תחשב לבד מה צריך. ניקוד כפול. ננצח נביא מדליה (לדעתי יהיה קשה לרדת מכסף) כל השאר זה בלאגן. היא צריכה לסיים 1-2 את המירוץ וזה אמור להספיק. מקום 2 יכול לא להספיק בסיטואציה די הזויה אבל יכול להיות. צריך להסתכל על האיטלקיה והרוסיה. וצריך לקחת את המירוץ.
אם יש מגיע היום, אז זה לאורי ששון. איזה מלך. שאפו ענק. גאווה ענקית. האולימפיאדה הזאת העירה את הפטריוט שבי.
בסך הכל מישהו אחד שהיה מסומן למדליה נכשל וקראו לזה קטסטרופה ועוד 2 שהיו צריכות להגיע לרבע במקסימום, כולה היינו אחרי 3 ימים. מקום חמישי, מקום שלישי, מקום שביעי, מקום שלישי (בטעות כתבתי חמישי..)
כבר אמרתי שהקטע עם זה שהאולימפיאדה היא פעם ב-4 שנים בלבד זה גם ככה מלחיץ, אבל כל הקטע הזה שאתה נלחם בג׳ודו, מחכה הרבה זמן ואז נלחם שוב, וכן הלאה. על הדרך ששון עוד הפסיד ברגע האחרון לאיזה שאקיל אוניל צרפתי, נאלץ להתמודד עם הסוג של אכזבה ואז לחזור להתמודד על מדליית הארד. אין לי מושג בג׳ודו (כמו רוב ענפי הספורט באולימפיאדה), אבל מהצד נראה לי שיש כאן המון מלחמה פסיכולוגית ביום כזה. ומברוק ענק לאורי ששון כמובן. היה כיף לעקוב אחריו היום.
ברצלונה 92 הייתה מוצלחת יותר. אבל המשלחת הזו היא סיפור מדהים בלי שום קשר. ג'רבי, מוקי וששון הם מלח הארץ שמאחורי כל אחד מהם יש חתיכת מטען - ג'רבי ציפתה לרגעים האלה מאז התיכון ועברה בדרך מאבק ארוך ומגעיל עם אליס שלזינגר, מוקי בא פצוע ומוגבל, וששון חווה קריירה די קשה ומלחיצה בצל אח גדול שהוא ג'ודאי מצוין בפני עצמו. תותחי על, גם הצוות התומך. אני קצת מאוכזב מהארד, האריה הענק הזה שווה לפחות כסף! מלך. ואיזה רגע עם אורן סמדג'ה, איש ספורט נדיר.