הפועל באר שבע 2015/16 - עונה חלומית שמסתיימת עם צלחת האליפות

מוסא טראבין ממש לא. לדעתי אוברייטד בטירוף. שחקן עם ראש בעייתי (ספג כמות אסטרונומית של צהובים בעונה האחרונה) ומינימום כישרון. אין מה להסתנוור מהגול היפה נגד בית"ר ת"א רמלה.

ספורטס יותר עדיף ממנו, ואני כן חושב שהוא יכול להיות חלק פעיל בסגל של קבוצת בוגרים מהלאומית. אם אתם מחפשים, קרייזי, אז לכו על עמראן אלקרנוואי.

 

אסף נמני מדבר על שניהם המון דברים טובים וטוען שיש לו אישור מאלונה לקחת את אחד מהם ואולי את שניהם כמושאלים אלינו לשנה ואופציה לשנה נוספת
לפי מה שהוא אומר הוא בונה עליהם כשחקני מפתח בהרכב הפותח

 

מבחינת כישרון, יכול להיות שספורטס כישרוני יותר מטראבין ואלקרנוואי. אבל הבעיה של ספורטס היא שהוא שחקן רך מאוד, מפחד להיכנס לעימותים פיזים, לא נכנסים לתאקלים, שומר מאוד על הרגליים.
לעומתו, תראבין ואלקרנוואי הם סוסי עבודה, פייטרים גדולים מאוד ולכן לדעתי בשלים יותר למעבר בין נוער לבוגרים.
צריך כמובן לזכור שבעוד שספורטס ואלקרנוואי סיימו את גיל הנוער, טראבין השנה עדין בגיל נוער ולכן כניראה ימשיך עוד עונה בקבוצה הנוער כחריג גיל.

לטעמי שלושתם יהיו רכש טוב לכל קבוצה בלאומית, אבל הייתי לוקח את מוסא ואלקרנוואי לפני ספורטס בגלל הרכות שלו שיכולה להקשות מאוד על המעבר מגיל נוער לגיל בוגרים.

 

ואם כבר שחקנים צעירים, מפתיע אותי ששום קבוצה בליגת העל לא קפצה על דן ביטון.
לטעמי הכישרון הכי גדול שיצא ממחלקת הנוער שלנו בשנים האחרונות.
השכר שלו נמוך, הכישרון שלום עצום, יש לו מסירות נהדרות, בעיטה מצוינת, אפילו בקבוצה הבוגרת עם מליקסון ובוזגלו במגרש הוא לקח כשהיה במגרש את המצבים הנייחים ובעיקר הוא משחק כמו בן 30 בלי פחד ועם המון ביטחון ויוזמה.
הודיעו לו שהוא רשאי למצוא קבוצה שתשאיל אותו בגלל העומס בקישור אצלנו ולטעמי הוא בקלות נכנס להרכב ברוב קבוצות ליגת העל ויכול להעמיד מספרים יפים מאוד.

 

היתכן שחוק המושאלים שאלונה יזמה בסופו של דבר חזר לה כמו בומרנג?
אולי אני טועה אבל חוק המושאלים קצת תקע את השוק ונראה לי שמכבי נתניה, אחרי מקרה הפועל פ״ת היא האחרונה שהשאילה שחקנים בלי הכרה. מנגד גם הקבוצות הגדולות לא ססות להשאיל כל כך מהר מה שבסופו של דבר גורם לכך שכשרון כמו דן ביטון ״יבלה״ בקצה הסגל של ב״ש או בליגה לאומית. חבל.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

מה הקשר?
החוק אמור לעודד קבוצות לשאול שחקנים, הם ישחקו בשבילם יותר משחקים.

 

דודו גורש בהתבטאות יוצאת דופן. למרות שברור שהוא אומר את האמת וזה, אני חושב שהוא לא היה צריך להגיד משפט כזה.

דודו גורש מודה: "החתמת חיימוב? הייתי שמח אם זה לא היה קורה" - וואלה! ספורט

 

תיארתי לי שתבוא התגובה הזו. בגלל חוק המושאלים הקבוצות הגדולות לא מיהרו לשחרר שחקנים להשאלה- בטח לא את היותר טובים מהפחד שיעשו להם נזק במדי היריבה- ואת היותר יקרים הקבוצות הקטנות לא יכולות להשאיל בלי השתתפות קבוצת האם בשכר(גם את זה הקבוצות הגדולות כמו מכבי ת״א החליטו עקרונית להפסיק לעשות את זה בשל חוק המושאלים) מה שגרר מצב בו השחקנים המושאלים הם לא ״הסחורה החמה״ שהקבוצות הקטנות רצו כמו שחר הירש, שובל גוזלן, ג׳אבר עטא, חבשי, ורמוט, בן בסט(שמכבי תא אולי היתה שמחה להשאיל אבל מי לעזאזל יכול לעמוד בשכר שלהם?)- מה שהפך את כל נושא ההשאלות לפחות אטרקטיבי ולפחות הקיץ הזה נראה די מת.
חוק המושאלים נתן לו מכה קשה והמפסיד הכי גדול הוא הכדורגל הישראלי שגם ככה כולם זועקים שחסרה בו המון איכות ובמקום שאת הקצת איכות שיש נראה על המגרש אז האיכות הזו בספסל או ביציע.
בעלי הקבוצות כפי שאמרתי בדיונים אחרים מונעים מאינטרסים צרים ויש החלטות שלא הם צריכים לקבל.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

בצדק, מליקסון, ברדה ועוד מספר שחקני התקפה אצלנו לא ילדים, אם דן ביטון יצא להשאלה בשנה - שנתיים הקרובות ויוכיח את עצמו הוא בהחלט יכול להיות חלק מהסגל הקבוע שלנו ואין סיבה שנוותר על פרוספקט כל כך גדול רק כי בנקודת זמן הנוכחית התנאים שהוא יקבל דקות קבועות אצלנו עדין לא הבשילו.

 

סתם חשבתי שבכדורגל צריך ליישם את מה שעשו בכדורסל ששחקנים צעירים יכולים לשחק בליגה לאומית ובמקביל קבוצת האם יכולה לקרוא להם חזרה למשחק זה או טחר אם היא רוצה.

 

מוזר שדווקא עלייהם שם עין ולא על עמית ביטון/דן ביטון/עמראן אלקרנוואי.

חייב להגיד שאני ממש לא מסכים איתך בנוגע לטראבין. ראיתי לא מעט ממשחקי הנוער מהחצי השני של העונה האחרונה, אפילו את רוב משחקי הבית אפשר להגיד, וכל מה שראיתי מטראבין זה שחקן עם כשרון גבוה אבל לא יוצא דופן ברגלים וראש בקיר. אבל ראש בקיר במובן האמיתי של המילה. לא משקיע, לא משתף פעולה, רב כל הזמן. אני חושב שלא יצא ממנו כלום אך ורק בגלל הראש.

 

1. לדעתי אחרי הרבה מאוד שנים גדל לנו דור מוכשר של שחקנים בקבוצת הנוער.
זה התחיל עם דן ביטון המצוין ואור חביבאן שהוקפצו לקבוצה הבוגרת וזכו לדקות השנה למרות הסגל הנוצץ (דרך אגב, אור חביבאן גם יכול לדעתי להשתלב בקלות בהרכב הפותח של קבוצה כמו הפועל פתח תקווה), וממשיך עם אלקרנואי, מוסא, והייתי מציין גם את ליאל ספורטס שסיים כמלך השערים של קבוצת הנוער, נועם גמון שחקן ההגנה של נבחרת הנוער של ישראל, את עמית ביטון הבלם (הבן של), את איתמר שבירו וגם את מתן כהן שרק עלה השנה לקבוצת הנוער אבל הוא קפטן קבוצת הנערים של נבחרת ישראל.
כולם מוכשרים מאוד, אבל קשה לדעת, בטח באיכות הנוכחית של הקבוצה הבוגרת, מי מהם ישתלב בעתיד אצלנו וגם אם כן כמה.

2. קצת פירוט על השחקנים השונים -

מוסא תראבין - שחקן התקפי שמסוגל לשחק במספר עמדות במגרש.
בנוי בצורה מרשימה מאוד, השחקן הכי פיזי שראיתי השנה בליגת העל לנוער, מבחינת כוח זה נראה שהוא משחק עם נערים כשהוא נכנס למאבקי כוח מול שחקן אחר בליגה לנוער, למרבה ההפתעה למרות הגודל והפיזיות יש לו טכניקה טובה וגם מהירות יחסית לשחקן כל כך פיזי.
אין ספק שמבחינה מנטלית הוא בעייתי - חתם בליגה הפלסטינאית על דעת עצמו במהלך העונה שעברה, עם זאת, הבנתי שהרבה מהבעייתיות שלו היא בגלל שהוא הרגיש מתוסכל לשחק בליגה לנוער ורצה כבר בשנה שעברה להתחיל ולשחק בקבוצה בוגרת.
זאת גם הסיבה שבהופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת שלנו במסגרת גביע המדינה בשנה שעברה הוא פשוט התפוצץ, ככה שיתכן שהשאלה לקבוצה כמו הפועל פתח תקווה תעשה לו טוב מבחינה מנטלית.

עמרן אלקרנואי - גם כאן מדובר בשחקן התקפי שמסוגל לשחק במספר עמדות בחלק ההתקפי.
הוא מהיר מאוד, טכניקה טובה, דריבל מצוין, לא מפסיק לרוץ ולעשות תנועה (מי שראה את השער הנפלא שלו מול מכבי ת"א יכול היה לקבל טעימה מהתכונות שהוא מביא למגרש).

ליאל ספורטס - שחקן התקפה שמה שמאפיין אותו זה סיומת טובה כשהוא מלך השערים של קבוצת הנוער השנה.
גם לפני שנתיים הוא כבש לא מעט בקבוצת הנוער.

נועם גמון - שחקן ההגנה של נבחרת הנוער של ישראל, יכול לשחק גם כבלם וגם כמגן, משחק מאוד חזק, לפעמים חזק מידי וספג השנה גם לא מעט כרטיסים אדומים אבל אני אוהב מאוד את הלחימה שלו ואת זה שהוא לא מוותר ונדבק לשחקנים כמו קרציה.

עמית ביטון - בלם (הבן של שמעון ביטון), הרשים מאוד לאורך השנים שלו במחלקת הנוער, התאמן עם הקבוצה הבוגרת בשנה שעברה (ושיחק כחריג בקבוצת הנוער), ואפילו דיברו שיכלל בסגל בזמנו כשסוארס היה פצוע (בסוף מתן אוחיון דחה את הניתוח ולכן הוא לא נכלל בסגל).

איתמר שבירו - שחקן התקפה שיכול לשחק במספר עמדות בהתקפה, שנה שעברה הייתה העונה ראשונה שלו בקבוצת נוער, לפני שנתיים שיחק בהרכב של הנערים של מכבי ת"א ושל נבחרת ישראל, חזר לבאר שבע אחרי שעזב בזמנו למכבי ת"א. העמיד מספרים יפים בשנה שעברה, והוא נחשב (ביחד עם מתן כהן) לשחקן הבא שאמור להוביל את קבוצת הנוער בשנים הבאות, למרות שכבר בשנה שעברה הוא בלט.

מתן כהן -כמו שבירו, גם הוא רק עלה בשנה שעברה לקבוצת הנוער, גם הוא הגיע מהנערים של מכבי ת"א אחרי שעזב את באר שבע למכבי בזמנו, הוא גם קפטן קבוצת הנערים של נבחרת ישראל, וכמו שבירו גם הוא פרץ כבר בשנה שעברה ומסומן כשחקן שאמור ביחד עם שבירו להוביל את קבוצת הנוער של המועדון וגם את נבחרת הנוער של ישראל.

* מוסא תראבין כבר חתם בליגה הפלסטינאית במהלך העונה שעברה עד סוף השנה (ואז חזר לקבוצת הנוער, הושעה לתקופה קצרה ולאחרונה חזר לשחק), עמראן אלקרנואי כבר היה סגור בהשאלה לבני לוד עד סוף השנה, עד שהשניים הוחתמו על ידי דודו דהאן, שמצד אחד השאיר אותם בקבוצת הנוער עד לסוף השנה, ומצד שני החתים אותם על חוזים בהפועל באר שבע עד למאי 2019.
מוסא עוד יכול לשחק כחריג בקבוצת הנוער ולכן יכול להישאר, מתן כהן, איתמר שבירו וגמון עדין בגיל נוער, מה שאומר שהשמות החמים הם דן ביטון (לדעתי אסור לו לרדת לליגה הלאומית, יכול וצריך למצוא קבוצה בליגת העל), אור חביבאן, עמרן אלקרנואי, ספורטס ועמית ביטון (כל הארבעה לדעתי יכולים להשתלב ואף לבלוט בליגה לאומית, חבל שאין לנו שיתוף פעולה עם אחת מקבוצות הליגה הלאומית על מנת להשאיל אותם לקבוצה אחת ולפקח עליהם מקרוב).

 

תקנו אותי אם אני טועה, אבל לדעתי דן ביטון הרבה יותר כקשר מרכזי מאשר כקיצוני
הוא לא אכזב העונה, אבל אולי לא הרשים כמו שיכל אם היה משחק יותר דקות באמצע ופחות בקו