מכבי חיפה 14/15: רוני לוי חוזר

אם בקיץ שהופעל הייתה על הקרשים הוא לא היגיע,אז בטח שבאמצע העונה הם לא ישחררו אותו.עוד בלוף של אופירה שלא שווה התייחסות.

 

ניצחון גדול על הפועל לא ישכנע אתכם ששינוי בדרך?

 

אני אמנם לא אוהד של הקבוצה, אבל אני מרשה לעצמי לענות:
א'. הפועל ת"א לא מדד לקבוצה טובה. הפועל זה מועדון גדול, לא קבוצה גדולה. יש הבדל משמעותי. ראה-ערך ליברפול.
ב'. ניצחון גדול יכול להיות גם ניצחון על עשרה שחקנים מדקה חמישית, משערים בנבדל ופנדל. משמע - ניצחון לא תמיד אומר הרבה.
ג'. אוהדי חיפה רוצים תהליך, רוצים לראות קבוצה מאורגנת שיודעת מה היא רוצה מעצמה ולא שלוש נקודות מול הפועל ת"א.
ד'. זה אולי יהיה Strech להגיד, אבל אני מהמר שרוב האוהדים יקחו בשתי ידיים הפסד מול הפועל שאחריו הם יראו קבוצה חזקה עם משמעת טקטית ומאמן שלא עומד לבכות בראיונות פוסט-מאץ'. זה הרבה יותר חשוב להם משלוש נקודות מול הפועל.

 

לא צריך לייחל להפסד, יחד עם זה בכדורגל הבלוף תמיד מתפוצץ.
איבדתי אמונה שסאלה מסוגל להביא שינוי כי הוא לא משנה את המערך ופועל באותה דרך כל שבוע, אז בסופו של דבר הוא לא יצליח.
זה לא תלוי בתוצאה של משחק ספציפי.

הוא לא מבין מה טעויות שהוא עושה ואף מודה בכך שאינו יודע מה לעשות.
מאמן שכן מסוגל לצאת מפתיחה לא מוצלחת, זה מאמן גמיש מחשבתית וגם בעל תושיה. סאלה לא הוכיח שום דבר מזה. התוכנית היחידה שלו לעונה הייתה להסתמך על בניון וכשהוא נפצע, זה לחכות עד שבניון חוזר.
מכבי חיפה לא תצליח איתו. נקודה.

ההתעקשות של שחר עליו נובעת מזה שהוא פועל כרגיל מטעמי אגו מטעמים של "אני יודע הכי טוב מכולם ולא אודה באף טעות".
בגלל זה הוא הפך לבעלים נוראי.

 

במצב הנוכחי סאלה קונה כל דבר העיקר לנצח, ואפשר גם להבין אותו. הפועל ת"א היא היריבה "הגדולה" הראשונה שמגיעה לסמי עופר, ואני מקווה שאם הקהל לא הכניס את השחקנים לטירוף עד עכשיו, אז אולי מול יריבה "בסדר גודל" של הפועל זה יגיע.
הפועל אומנם מגיעה אחרי ניצחון מרשים לכל הדעות על ב"ש, אבל התחושה שלי היא שננצח לשם שינוי

 

לא אמרתי שתייחלו לאחד כזה, אמרתי שתעדיפו להפסיד ולהרוויח קבוצה מאשר לנצח ולגנוב דעת עם קבוצה חלשה.

 

מעניין מתי הגערות של שחר בשחקנים במתחם האימונים עזרו בפעם האחרונה.
ובכלל אם יש סימן מובהק לכישלון הגדול של המאמן, זה כשהבעלים צריך לגעור בשחקנים.
ובכלל באיזה זכות הוא מתערב למאמן בעבודה השוטפת ומבטל אימון?
מדהים איך בן אדם מסרב להכיר בטעויות. מתי כבר יעזוב אותנו לנפשינו.
אף פעם לא הבנתי את האנשים שבנו משהו ונשארים אחר כך גם כדי להרוס את זה.

 

אז את האיום לעלות עם הנוער הוא שומר למשחק הבא, אני מניח.

 

אקט מביך של שחר, זה בוודאי לא מה שיביא את השינוי (גם אם ננצח את הפועל ת"א)
מלבד סטויקוביץ' כל הזרים מתנדנדים לקראת ינואר. בגזרת ההרכב המסתמן, הפעם זה תורם של ראיוס ומיצ'ל להיות מודחים,
ואילו צ'וצ'אליץ' שנראה היה כמשוחרר על בטוח עד לא מזמן ימשיך לפתוח בהרכב שבוע שני ברציפות.

אני חייב להגיד שעם כמה שראיוס נראה אדיש וחסר חשק, סאלה צריך לרוץ איתו במיוחד כשאני לא רואה אלטרנטיבה על הראש שלו כרגע

 

ראיוס לא ראוי לקבל קרדיט, הוא פעיל יותר בפייסבוק מאשר על הדשא.

 

אוהדי כדורגל ידועים בזכרון קצר במיוחד.
תן להם ניצחון גדול אחד (ע"ע בוסניה והנבחרת הלאומית שלנו) וישר הם ישכחו את כל הצרות ויהללו
את המאמן הכושל..
כנ"ל מכבי חיפה תן להם נצחון על קרית שמונה או מכבי תל אביב והכל היה "מסתדר" לפתע היינו שומעים
מילים כמו "התחבר" "התגבשנו" "מתחילים לשחק חכם" וכל מילון הקלישאות של התלהבות מנצחון אחד
שצריכה למחוק שורה של הפסדים.
האם נצחון על הפועל יכול להיות "משחק הזכרון הקצר" הזה שאחריו נתחיל לשמוע מפרשנים שאולי
לקח זמן אבל "מתחילים לראות את העבודה של המאמן" או "משהו בפאזל מתחיל להתחבר" ואני יכול
להמשיך עם עוד כאלה..? לא נראה לי שזה המשחק המספיק חשוב ודומיננטי.
הפועל תל אביב קבוצה גרועה עם הבלחות פה ושם על אחרות בימים חלשים שלהן.

אילו לא ידענו איזה נפל מוחלט מכבי חיפה העונה, היינו אומרים שצריך להיות פה 2:0 קליל למכבי חיפה
מהשוואת הסגלים והיכולות של השחקנים

 

שחר ברדיו חיפה:
המאמן נשאר עד סוף העונה ובסיומה אני מתכוון להציע לו חוזה לעונה נוספת


לפעמים נדמה לי שהוא כבר סנילי. ההסבר הפחות קונספירטיבי זה אגו מטורף וחולני שמוליך אותו בהחלטות ועוד תכונה מאוד שלילית אצלו - הוא אוהב לעשות דווקא לאנשים.
גם אם הוא גם נפגע מכך אחרי זה.

 

מה שיש לו ברגליים אין לעשירית מהסגל הנוכחי. הוא קיבל את הסטירה כשהוחלף וסופסל כבר מספר פעמים עד עכשיו
אבל אם נרצה בזה או לא, בניון מזמן מחוץ למשוואה ככה שהקבוצה בנויה על ראיוס ועזרא.

 

דווקא לי זה נראה על סמך ניסיון קודם,זה הכנה לפיטורים במקרה של הפסד המשחק הקרוב.

 

ואז המצהיר יוצא טיפש, למרות המהלך המתבקש.