אז נטע לביא נבחר, שלא בהכי מפתיע, אבל בקרב יחסית צמוד לקטגוריות האחרות, לתגלית העונה. וכעת ניתן לכם להחליט מי הוא מאמן העונה שלכם: http://www.ynet.co.il/PicServer4/2015/02/16/5882680/58824730100096490374no.Xxx כאשר הודיעה אלונה ברקת על החתמתו של ברק בכר למאמן של הפועל באר שבע, הדעות היו חלוקות. נעזוב בצד את הדרך שבזה נעשה. הרבה סברו שברק בכר לא יצליח לצאת מה"חממה של איזי", ובטח לא יצליח להתמודד עם האגו והשחקנים הגדולים בהפועל באר שבע. לצד אלו, היו כאלה שסברו שהוא הבחירה הנכונה, שהוא הוציא מק"ש את המקסימום עם מינימום משאב אנושי, והוא זה שיביא להפועל באר שבע את הערך המוסף. בפועל? אנחנו יודעים מי צדק. בכר נתן עונה נפלאה בקבוצה. המון שיאים שנשברו ובראשיתם - אליפות היסטורית לעיר באר שבע אחרי 40 שנה. אפשר להגיד שהדרך של בכר לפסגה הייתה חלקה באופן יחסי. נכון, היה לו תאקל עם אליניב ברדה בתחילת העונה, אבל גם בכר מודה בראיון סיום עונה, שאז הוא שגה. בכר אמר כי הבין ש"ברדה לא עוד שחקן ושצריך להתנהג אליו אחרת", שינה את התנהגותו ומאז השניים חברים טובים. לקראת סיום העונה, בכר נקלע לרצף של תוצאות תיקו, ואז החליט להוציא את הקבוצה למחנה אימונים רחוק מהעיר - דבר שהתגלה כמעשה נכון. גם לפני משחק האליפות, יצאה הקבוצה למחנה אימונים בארץ, בכר לקח פסק זמן מההווי הבאר שבעי ושוב הוכיח כי הוא יודע מה הוא עושה. בשריקת הסיום של העונה, בכר התפרץ. לאחר שכל העונה שמר על קרירות וקוליות, ניכר על פניו שהוא לא יודע מה לעשות עם עצמו כרגע. היה זה רגע בו הכל השתחרר. מיד לאחר מכן, התעשת בכר, והלך לחגוג עם המשפחה שלו את האליפות ההיסטורית. מנקודת הזמן הזו, נראה שהרומן של ברק בכר והפועל באר שבע - לא ייפסק בקרוב. http://img.wcdn.co.il/w/w-970/1976092-18.Xxx נתחיל דווקא מהסוף - תודה רבה על הכל והמון בהצלחה בהמשך סלובו, נזכור ממך הרבה דברים טובים. אם היו אומרים לי במהלך ספטמבר שאכתוב דבר כזה על המאמן שקיבל תבוסה באירופה ואיפשר לטביב לירוק עליו בעסקת דסה - אזולאי, הייתי צוחק ואומר "הלוואי", וזה קרה. מבחינה אינדיבידואלית, סלובודאן דראפיץ' הציג עונה אדירה מבחינתו. הוא לקח קבוצה שהיא הימור מאוד גדול מבחינה מקצועית, בטח אחריי מה שעבר עליה בקיץ, והפך אותה לאיכותית וחזקה, כשלעיתים בית"ר אפילו לא נפלה משתי המובילות האדירות ביכולת שלה. התקופה הרעה בפלייאוף תשחק לרעתו, אבל האמת? לי אישית קשה להאשים מאמן שלא מסוגל להחדיר מוטיבציה בשחקנים שדואגים לעתידם, מושפעים ממה שקורה מסביב וגמרו את העונה כבר בסוף מרץ, וכלל הקהל של בית"ר היה ביחד איתי. דראפיץ', למעט תחילת העונה, לא קיבל קריאות תתפטר ואפילו ההפך, קיבל לא מעט אהבה, וזה כשלעצמו הישג גדול מאוד בבית"ר ומעיד על ההצלחה של הסרבי. דראפיץ' אמנם לא טקטיקן גדול, אך הוא הצליח להוציא משחקנים כמו אצילי, שכטר, קלטינס ואיינבינדר את המיטב, וזה לא פחות חשוב מכל תכונה אחרת. בעונה הבאה הוא יהיה במכבי נתניה, ואני בטוח שהוא יוכל לקחת אותם חזרה לליגת העל אם יתנו לו את התנאים הראויים. תודה רבה סלובו. (נכתב ע"י EO11) ראויים לציון: חיים סילבס הצעיד את הפועל רעננה להישג היסטורי, הפלייאוף העליון. לכל אורך העונה, רעננה הייתה קבוצה מגוונת שהיה יחסית כיף לראות את המשחקים שלה. יוסי אבוקסיס לא התחיל את העונה עם בני סכנין, אבל הצליח איפה שרבים נכשלו. אבוקסיס השתלב יפה מאוד בברנז'ה במגזר וסיים גם הוא בפלייאוף העליון עם סכנין, לא רחוק בכלל מאירופה.
אין פה התלבטות בכלל. העבודה שעשה בכר ברמה הטקטית ופסיכולוגית היא אדירה ומזמן לא הערכתי ככה מאמן ישראלי.
כמו במקרה של ערן זהבי וג'ון אוגו גם פה אין באמת שאלה, מאמן העונה הוא ברק בכר בלי שום צל של ספק. אחריו אני שם את: 2. דראפיץ': למרות שלדעתי הוא נכשל כישלון חרוץ בפלייאוף גם עם אצילי וגם עם השיגעונות הכללים של טביב שדיי ניהל אותו לקראת הסוף. 3. יוסי אבוקסיס: לדעתי המאמן הכי טוב אחריי ברק בכר ודראפיץ' ואם היה מסיים במקום רביעי הייתי גם בוחר אותו במקום השני, פתח את העונה בבני יהודה למרות ריבים מטופשים עם דמאיו שבסוף פיטר אותו בלי שום סיבה והגיע לסכנין האנמית שהייתה עד אז קבוצה אנמית ומשעממת והצליח איתם בצורה מדהימה, שאפו. 4. חיים סילבס: הצליח בעונה הסדירה עם רעננה וכמו דראפיץ' נכשל כישלון חרוץ לקראת הסוף ולו אין תירוץ שאשר אלון התערב לו...
בכר נתן עונה עם קור רוח מרשים במיוחד לקראת סוף הליגה. גם אחרי 4 תיקו-ים ביתיים רצופים, שכללו גם הפסד המקום הראשון למכבי ת"א (אחרי שכבר הובילו ב-5 נקודות), ידעו לחזור ולכבוש אותו שוב. מה שכנראה, מאמנים רבים, וכבר היו מאבדים. כל כבוד לבכר. מיד אחריו אני אבחר בסילבס. מראה שקט ויציבות והצליח לסחוף את רעננה לפליאוף במיוחד אחרי שאבד את נאווקמה בתחילת העונה.
מאמן שהוביל קבוצה אחרי 40 שנה שנים ללא אליפות הוא מאמן העונה, לא? בדיוק, ברק בכר ללא עוררין במקום הראשון.
במקום הראשון כמובן שברק בכר ולא רק על התואר שהוא לקח אלא על כל צורת ההתנהלות שלו לאורך כל העונה. הגמישות, השינוי מערכים תוך כדי משחק, אלו דברים שהרבה זמן לא ראינו ממאמנים פה בארץ, בטח ישראלים. וכמובן שכל זה בא לידי ביטוי בכך שבמרבית העונה היה מאוד מהנה לצפות במשחקים של באר שבע, גם עבור האוהד הנייטרלי. שולטת, יוזמת, תוקפת. כמו שאלופה צריכה להיות. במקום השני מבחינתי זה סילבס. אולי אנשים מעט שוכחים אבל לרעננה יש תקציב שקרוב מאוד למינימום ובכל זאת שניים-שלושה מחזורים לפני סיום הליגה הסדירה הקבוצה כבר הבטיחה את העפלה לפלייאוף העליון. מעבר לזה, גם במשחקים שרעננה הפסידה לגדולות, היא כמעט תמיד היתה יריב ראוי וקבוצה שקשה לנצח.
נכון שהוא היה בסדרה רעה מאוד בפלייאוף העליון אבל בניגוד לבית"ר, רעננה לקחה נקודות בשלבים המכריעים גם ממכבי תל אביב וגם מהפועל באר שבע, ולמעשה היתה מרכיב מאוד משמעותי על יריבות הצמרת. אם בית"ר היתה הקבוצה הנוחה בפלייאוף העליון, אי אפשר להגיד את אותו הדבר על רעננה.
בית״ר השלימה סוויפ על רעננה העונה, הציגה יכולת הרבה יותר טובה ממנה במשך כל העונה וזאת למרות קיץ קשה מאוד שעבר על הקבוצה ובנייה גרועה מאוד של הסגל. לדעתי אי אפשר לערער על כך שסלובו מאמן העונה בליגה של מקומות 3-14.
נקודת הפתיחה של בית״ר לא הייתה טובה יותר עם כל מה שעבר עלינו הקיץ וזה שרק בסוף הקיץ הגיעו לכאן שחקנים כמו רואדה, איינבינדר ורוקאביצה.
מאמן העונה בלי שאלה בכלל הוא ברק בכר. חשוב לי שכל מי שמזלזל בדראפיץ' ישמע את הראיון הזה- כמובן שמה שרלוונטי לפוסט הזה מתחיל בערך בדקה השביעית של הראיון- דראפיץ: ״כולי מוטיבציה להצליח במכבי נתניה״ אני אוהב את סלובו. אוהב את הכנות שלו. אוהב את האישיות שלו. לדעתי הוא איש כדורגל. ינק ממקום ששם אותנו בכיס הקטן בחינוך לספורט בכלל ובכדורגל בפרט. ידע להתאקלם מהר מאוד למנטליות הישראלית, כי מה לעשות, זה הכרחי כדי לשרוד כאן. הלואי ויצליח גם אצלנו.
מאמן העונה שלי הוא ברק בכר. כבר בק"ש כמאמן צעיר הרשים והפך אותה לקבוצה צמרת שגם מביאה תארים. אז אמרו שהוא מוגן תחת החממה של איזי והקטינו אותו, ברגע שעזב ראינו איזה חשיבות היתה לו בקבוצה. עבר למועדון גדול יותר והוכיח שגם שם,עם הלחצים והאגואים בחדר הלבשה, הוא יודע לאמן ברמה גבוהה. יכולת אילתור מרשימה שלא תמצא אצל שאר המאמנים הישראלים,והאמת שגם אצל מעט מהמאמנים הזרים. בנוסף יזכר כמישהו שהמציא מחדש שחקנים שעונה לפני נראו כמו סוסים מתים-מאור מליקסון,אליניב ברדה,מארהן ראדי. שני אחריו סלובודאן דרפיץ'. עם תנאי פתיחה מזעזעים(כיאה לקבוצה של טביב) הרים קבוצה למופת שהתעלתה אפילו על הקבוצה של שנה שעברה. הזוי שמאמן שכל כך הצליח השנה עובר לקבוצה מהלאומית שלא בטוח אפילו שתפתח את העונה. מנפלאות הכדורגל הישראלי.