניימאר פשוט ענק, משחק קלאץ' מהרמות הנדירות ביותר. חבל שהורס לעצמו עם ההתחזויות, אבל פשוט מדהים שלקח את בארסה על הגב כשמסי נעלם לגמרי וכשבדקות האחרונות אף שחקן לא האמין וניסה חוץ ממנו. מדהים מדהים מדהים, מקווה שיפסיק עם ההצגות כי הוא עוד מסוגל להיות שחקן בקנה מידה היסטורי. חולה על משחקים כאלה, אפילו הקאמפ נואו השקט געש והיה לגמרי השחקן ה-12 של בארסה, ששיתקה לגמרי את פריז האנמיים. משחקים בהם הלחימה והרצון מדברים מעל כל הטקטיקות והטכניקה. הערב הכי גדול בכדורגל האירופי, לפחות ממה שאני ראיתי.
מה הקשר בין הדברים? גם לי יש חיבה יתרה לכדורגל אירופי, וריאל מדריד בפרט, ויש לי העדפה לקבוצה בכל ליגה בערך, אבל לומר שאני אוהד של קבוצה אירופית שבקושי ראיתי משחקת במגרש אם בכלל, שאיני קשור לעיר או הקהילה אותה מייצגת או סתם דובר את השפה של המדינה ממנה הגיעה, כמו שאני אוהד מכבי, זה מגוחך בעיני. לפני דרבי מדרידאי או קלאסיקו אני נרגש, אבל זה לא ידיר שינה מעיני או יעצב את סדר יומי. משחק קריטי של מכבי נגד הפועל כפר סבא יכול לגרום לי להרביץ לילדים שלי בסיטואציה מסוימת בלי לשים לב. אנשים מדברים בגוף ראשון פה, מתגרים אחד בשני. למה בעצם? מה נסגר? אתם רחוקים מכל הלוקסוס הזה אלפי קילומטרים והכדורגל שלכם הוא בכלל בעיית שריר הירך האחורי ע"ש דרור שמשון והניהול השפוי ע"ש הקסקט. תהנו מכדורגל ברמה הכי גבוהה, תחייכו קצת אם הקבוצה שאתם מעדיפים ניצחה. וזהו. כי זה לא באמת קשור לאף אחד מאיתנו (אלא אם יש פה איזה קטלוני, מתנצל) ולא כזה חשוב, בתכלס. וגם מסי, ככל הנראה, היה שליח פיצה אם לא היה כדורגלן. לא אומר כלום.
האמת שהערב הזה מעט מנחם- להיות אוהד ארסנל זה לא הכי גרוע שיכול להיות בימים אלה (סליחה אם נכתב לפני... לא קראתי את כל הדיון... ) Sent from my iPhone using Tapatalk
גם אני התרגשתי (על אף שנאה עזה לברצלונה, הם סוג של אובמה של הכדורגל), סיכמתי את זה בקטנה בתגובה קודמת. התרגשתי גם ב-99 ובגול של אגוארו וכו' כי אני בן אדם שאוהב כדורגל. אבל אנשים פה מתנגחים וזורקים עקיצות כאילו זה כאן אצלם בשכונה. ובחיאת, כשזה נוגע לכדורגל אירופי רוב האנשים "אוהדי הצלחות". מעטים בישראל אוהדים אימפריות כמו אלמריה ושפילד וונסדיי, נדלקו על קבוצות גדולות וגג זרמו איתן גם לתקופות חלשות יותר. לי למשל יש חיבה לריאל מדריד לא כי אבא שלי סיפר לי סיפורים על די סטפאנו ופושקש, הקשר מעבר להצלחות הוא הדימיון הקלוש שאני מוצא למכבי בישראל. בכדורסל אני לא סובל אותם, אגב.
וואו.. אפשר להגיד הרבה דברים על המשחק הזה, יהיו את אלה שידברו על הלוזריות של פריז, יהיו את אלה שידברו על הטירוף של בארסה, יהיו את אלה שידברו על השופט שהיה צריך לעשות ככה ואחרת , יהיו את אלה שידברו על ניימאר(לטוב ולרע), אני מעדיף להתרכז בסיפור , בתסריט. אתמול ראיתי את לוגאן וחשבתי שראיתי סרט טוב. היום ראיתי סרט טוב בהרבה, תודה לליגת האלופות וגם לבארסה על הדרמות האלה. לא רק סיפור כמו לסטר מרגש, גם זה של הברזילאי שכולם פה עד הדקה ה88 צחקו על יכולות הצלילה שלו והחזיר לבד את בארסה מהמתים. מרגש ונהדר, איזה כיף זה כדורגל!
מה שארסנל עושה העונה לא קשור ללוזריות. להרבה דברים אחרים כן. ללוזריות לא. Sent from my iPhone using Tapatalk
בסדר, אני גם משלם את השכר של כמה חרדים ממאה שערים בעקיפין. לא אומר כלום. קבוצות כדורגל גדולות גוררות מעריצים, אוהדים באמת יש להן בארץ המוצא שלהן על פי רוב, כמו כל קבוצה בעולם.
שמחה לאיד? יכול להיות. לך תשמח ותחייך מול כל אוהד פ.ס.ז' שתמצא. למה זה צריך לעניין אותנו ועוד יותר חשוב - למה אנחנו צריך בגלל זה לתת גז? איך גם אחרי משחק היסטורי, שבא לי רק להלל את המנטאליות וקור הרוח של ברסה, אתה מצליח למצוא סיבה להתנגח, להוציא בפינצטות כל מיני אמירות כאלה ואחרות ולהדגיש שיש כאן כאלה שמזהמים? אמרתי בעבר שיצא לי להכיר אוהדי ברצלונה וריאל, שעם הזמן יתגלו לי פשוט יותר כשונאי היריבה. לא אופתע אם גם אתה כזה. *נ.ב אני אוסיף עוד משהו, הפכת לטאבו את עניין השיפוט שאסור לדבר עליו יותר, וכל מי שטוען שלא היה פנדל - טרול או מזהם. במקרה ראיתי את המשחק עם שני חברי צוות שלי שאוהדי ברצלונה, אחד מהם גם היה תושב ברצלונה 37 שנה, וגם הם הרשו לעצמם להתפרץ ולשמוח כמוך, אבל ידעו גם להגיד שסוארז ידע לסחוט את הפנדל (וגם הוסיפו שכבר בעצם הנפיחה שלו הוא תפס כל חלק בפנים שלו, מהגרון עד העיניים והראש), אני לא מדבר על השיפוט כי אני מודע לך שהוא פגע בברצלונה לא מעט במחזורים האחרונים. אבל בחייאת, שחרר אותנו מהשנאה שלך.
אגב, זה לא הוזכר בהקשר של ניימאר, אבל אני לא מכיר עוד שחקן באירופה שיכול לקחת על עצמו אגף שלם ועוד להיות איש המשחק, בלי מגן שמאלי מאחוריו, עם 2-3 שחקנים עליו בכל רגע נתון, מטורף.
קודם כל - כל הכבוד לבארסה. אי אפשר לקחת מהם את הדבר המדהים שהם עשו פה. כדורגל גדול לא היה פה, אבל לחימה מטורפת כן. שאפו ענק. ולמרות שהמהפך הזה מדהים ולהתעסק בדברים אחרים זו קטנוניות - כל פעם שמפגש קריטי יוכרע (לכאורה לפחות. אי אפשר לדעת מה היה קורה) על טעויות שיפוט אני חייב להגיד שאין ברירה אלא להכניס עזרים אלקטרוניים. לצפות משופט לזהות אם היתה דחיפה רצינית או רק מגע קליל זה לא הגיוני וזה מפגר לחלוטין כשאפשר פשוט לראות שידור חוזר. אנשים מתפלאים על זה שבישראל ב2017 אנשים מתלבשים כמו בפולין ב1800 אבל שימור הפרימיטיביות הזאת קיים גם פה בצורה מביכה. אין שום סיבה לא לאפשר למאמן ערעור על החלטת שיפוט (כמו בטניס) ובכך להימנע מאינספור טעויות והמון התחזויות. הסיבה היחידה שאני יכול להעלות על דעתי זה שבאמת יש המון שחיתות מאחורה. אני שונא קונספירציות אבל הטיפשות הזאת (לא במשחק הזה ספציפית. ההתנהלות הכללית של השיפוט באירופה) הופכת את זה לאפשרות בעיניי, וזה מחרבן את הכדורגל. נ.ב. היה 'דיון' קטן לאחרונה מי סובל יותר - אוהדי מילאן מעסקת המכירה המגוחכת של ברלוסקוני או אוהדי ארסנל עם ונגר. אני חושב שאוהדי פסז' עברו את כולם היום.
קרבה גיאוגרפית לעיר של הקבוצה שאתה אוהב, מעולם לא הייתה קריטריון למידת האהדה. אני ורבים בעולם מתרגשים ומזדהים עם קבוצות רחוקות גיאוגרפית ואוהדים אותן הרבה יותר מהקבוצות הקרובות אלינו. זה מרגיש לי נורמלי, מה הבעיה בזה?
אגב, אם כבר ארסנל מוזכרת כאן הרבה בדקות האחרונות- מקווה שזה ברור לכולם שעם קוסיילני לא נפצע במנכן(יצא ב 1-1) ולא מורחק אתמול(לא בצדק ב 0-1)- אנחנו עולים Sent from my iPhone using Tapatalk
