מנצ'סטר יונייטד 2016/17-אימפריות נופלות לאט

להפך. זה יעיד על כך שאולי במועדון מסוגלים לשפוט על פי דברים יותר מעמיקים מאשר באיזה מקום סיימנו או האם עלינו למפעל אירופי. שהם כן מסוגלים לראות דברים מעבר ל"סיימת במקום רביעי, מעולה, אתה נשאר! סיימת חמישי, אתה חסר תקווה, הביתה!".

 

איפה הגבול?
הסגל השני הכי עמוק וטוב בליגה יסיים מחוץ לטופ 4, אולי אפילו במקום 6 וזה תנאי מספיק להשארות לעוד עונה?
אני עדיין מחכה שיסבירו לי איך זה לא האנדר אצ׳יבריות הכי גדולה ממאמן באירופה ואם זה יקרה.

39 שערי ליגה אחרי 26 מחזורים, 4 יותר מקריסטל פאלאס שבמקום ה17, שלושה שערים יותר מהקבוצה של זה שנחשב ללעג התקפי בממלכה- פיוליס.
יותר תוצאות תיקו במשחקי בית מנצחונות(אבל העיקר הרצף מנובמבר, פה ההישג).
אין ספק אנחנו רואים פה הצדקה ברורה להשארות עוד עונה.

 

מכיר הרבה מועדונים מהדרג של יונייטד בהם מוריניו היה כבר מקבל בעיטה בתחת עם תוצאות כאלה.

 

מלא? אני לא מכיר מועדון אחד, בטווח השווי שלנו שהיה בכלל חושב להשאיר אותו עוד עונה עם השגים כאלה.

 

אין לי ספק שברוב המועדונים הגדולים באירופה, מוריניו כבר היה מפוטר. למרבה השמחה, אנחנו לא כמו כל המועדונים הגדולים, בטח בשנות החיפוש העצמי פוסט סר אלכס.

זה לא אומר שאני בעד השארת כל מאמן למשך שנים. מויס פוטר בצדק, ואן חאל פוטר באיחור. אבל במקרה של מוריניו אני מאמין שאני רואה דברים חיוביים וסבור שהוא ראוי להזדמנות להמשיך את מה שהתחיל.

לומר שאני משוכנע שזה יצליח? לא, שום דבר לא בטוח בכדורגל. ב-2005 גם לא חשבתי שסר אלכס יכול להחזיר אותנו לטופ פעם נוספת. וזה היה פאקינג סר אלכס. אבל אני לא רואה את האפסייד בהחלפת עוד מאמן. אין הרבה מוריניו, שווה לתת לו למצות את הדברים.

 

המועדונים הגדולים ביבשת, שריווחיים פחות או יותר כמוך ומוציאים בסדר גודל שאתה מוציא, כנראה מבינים דבר או שניים בהתנהלות כיי אותה גווארדייה שמעמידה ציפיות ברורות לכל מאמן שנמצא אצלה ולא מתפשרת על פחות מזה אותה גווערדייה היא בטופ של אירופה בלי שום תנודות ועם כל חילופי המאמנים.

אז אני לא מבין איך אפשר לשאוב שמחה מלהיות המיוחד שפועל אחרת אבל נכשל כשלון טוטאלי.

לא יודע מה ראית שגורם לך ממש לשאוב אופטימיות ברמה שלא משנה באיזה מקום מוריניו יוציא אותך בסוף אתה עדיין מוכן לתת לו עוד עונה(זוכר שחזרת על זה כמה פעמים במשך העונה הזאת).
בעצם אני יודע למה אתה מוכן לזה, כי אתה ממשיך להשוות את העונה הזאת לכל אחת משלוש העונות האחרונות למרות ההבדל העצום בתנאים שהיו לראשות מוריניו ערב פתיחת העונה, כאן כנראה הבעיה.

אף מועדון שמכבד את עצמו לא היה מוכן לעלות על הדעת עונה שבה אתה לא נאבק על אליפות דקה אחת דפוקה וכשאתה ממוקם מקום 6 במרץ ועם 39 שערי זכות.
המועדון היחיד באיזור החיוג הכלכלי שלנו שזה אולי היה עובר חלק בגרון זה המועדון היחיד שלא מתנהל באמת בתחרותיות כבר למעלה מעשור חרף התנאים הכלכליים שעומדים לראשותו- ארסנל.
אם להראות כמוהם גורם לך להרגיש מיוחד וטוב אז go ahead, אולי בכלל לא כדאי שנחשוב על חזרה למפעל הזה.

 

גם המועדונים שאתה מדבר עליהם עברו בדרך שנים פחות טובות, שנים בהן חיפשו את עצמם, עד שמצאו את דרכם. אנחנו נמצאים במצב הזה בדיוק. והם לא מצאו את דרכם פשוט בגלל שהחליטו לפטר מאמנים מהר, וזה לא ששלושתם מועדונים זהים. לכל אחד מאפיינים משלו וגישות קצת אחרות.

 

אף אחת מהן בשלבי המעבר לא הביאה שחקנים בסכומים שאתה הבאת(ואפילו לא באיכות) ונשארה 4 שנים במקום.

הבאת את אחד מהקשרים המרכזיים הבכירים באירופה בשנתיים האחרונות ב120 מיליון אירו ועדיין הקשר שנראה הכי טוב אצלך מתחילת העונה הוא מייקל קאריק בן ה35 שגם מעמיד טור של 0 שערים ו0 בישולים בליגה.
וזה פחות או יותר מסכם את מה שהמנג׳ר שאתה לא מצליח למצוא לו מחליף בשוק מוציא מהסגל הקיים.

 

עכשיו השלמתי את המאנדיי נייט פוטבול מאתמול, באיחור קל בגלל העבודה ועיסוקים אחרים שצצו להם במפתיע.

בכל אופן, כשהם הגיעו אלינו לאמפרד וקארגר התעסקו בנקודה שהרבה אנשים שמריחים כשלון העדיפו להתעסק בה:
איזה שחקן בכלל התקדם השנה בקבוצה שמבקיעה בלחץ רב 39 שערי ליגה.
דורפן היה קצת מעצבן ומנותק בטור שלו כשהתעקש שמוריניו עושה עוול ענק לסוס מת כמו שוויני אבל הנקודה הכללית חשובה.
אף שחקן פה לא התקדם, אף שחקן אפילו לא משחזר בקצת את היכולת מהעונות הטובות שלו(למעט זלאטאן נניח).
החוליה היחידה שאפשר להגיד שהיא לא הבעיה הגדולה של הקבוצה היא ההגנה אבל גם זה מתעתע.
לא צריך להיות חכם גדול כדי לראות שלמרות המספרים שספגה זו לא באמת הגנה ברמה הגבוהה של הליגה או משהו שאפשר להשען עליו אם בונים בעתיד הקרוב לחזור לאירופה.
אני בכלל לא בטוח שההגנה הזאת טובה מההגנה של העונה שעברה או זו מלפני שנתיים(בחצי השני של העונה בעיקר).
מאוד קל לחדור אותה, כמו שראינו בשבת, מאוד קל לקרוא אותה ולדעת על מי כדאי לשחק ואיפה ובגדול לא צריך להגיע ליותר מדי מצבים כדי להגיע למצבים טובים נגדה או להבקיע.
על הקישור ומעלה אין מה להרחיב, זו העדות הכי גדולה לזה שאין פה כלום, לא תהליך ולא בטיח ועם חומר גלם שזה על גבול הפשע מה שמפיקים ממנו.

במאנדיי נייט פוטבול בחרו להתמקד בפוגבה כי הוא הסימפטום הכי גדול לעונה שלנו.
שחקן מצוין שגם אם לא שוןה את הסכום שהושקע עליו הוא בטח היה יכול להיות הקשר הטוב בליגה בתנאים אחרים.
לאמפארד התחיל יפה:
U just bought a 90,000,000 pound player but u dont want a 90 million pound problem.
וזה בדיוק מה שזה מרגיש עד כה.
בעיה.
איפה משחקים איתו? מה העמדה הכי טובה שלו? לצד מי? רבע שעה הםמ שירטטו שם על הלוח כשבסוף מכניסים את גריזמן כ10 כי בכל זאת בתפקיד הזה אתה רוצה וצריך שחקן שיתן מספרים יותר טובים משישה שערים ו4 בישולים אבל אז חוזרים למקור הבעיה כשפוגבה במרכז הקישור עם עוד קשר אחורי אחד(קאריק?).
וזה לא מספיק טוב אצל מוריניו כשפוגבה נראה באינספור פעמים כמו אחד שלא מבין את גודל האחריות בהגנה כשאתה משחק איתו שם לבד עם עוד קשר אחד.

לא מאמין שאצל מאמן אחר הבעיות האלה לא היו נפתרות כבר, גם הם מדברים על זה.
וזה שוב מחזיר אותנו לנקודה שאף שחקן פה לא הראה גרף שיפור או למידה מעונות קודמות אז למה יש לצפות?
כמובן העניין שגם לא נתנו לשני השחקנים המרכזיים כמעט מנוחה לא ישחק לטובתנו בסוף העונה הזאת, בלוח קשה מאוד ומתי שמאוד נצטרך אותם בשיא.

 

ההיפך מועדונים גדולים שלא מצאו את עצמם במשך שנים חזרו לדרך המלך בגלל שבסוף בחרו את המאמן הנכון או שמצאו את הנשיא הנכון כמו ברסה ב 2003 או מנהל מקצועי נכון כמו באיירן ב 2012.
אם הם היו נתקעים על בחירות לא נכונות הם היו ממשיכים לספר סיפורים.

האסטרטגיה ביונייטד אם אפשר לקרוא לזה כך היא של ילד מתלהב משמות גדולים.
הנחתת מרסיאל ב 50 מיליון פאונד ועונה אחר כך את זלאטן על הראש שלו זה למה אני חושב שנכון למנות מנהל מקצועי דומיננטי.

 

בסדר, אבל בשנים שבהן הקבוצות הללו חיפשו את עצמן, הסכומים גם היו פחות גבוהים. 2017 היא לא 2007.

הנקודה היא שלבאיירן מינכן, למשל, היו הרבה שנים בהן היא שמטה מדי שנה-שנתיים את ההובלה בגרמניה, למרות יתרון כלכלי. והיו לה לא מעט שנים בהן היא חיפשה את עצמה באירופה. לריאל מדריד ולברצלונה היו שנים רעות. הן כן הצליחו ליצור לעצמן מודלים שעכשיו הפכו אותן לשלוש המובילות באירופה באופן די מובהק, אבל זה לא קרה ככה סתם. ולא מדובר בשלוש קבוצות זהות שעושות הכל אותו הדבר.

אז גם אנחנו צריכים למצוא את דרכנו. והדרך הזו גדולה יותר מהשאלה האם אנחנו מפטרים מאמן או נותנים לו זמן לעבוד. לא על זה יקום וייפול הכל.

וכן, אני מאמין שיש מאמנים ששווה לתת להם זמן גם אחרי שהם עושים טעויות. אם יש לך מאמן טוב, לא שווה לדבוק בו בתקווה שילמד מהטעויות וישתפר מאשר להתחיל עוד פעם מחדש עם מאמן אחר?

לנוכח העובדה שלא התלהבת ממוריניו מהרגע הראשון, ברורה לי התשובה במקרה הספציפי הזה.

 

על מי שהיה האלכס פרגוסון של רובין והיום סגן נשיא רוסטוב ובפועל עדיין המאמן שלה. הפסד מיותר למורדוביה מהתחתית והצלה בתוספת הזמן של המחזור האחרון של אקינפייב(מול רובין) מנעה מרוסטוב לעשות מעשה לסטר, אך גם מקום שני היה הישג אדיר עבורם.
Miracle worker Kurban Berdyev a tough rival for Jose Mourinho - ESPN FC

 

@אמיר ע מהדברים שלך אני מסיק שאתה עוד מאמין שיש סיכוי שמוריניו הוא האיש שיתווה עבורכם את הדרך בחזרה לגדולה, כמו שעשו בבארסה ריאל ובאיירן בעיתות משבר. למה בדיוק? מה בעונה האחרונה נתן לך את התקווה שיש סיכוי שהוא האיש המתאים לתפקיד? במיוחד אם מכניסים למשוואה את שנות האימון האחרונות שלו.

במקרה הזה אני חושב שקלופ הוא דוגמא מעולה למאמן שמראה שיש לו דרך. להגיד שהיא תחזיר אותנו לגדולה? היום אני כבר לא חותם על שזה אפשרי בכלל, אבל התחושה שלי היום היא שאם הוא לא יעשה את זה כנראה שתחת ההנהלה הזו אף אחד כבר לא יצליח.
אם הייתי מקבל את ההחלטה עכשיו, אני משאיר אותו בעמדת המאמן לפחות עוד שנתיים מהיום בלי קשר לתוצאות בכלל, גם אם אנחנו מסיימים את העונה הזו והבאה במקום השישי.

קשה לי לראות מישהו שאומר דבר דומה על מוריניו ביונייטד היום. אבל אולי אני טועה.

 

2017 היא לא 2007 אבל אני אזכיר לך שגם ב2007 שיא העברות העולמי היה באיזור ה75 מיליון אירו וכמה שנים לפני כן.

באיירן שנוח לך לראות קווי דמיון לא הוציאה סכומים פסיכיים אז ועל שחקנים בפריים של הפריים כדי לחזור להיות רלוונטית.

אתה הבאת(בחוזה יקר) את זלאטאן בקיץ, שילמת לא מעט על הקיצוני הכי טוב בגרמניה בעונה האחרונה, בפריים של הקריירה שלו ואחרי שהיה אחראי על 50 שערים של קבוצתו בעונה שעברה, הבאת את פוגבה, גם כן שחקן שקרוב לפריים ואחרי 3 עונות מצוינות אצל הקבוצה הכי טובה באיטליה ואחת מהטובות באירופה.
אליהם צירפת את מי שהיה לדעת רבים אחד משלושת הבלמים הטובים בספרד בעונה האחרונה וגם בסכום גבוה לבלם.
בקבוצה שלך כבר היה אחד משני השוערים הטובים בעולם, סמולינג אחרי ענת שיא, מארסיאל שהוא עוד כשרון שלא קרוב לתקרה אבל אחרי עונת בכורה שעבר מיצבה אותו כאחד מהקיצוניים הטובים בליגה וכל זה אחרי שכבר בזבזת בעבר הלא רחוק סכומי שיא על די מאריה, מאטה, פלקאו(כולל השכר), דפאיי ועוד.
הסגל שלך מבחינת גיל הוא גם אינסטנט לפריצה עכשיו, לא בעוד 3-4 שנים.

באיירן אז ניסתה לחזור לעצמה בהתבססות על כוח אש מקומי(גרמניה) לפני הפריים ועל שחקנים שהיו סביבם סימני שאלה- רובן אחרי תקופה רעה בריאל מדריד והשחקן הבעייתי הזה מטורקיה- ריברי.
לא דומה.
ברצלונה יצאה משנות דמדום גם כן בהתבססות על כוח אש מקומי שפרץ דרך המערכת ואחרי שדשדש בשנים הראשונות, הממוצע גיל הכללי אז היה נמוך יותר.

כשריאל חזרה לקנות ממש בגדול היא חזרה לתחרותיות די מהר, הרבה יותר מה4 שנים שלך שבהם קשה להחליט באיזה עונה היינו הכי אנדר אצ׳יברים(כרגע נראה שהעונה).
באיירן הימרה על כשרונות, לקח לה קצת זמן, אין ספק שהעדר התחרות בליגה עזר לה לחזור לעצמה די מהר אבל אי אפשר להשוות בכלל את האנדר אצ׳יבריות שלנו העונה למה שקרה בבאיירן, בברצלונה או בריאל מדריד כשאלה חיפשו את עצמן.

באמת שאין לי מושג מה הדברים החיוביים שראית העונה שגורמים לך ללכת כמו עיוור אחרי מוריניו בהצהרות שנדמה שפשוט אין לך כבר דרך להתנער מהן.
הינה אפילו אוהד ליברפול מבקש ממך שתפרט קצת מה גורם לך לאופטימיות.

39 שערים בליגה, פחות שערי בית מפאקינג ווסט ברומיץ, יותר תוצאות תיקו מנצחונות במשחקי בית וכל זה אחרי שנתיים וחצי רעות מאוד של מוריניו כמאמן(גם החצי שני של העונה שזכה בה באליפות קלה מדי היה רע ובדיעבד לא הייתה שם אדישות אלה סימנים להתחלת הסוף, לאיבוד עשתונות, לכדורגל שהולך אחורה במקום קדימה, אני זוכר את הסימנים- לשחק הגנתי מול כל איזו סנדרלנד ולתת לה לשלוט בכדור 35 מטר מהשער כאילו אתה עולה פנוק אאוט מול ברצלונה, שחקני אגף מבודדים לגמרי בלי שום עזרה מהמגנים בדיוק כמו שיש אצלנו היום בהרבה משחקים שהיריבות פשוט מזמינות אותנו לשחק בשטח שלהן ובעיקר הרבה מקריות, במצבים, בשערים, מקריות).

אתה כותב לי שיש לך מאמן טוב אז לא שווה לדבוק בו ולתת לו זמן ללמוד מטעויות? פה נעוץ ההבדל בנינו, אני לא רואה פה מאמן טוב.
מוריניו אגדה בכדורגל, על מה שעשה בעבר לכדורגל העולמי שמו יכנס לספרים ובדיוק כמו שלא זוכרים שנות דשדוש לספורטאים ענקיים סביר להניח שלא יזכרו לו את השנתיים וחצי האחרונות והשנה האחרונה בריאל כשיסכמו את מה שנתן לכדורגל.
אבללללל- הוא מאמן טוב בדיוק כמו שואן חאל היה מאמן טוב.
שניהם היו מאמני כדורגל טובים בעבר של המשחק, שניהם נתקעו הרבה אחרי המשחק שמשוחק בהווה, שניהם מאמינים בדברים שכבר לא רלוונטיים לכדורגל של היום ורואים את זה בצורה ברורה.

ואם כבר השוואה לואן חאל כי בכל זאת.
בעונה הראשונה שלו ואן חאל נתן פה ממרץ שלושה חודשים מהסרטים עם תוצאות לא פחות ממדהימות ובלוח משחקים אולי הכי קשה בממלכה, עשה מהפך גדול והכניס אותנו לטופ 4(ברור שזו לא הייתה עונה טובה גם כן לנוכח ההשקעה בתחילתה) ואני לא זוכר כתבי הגנה שהוא קיבל כמו שמוריניו, שקבוצתו כובשת ב26 מחזורי ליגה 39 שערים, 3 יותר מווסט ברומיץ׳, מקבל.
וכל זה כשמוריניו עם סגל הרבה יותר עמוק וטוב, בלי באמת רצף של פציעות קשות לכל העונה ועם שיפוט שאיך נגיד בעדינות- לפחות לא פגע בסיכויים שלו.
אולי כי בדיוק כמוך מוריניו הוא איזה סוג של פנטזיה של אוהדי יונייטד שמראש הכניסו לעצמם לראש שהוא צריך לקבל פה שלוש שנים לפחות ולא משנה מה כי זה מוריניו, המיוחד וכו וכו...


אני ממש לא מפחד להתחיל מחדש עם מאמן חדש.
אתה רואה בדיוק מה ההשלכות המיידיות כשאתה פוגע במאמן הנכון, שמיושר עם הכדורגל שמשוחק היום וכזה שנמצא בפריים של הקריירה או שנייה לפני.
יש לא מעט שמות מצויינים ומלהיטים שהרבה קבוצות ירדפו אחריהן בקיץ הזה ואף אחד לא מבטיח לי שבשנה הבאה אחרי שהכשלון הצפוי עם המנג׳ר הזה יהיה ברור גם לך, אף אחד לא מבטיח לי שאז יחכו על המדף אופציות כמו שבוודאי יש לך הקיץ הזה.
וכבר ראינו כשאתה קצר באופציות אתה הרבה פעמים בוחר ללכת על מישהו מהעבר, שתקוע בעבר ואז הגלגל חוזר על עצמו.

 

אני נהנה הרבה יותר מהכדורגל שאנחנו משחקים ואני רואה בסיס שעליו ניתן לבנות ולהמשיך לשפר. יש בעיות, היו טעויות, אבל כמה שאני שונא את המילה הזו, התחלנו ב"פרויקט" ואני רוצה שמי שהתחיל בו ימצה אותו.

אחרים סבורים שמאמן צריך להיות זבנג וגמרנו. אם משקיעים הרבה ומקבלים סגל טוב, צריך להצליח מיד. ואם לא, אז לא משנה מי אתה, אין זכות למקצה שיפורים. לגיטימי. אני חושב אחרת.

@k_700 אנחנו כבר טוחנים מיד חודשים ולכן לא אמשיך את הדיון כי זה חזרה על הדברים. רק אציין עניין אחד - הטענה שלי היא בדיוק שכל מועדון עבר תהליך שונה - באיירן, ריאל, ברסה - כדי להגיע לאן שהוא עכשיו. זה באמת לא אותו דבר, כמו שיונייטד היא לא בדיוק אותו דבר.

לגבי ואן חאל, לא היו לו שלושה חודשים פנטסטיים. היו לו בדיוק שישה משחקים כאלה.